בנייה בישראל בעידן "הסדר העולמי החדש"

ההשלכות, הסיכונים והאילוצים שבבנייה צפופה בישראל
תמונה של דוד
עו"ד דוד סנדובסקי

ישראל 2021 מונה קרוב לתשעה וחצי מיליון אזרחים, תושבים ושוהי קבע. עוד מספר מיליוני פלסטינים מתגוררים בגדה המערבית עד תיחום נהר הירדן, כשעתידם לא ברור ולא מוסדר. מדובר במדינה שגבולותיה המזרחיים אינם מוגדרים, ששִטחה יחסית לאוכלוסייתה קטן ביותר, ושקצב גידול אוכלוסייתה בימינו הוא המהיר ביותר בעולם. תחזיות לכאורה כאוטיות צופות גידול מוכפל של האוכלוסייה תוך כעשרים-שלושים שנים. ישראל עתידה להיות מדינה צפופה ביותר.

גידול האוכלוסייה הבלתי מבוקר בישראל עומד בניגוד לטרנד "הסדר העולמי החדש". לפי התפיסות הסביבתיות החדשות ירוכזו רוב יושבי מדינות העולם בריכוזי אוכלוסייה עצומים בצפיפות גדולה במגה-סיטיס, במגדלים או במבנים אליפטיים ענקיים. המגדלים ילכו ויגבהו משלושים קומות לשישים ובהמשך לתשעים קומות. התחבורה במטרופולין תהיה ברובה מסילתית/רכבתית. השטחים מחוץ לערים יישארו פתוחים וכמות הקרקעות שתוקדש לחקלאות תופחת, תדולל ותדולדל על כל ההשלכות המשתמעות מכך.

היישובים העירוניים הבינוניים והיישובים הכפריים הקטנים ייבלעו בחלקם במגלופוליסים (איחוד של כמה מטרופולינים כרצף עירוני גדול ממדים) העתידיים באופן תהליכי או אוטוריטרי רגולטורי-מהיר, ולא יינתן לבנות יישובים חדשים. התהליכים הללו יחייבו נקיטת מדיניות דמוגרפית מפחיתת אוכלוסין. גם ישראל, למרות חריגותה, תצטרך להתאים עצמה לכללי "הסדר העולמי החדש", ומסתמן שהיא כבר חלק בלתי נפרד ממנו. זה כולל הצטרפות תהליכית ולא שקופה לאמנות בינלאומיות שונות, לדוגמה "אג'נדה 21".

מדינת ישראל מחזיקה בבעלות על יותר מתשעים אחוזים מקרקעות המדינה באמצעות רשות המקרקעין וקרן קיימת לישראל. משרד הפנים שולט על גופי התכנון והבנייה בהיותו משרד ריכוזי, ברוח המנדט הבריטי, ומגבש תוכניות מתאר כלל-ארציות באמצעות מינהל התכנון והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

על פי תוכניות המתאר ישראל תהיה מורכבת מארבעה עוגני ומוקדי אוכלוסין במגלופוליסים עצומים צפופים ודחוסים, שבכל אחד מהם כארבעה מיליון בני אדם מצופפים במגדלים דמויי אטריות מקרוני. בכל מגלופוליס יהיה מטרו שיחבר את כל חלקיו ומרכיביו. בין המגלופוליסים תחברנה רכבות כבדות שמופעלות על ידי החברה הממשלתית "רכבת ישראל". חברה זאת, כפי שהתברר בזמן קורונה, תקבל הוראות תפעול מממשלת ישראל באמצעות משרד התחבורה (כיום היא לא פועלת בשעות הערב/לילה וכן מושבתת בשישי-שבת). ארבעת המגלופוליסים המתוכננים: ירושלים רבתי; גוש דן מורחב רבתי; חיפה וקריות המפרץ; באר שבע רבתי כולל עיירות צפון הנגב.

מתחת לרובד המדינה קיים רובד השלטון המקומי, שהוא מוחלש יחסית (על פי החקיקה המנדטורית הבריטית שלא עודכנה) אל מול השלטון המרכזי. ראשי העיר נבחרים ישירות על ידי תושבי יישובי וערי השלטון המקומי. למרות זאת לשר הפנים מעמד חזק יותר מאשר לראשי הרשויות המקומיות. באמצעות פרוצדורות משפטיות שעומדות לרשותו הוא יכול להזיזם מתפקידיהם ולהשפיע על תקציביהם בנסיבות ייחודיות ומסוימות. לראשי הרשויות המוניציפאליות בישראל יש השפעה על תוכניות בנייה בעריהם וביישוביהם, כי הם בדרך כלל יושבים בראש הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה של יישוביהם, אך הכול מתקיים במערכת של איזונים ובלמים מול ועדות מחוזיות-ממשלתיות וארציות לתכנון ולבנייה, שפועלות בשיתוף עם השלטון המרכזי.

