חוזה חדש – אחריות משותפת

הצעה בעקבות קריסת בניין המגורים בחולון
תמונה של דרור
דרור שלו

ביום ראשון 12.9.2021 (בתאריך כמעט סמלי ) קרס בניין בן כ-55 שנה בחולון. יום לפני הקריסה הגיע למקום קצין כיבוי שזיהה את הסדקים החמורים שהתגלו בבניין, קיבל החלטה מצילת חיים והחל בפינוי שאליו הצטרפו המשטרה והעירייה. פינוי האוכלוסייה, טיפול מחלקת הרווחה באוכלוסייה, הטיפול בפינוי ההריסות וכן הניסיונות להשיב את המצב על כנו, נפלו על כתפי הרשות המקומית.

במדינת ישראל ישנם עשרות אלפי בניינים בני 3 קומות ומעלה שנבנו לפני שנת 1980 (השנה שבה נקבע תקן רעידות האדמה), בבניינים אלו גרים מאות אלפי תושבים. אם תתרחש רעידת אדמה מסיבית, כזו שמתרחשת אחת ל-100 שנה, ההרס יהיה גדול מאוד, יהיו לכודים רבים, תהיינה פגיעות רבות בנפש וברכוש, ורבים יישארו חסרי בית. אומנם כוחות ההצלה, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה מנסים להיערך ולהתכונן למצב זה, אך למרות כל הרצון הטוב ידוע לכולם שלא תהיה למדינה ולרשויות המקומיות היכולת לסייע, ויהיה צורך גם בסיוע של אזרחים.

גורמי השלטון השונים במדינת ישראל רואים את עיקר תפקידם בסיוע לאוכלוסייה וכיצד הם יכולים להקל על האזרח. ראייה זו – "אליה וקוץ בה", שכן מצד אחד מטרת המדינה היא להגן על האזרחים ולסייע להם, כלומר לנסות ולהיטיב עם הציבור. אולם מצד שני גישה זו מאותתת לאזרחים כי הם יכולים להסיר מעצמם אחריות והמדינה תדאג לכל הנדרש.

תקופת הקורונה שהחלה במרץ 2020 (וטרם הסתיימה) הראתה, ועדיין מראה, כיצד גישה זו מעמיקה את בעיית חוסר האחריות של האזרח ואת הציפייה שהמדינה תעשה עבורו הכול. בסגר הראשון חולק מזון לאזרחים, למרות שהגורמים המוסמכים הנחו את האוכלוסייה להכין מזון ומים לשעת חירום בבית, והתריעו כי במצבי חירום קיצוניים (רעידות אדמה, מלחמות) הרשויות לא תוכלנה לחלק מזון לתושבים לבתים או למקלטים. בסגר השני הונגשו לאזרח בדיקות קורונה למען נוחיותו, כדי שיגיע וייבדק למרות שיכול היה להיבדק בקופת החולים הקרובה לביתו. האם לאזרח אין אחריות ללכת להיבדק? בסגר השלישי הופעלו מרכזי תשאול, ולמרות שהתברר שחלק גדול מהנשאלים משקרים בתשאולים, לא בוצעה שום אכיפה בנושא. היכן האחריות האישית של כל תושב ואזרח? בסוף שנת 2020 הוחל מבצע חיסון האוכלוסייה, בחיסון ראשון, שני ושלישי באמצעות קופות החולים. למרות שהחיסון אינו עולה כסף ולמרות פעילויות ההסברה הנרחבות, קבוצות מסוימות באוכלוסייה מעדיפות שלא להתחסן. הרשויות, מצידן, ממשיכות במאמצי השכנוע. אך האם אין בכך משום הסרת אחריות,  בריאותית ואזרחית, מעל אותם סרבני החיסונים?

מדינת ישראל כבר ידעה מצבי חירום שונים, אולם בעבר הערבות ההדדית, הסיוע האזרחי, והידיעה שכל אזרח ראה בישראל את ביתו וגילה אכפתיות, סייעו לצלוח את המצבים הקשים הללו. כיום, אנו חיים בתקופה שונה. תקופה שבה כל אחד עושה לביתו ורואה לנגד עיניו את האינטרס האישי שלו.

בחולון קרס בניין – וכולם רואים ברשות המקומית את האחראית לכך, אולם האחריות במקרה זה ובמצבי חירום נוספים היא גם על התושבים. ישראל חווה, ולצערי תחווה גם בעתיד, מלחמות, רעידות אדמה ואסונות טבע נוספים. השלטון המרכזי והשלטון המקומי יידרשו לסייע, אולם לא יוכלו לעשות כן בשל מחסור במשאבים. מובן שכולם יפנו אצבע מאשימה כלפי רשויות השלטון, אולם על האזרחים להבין שתשלום מיסים אינו פוטר אותם מכל תפקיד ואחריות, ועליהם לשתף פעולה ולקחת אחריות הן בשגרה והן בשעת חירום.

