פוטנציאל עתידי רבגוני למימוש

הרצף ההיסטורי הייחודי של העיר רחובות
תמונה של דוד
עו"ד דוד סנדובסקי

רחובות ממותגת וממוצבת כיום כעיר המדע והתרבות של ישראל. הרבה בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הממוקמים בתחומה, וגם הודות למרכז הרפואי "קפלן". בעבר מותגה רחובות כמרכז הפרדסנות בארץ ישראל. פרדסנים אנשי רחובות, בעידוד שלטונות המנדט הבריטי, סייעו רבות להקים פרדסנות משגשגת ומצליחה. גם בקפריסין, שהייתה אז מושבה בריטית, ועם קבלת עצמאותה הצטרפה ל"חבר העמים הבריטי", ענף הפרדסנות שגשג. הפרדסנות הקפריסאית מוקמה בשולי פמגוסטה ובשולי לימסול (אקרוטירי) בקפריסין. צריך לציין שהפעילות הפרדסנית הזאת תרמה רבות להיווצרות קשרים הדוקים בין ישראל לקפריסין בהמשך. קפריסין היא חברת "האיחוד האירופי", ויש לה גבול ימי עם ישראל ובכך נוצר לישראל מעמד מועדף מול האיחוד האירופי, כמדינה גובלת.

רחובות שוכנת בדרום גוש דן – המטרופולין הגדול בישראל, שיחובר כולו ברכבת-מטרו עתידית שתכנונה כבר החל לפי החלטות ממשלת ישראל.

פארק מדע ברחובות הולך וגדל ומתחבר לפארק המדע של העיר נס ציונה הגובל בו. בפארקי מדע ותעסוקה אלה ממוקמות ומתמקמות חברות מבוססות ידע ומידע מישראל ומהעולם. מדובר גם על דומיננטיות של מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) של תאגידים חשובים ומיזמי סטארט-אפ רבים.

התהליכים שהתחוללו ברחובות משקפים את התמורות ההיסטוריות, הדמוגרפיות והתרבותיות שעברו ועודם עוברים על העיר שהוקמה ב-1890. רחובות הוקמה כ"מושבה" על ידי "חובבי ציון" בשלהי התקופה העות'מאנית. בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, הוקמו בארץ בסיסי צבא רבים, ורשת רכבות מנדטוריות ארץ ישראליות. גם רחובות חוברה לרשת הרכבות וכך התאפשרה הובלת פירות הדר, שגידולם ויצואם עמד בבסיס גישת היצרנות הציונית, לנמלי יפו ותל-אביב לשם יצואם לחו"ל ולקהילות היהודיות בתפוצות.

המושבה ראשון לציון הסמוכה, הייתה מרכז השליטה של אדמיניסטרציית הפקידות של הברון רוטשילד ופיק"א ב"קולוניות", שבהן התבססו על גידול כרמי ועצי תות לשם פיתוח תעשיית תולעי המשי. לעומתה הייתה רחובות (כמו נס ציונה וגדרה משני צדדיה) במהותה מושבת פרדסים, כמעט ללא כרמים, איכרות וחקלאות.

מהותה הייחודית של רחובות הייתה הציונות הכללית הפרגמטית שכללה: קפיטליזם מתון וצנוע, מרוחק כרחוק מזרח ממערב מדרוויניזם ליברטני דורסני בן ימינו. מדובר בהקשר הרחובותי ביוזמה ויזמות חופשיים-עצמאיים-אזרחיים לרבות עסקים קטנים ובינוניים, ללא כפיפות כלשהי לפטרונות שתלטנית ולא-דמוקרטית בעליל של ברון יהודי כלשהו, דוגמת רוטשילד (פיק"א) או הירש (איק"א). וכן ללא כפיפות לאידיאולוגיות קיצוניות מכל סוג. לא בשמאל ולא בימין. מדובר היה בעיר בעלת צביון "מרכז אזרחי". ברחובות היו גם כרמים מעטים וגם יקב שיתופי קטן (שעבר שימור) ללא קשר ליקבי הברון המונופוליסטיים שפעלו תחת המותג "כרמל-מזרחי".