תפקיד חשוב שמתפתח לאחרונה בהתייחס לרשויות מקומיות ולראשיהן הוא טיפול במבנים מסוכנים שקורסים לא רק ברעידות אדמה וזעזועי קרקע, אלא בנסיבות של קורוזיה ועייפות חומרים, תוך אובדן יציבויות קונסטרוקציות וסטטיות מבניות, בין השאר עקב תוספות בנייה של ממדי"ם בתכנון ובביצוע הנדסיים שגויים, שגורמים לערעור איזוני ולפגיעה ביכולת הנשיאה של היסודות ועמודי התמיכה המבניים.

השלטון המרכזי נדרש לבנות יחד עם השלטון המקומי מנגנוני טיפול אינטגרטיביים במצבים טרגיים וקטסטרופליים אלה, במגוון היבטים: כלכלי, ביטוחי, פיצויי, שיקומי, קימומי, בינויי, פיזי, משפטי, חיקוקי, הנדסי, אנושי, רווחתי, חברתי, קהילתי ועוד. לאחרונה, הגדיל לעשות ראש הרשות המקומית קריית אונו, שמנע הריסה מיידית של בית מסוכן בניגוד למקרים קודמים, הוא הורה על חיזוק המבנה המסוכן כדי שדיירי הבניין המיועד לפינוי-בינוי, יוכלו לפנות את מטלטליהם ממנו לפני מיטוטו וקריסתו הסופית. הכול תוך הסדרת דיור זמני בשכירות עבורם על ידי הקבלן.

כמו כן קיים גם צפי להיווצרות מצבי משבר גאולוגיים וגיאופיזיים שכוללים רעידות אדמה וצונאמי, שמתרחשים במחזוריות על צירי הזמנים – כשהסתברות התפרצותם בזמננו היא מקסימאלית. זאת בהתייחס לנקודות הזמן ברצף המחזורי של הפעילות הגיאולוגית שבה אנו מצויים. יש להביא בחשבון את הציפוף הישראלי במתכונות ובתהליכים שתוארו לעיל, ולחשוב איך הוא יושפע מפעילות גיאולוגית-גיאופיזית מאסיבית הצפויה, הן מכיווני השבר הסורי-אפריקאי והן מכיוון השבר הגיאולוגי התת-ימי שמשתרע בין ישראל לקפריסין. שברים וקווי חולשה פוטנציאליים קיימים גם באזור המשתרע מירושלים מכיוון הר הבית לבקעת הירדן וים המלח וכן באזורי עמקי הצפון: בית-שאן, יזרעאל וזבולון לרוחב הארץ, כולל מוקד קריטי בקריית טבעון-יגור.

בנוסף, יש לזכור שישראל נמצאת באזור גיאולוגי-גיאופיזי שנתוניו העובדתיים מסוכנים ביותר. על פי מחקרים גיאולוגיים חדשניים, מישור החוף בישראל בנוי מחול שנסחף מהנילוס רק בשלושים אלף השנים האחרונות. מתחתיו אין כמעט שכבות סלע מאסיבי. מכאן נובע שגם ביסוס מִגְדלים בו הוא בעייתי לא פחות מאשר ב"סן פרנסיסקו על המים".

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. בקיצור, בעיה קשה ביותר בה צריך לטפל בעדיפות גבוהה. המכשול הגדול שאני רואה הנו הצורך בניהול מתקדם, דבר שבו אנו חלשים.

  2. בעיה חמורה שלא מתייחסים כליה. מסתכלים רק שני סנטימטר קדימה. בעיקר במרכז הארץ. ובונים אין סוף גירות ומשרדים ללא תשתיות והכל ללא איכות חיים.

  3. אצלנו הראיה ההיא רק לטווח אפסי קדימה. אף מנהיג ואף מנהל לא חושב לטווח בינוני אפילו, ובטח לא לטווח ארוך. וזה יביא לנו צרות צרורות.

  4. כל פעם שאני רואה את המגדלים המתווספים בתל אביב אני רוצה לבכות על ההתעללות בעיר שכל כך אהבתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של נתניהו

שגיאת המאה

עסקת הטיעון עם נתניהו לא תשיג שום מטרה ראויה