על מנת לשנות את המצב הזה יש לנסח וליישם חוזה חדש בין השלטון לבין האזרח. חוזה שיגדיר את מחויבות השלטון מחד גיסא ואת מחויבות האזרח מאידך גיסא, את רמת השירות שצריכה להינתן לאזרח בשגרה ובחירום ואת תפקיד וחובות האזרח בשגרה ובחירום. חוזה שיהיה כן, גלוי ופתוח.

חוזה שכזה ייעשה במספר מישורים:

יש לקבוע רמות שירות של משרדי ממשלה ורשויות מקומיות בשגרה ובחירום, ולפרסם זאת בכלי התקשורת. כך ידעו האזרחים בבירור מה יכולותיהן ותפקידיהן של הרשויות מצד אחד, ומה נדרש מהם בשגרה ובחירום מצד שני.

יש לעגן את המתבקש מהאזרח בחקיקה, לתמוך אותה בסנקציות ובאכיפה. לדוגמה, חוק המחייב בעלי דירות בבניינים לבצע בדיקה תקופתית לבניין שברשותם על ידי מהנדס (כפי שמבצעים טסט לרכב). את הבדיקה יהיה צריך להציג לרשויות המקומיות. בניין שיימצא לא תקין – דיירי הבניין יידרשו לתקנו מיידית, בכפוף לסנקציות שייקבעו בחוק.

יש ליישר קו ברמת השירות של כל הרשויות המקומיות בארץ, ולמנוע מצב שבו ראש עיר/מועצה/יישוב כזה או אחר יוכל לעשות יותר למען תושביו, שאם לא כן גישת חוסר האחריות מצד האזרחים עלולה להימשך.

בחולון קרס בניין! עלינו להפיק לקחים לאלתר ולעשות את המרב כדי שהמדינה והרשויות המקומיות יגדירו מחדש את תפקידו ואחריותו של האזרח. עלינו לייצר חוזה חדש בין השלטון לאזרח!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. צריך רק למצוא את הדרך כיצד להטמיע ת תחומי אחריותו של כל צד מראש ולא שהדברים יתבררו רק כשקורה אסון

  2. אדם אחראי לרכוש הפרטי. למה יש לרשויות אחריות? גם על הרכב הפרטי הרשויות ישאו בעול? האם גם אם עסק ישקיע בנירות ערך שיקרסו?

  3. זאת גישה שגויה שנכתבת על ידי עובד עירייה שמבקש להסיר מעצמו וממעבידו אחריות.
    תפקיד זה הוא באופן בלעדי באחריות אגף מהנדס העיר ומנגנון הפיקוח העירוני.
    בארכיון האגף חייבות להימצא כל התכניות ההנדסיות הרלוונטיות לעניין זה.
    רוב התושבים בבתים משותפים לא יהיו מסוגלים להתארגן כולל לשלם עבור בדיקות מסוג זה.
    זו אשליה שתוצאותיה עלולות להיות חמורות. בדיוק לצורך משימות מסוג זה התושבים בוחרים
    שלטון מוניציפלי שראשיו מקבלים משכורות גבוהות. שלא יחפשו עם מי לחלק את האחריות.

    1. אני שמח שהמאמר שכתבתי מעורר דיון.
      אין הכוונה במאמר להוריד מאחריות הרשות המקומית ואין קשר לעובדה כי ברשות המקומית יש תכניות הנדסה רלוונטיות .
      הכוונה היא לבצע תאום ציפיות בנוגע ליכולות של הרשות המקומית מצד אחד ושל התושבים מצד שני .
      בהתרחש מצב אסון גם אם נרצה לסייע לכולם (ואני יכול להבטיח לך שכל עובדי הרשויות המקומיות רוצים לסייע לתושבים שלהם )לא נוכל ולכן יש חשיבות לתאום ציפיות ולהעברת האחריות לאזרחים .
      כיום כל המחזיק ברכב פרטי מחויב בטסט לשנה . כל ועד בית שיש בו מעלית מחויב מידי שנה לבדיקת בטיחות
      וכך צריך להיות הדבר גם לגבי תקינות המבנה -מדובר פה ברכוש פרטי ובחיי תושבים הגרים בו .
      באופן כללי ובאופן ספיציפי אני מציע לכל אחד לסמוך קודם כל על עצמו ולהיערך למצבי חירום
      אח"כ להאשים את הרשויות לא יועיל לאף אחד .
      תודה

  4. לכל המגינים על הרשויות. אל תשכחו שהרשויות נועדו לשרת את האזרחים ולא ההיפך.

  5. למה המדינה צריכה להיות אחראית על שגיאות של אזרחים כמו שחלק מהגולשים כאן דורשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של נתניהו

שגיאת המאה

עסקת הטיעון עם נתניהו לא תשיג שום מטרה ראויה