האיש שהוביל את רחובות להיותה מרכז מדעי ישראלי ועולמי, היה חיים ויצמן, מדען ומנהיג ציוני מכונן ופרגמטי בסדר גודל של הרצל, שהביא לפרסום "הצהרת בלפור" בשנת 1917, ושכיהן כנשיא הראשון של מדינת ישראל העצמאית. ארמון הנשיאות שהיה ביתו הפרטי היה ברחובות. בעצם מיקום בית הנשיאות ברחובות היה גם אמירה מדינית, שממנה נובעת משמעות בדבר קיום פוטנציאל עתידי בנסיבות שאולי עוד תיווצרנה.

האוריינטציה הביטחונית הרחובותית בימים שקדמו להקמת המדינה הייתה מתונה: התקיים שיתוף פעולה עם קיבוצי ומושבי הסביבה ועם ארגון "ההגנה" הפרגמטי שהוקם בזיקה חזקה להסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. זאת אף שרחובות לא הייתה מעולם מפא"יניקית בהווייתה. בשולי רחובות, בגבעת הקיבוצים, הוקם "מכון איילון" לייצור נשק. מדובר במרכז שקדם לתע"ש.

ברחובות יש אדמות פרטיות ברישום בעלויות על שם אינדיווידואלים ולא על שם תאגידים בטאבו בהיקף גדול ונדיר בישראל. העיר הלכה וגדלה, היא עוברת תהליכי מגדליזציה וכן שינוי ועדכון תוכניות בניין ערים בקצב מהיר (שיש לווסתו ולמתנו מסיבות סביבתיות ומורשתיות). זכר לפרדסים הרבים שניטעו על שטחי האדמות החקלאיות של המושבה רחובות אפשר לראות כיום במוזיאון הפרדסנות שהוקם בעיר.

העיר נמנית כיום עם חמש עשרה הערים הגדולות במדינה. הנגישות התחבורתית הכוללת כבישים ומסילות ברזל, אליה וממנה, מתפתחת בהיקף גדול ומגוון. וכך גם מגוון השירותים העירוניים והממשלתיים בה. הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה הרחובותיות מתאפיינות בריבוי פלורליסטי, רב-תרבותי ובגיוון קהילות החיות זו לצד זו ברב-קיום בשלום ובשיתוף פעולה.

ברחובות קיים פוטנציאל התפתחות תיירות קונגרסים מדעיים. ואכן, מלון בוטיק של רשת ליאונרדו כבר ממוקם בפארק המדע.

מרכז התרבות העירוני, שעבר שדרוג מרשים, ממוקם בבית העם ההיסטורי. לדעתי, יש מקום לבנות סינמטק בעיר בשל מחסור באולמות להקרנת סרטי איכות, וכמו כן יש מקום לשיתוף פעולה אינטנסיבי בין העירייה לבין מכון ויצמן לשם מימוש פוטנציאל לאולם ההקרנות, הכנסים וההצגות "ויקס" המשודרג.

כמו כן, יש ברחובות מעל 150 מבנים ומתחמים בעלי ערך היסטורי ומורשתי לשימור. יש לכך תוקף סטטוטורי מוכרז לפי דיני התכנון והבנייה.

בחום הגנת הסביבה העירונית ברחובות נדרשים שיפור ושדרוג. ראו לדוגמה את נס ציונה הגובלת ברחובות, שהיא העיר הירוקה המובילה בתחום זה בכל הפרמטרים. זה כולל פארקים ייעודיים רבים על שטחים נרחבים וכן שבילי הליכה לאורך עשרות קילומטרים ההולכים ומוקמים בעיר.

מתחם השוק הרחובותי החדש, שיאוכלס באביב 2021, ממוקם במתחם השוק המנדטורי. המתחם יהווה תרומה גדולה לשימור הביטחון התזונתי ברחובות, שמתבסס על תוצרת חקלאית מגוונת מהעורף הכפרי-חקלאי של רחובות. ראוי שהשוק שמתוכנן לגדול, יכלול גם פעילות "שוק איכרים".

לסיכום, פוטנציאל גדול, המצוי בזיקה לאבולוציה שתעבור מדינת ישראל, ברוח הציונות ההרצליאנית והוויצמנית בהחלט קיים בעתידה של העיר רחובות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור

תמונה של ד"ר קאופמן

חידות חשיבה (114)

ביקור חוזר בלוח השחמט: (ב) עוצמתה של המלכה