מנהיגות מקומית תחת טילים

כאשר הצבא מכה ברצועת עזה והחזית והעורף מתערבבים זה בזה בשל מתקפת הטילים המגיעים כמעט לכל יישוב בארץ, מתעורר שוב הצורך במנהיגות מקומית ראויה, רגועה ומקצועית. להנהגה המקומית השפעה משמעותית לא רק על הרגשת הביטחון של התושבים בעת מצוקה ומשבר אלא גם בניהול החזית העורפית על כל השלכותיה. בעת חירום, למשל בעת מתקפת טילים על ישראל, הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה לטפל בתושבי היישוב באופן עצמאי, בלי להסתייע בגורמים חיצוניים, לפחות לא בשעות הראשונות. זאת גם בשל מגבלת האמצעים העומדים לרשות פיקוד העורף (הג"א), מד"א, כיבוי אש והמשטרה וגם בשל העובדה שהכבישים עלולים להיות חסומים והטיפול הראשוני והמיידי הוא קריטי, במיוחד באירוע מרובה נפגעים. מנהיגות מקומית המחכה לסיוע מבחוץ אינה ממלאת את תפקידה ואת ייעודה. עליה להיערך מבעוד מועד על מנת לספק את שירותי הביטחון וההצלה לכל התושבים ובמיוחד לאוכלוסיות חלשות. המנהיגות המקומית היא שאמורה להכיר מקרוב את תושבי המקום, את צורכיהם ואת האמצעים העומדים לרשותה. מנהיגות ראויה מתכוננת בעת רגיעה כדי לבצע בעת חירום. יש להבחין בין שני השלבים, בין שלב התכנון וההכנות לשלב הביצוע והיישום.

שלב התכנון וההכנה: חובה על המנהיגות המקומית להכין תכנית ביטחון למצבי חרום, הכוללת הקמה והפעלה של מטה חרום יישובי, ריכוז נתונים וצרכים של האוכלוסייה המקומית – על ילדיה, קשישיה ואוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, תכנית לחלוקת מצרכים, תרופות ואמצעים שונים הדרושים בעת חירום, מערך מתנדבים והכשרתו, ביצוע הכשרות ותרגילים לבעלי תפקידים במערך החירום, הכנת מרחבי מיגון ציבוריים ופיקוח על כשירותם ותחזוקתם של מקלטים ומרחבים מוגנים פרטיים, הקמת מערך קליטה לנפגעים, יצירת שיתוף פעולה ותרגולו עם גורמי הצלה שונים הפועלים במרחב היישובי, הכנת מערך הסברה והכוונה לתושבים בעת חירום באמצעות המוקד היישובי, באמצעות שילוט בולט במרחב הציבורי ובעזרת אמצעי קשר כמו האתר המקומי והודעות אישיות לטלפונים, למיילים ובפייסבוק. מובן שהתכנית חייבת להיות מעוגנת בתקציב הרשות המקומית.

שלב המבחן – יישום בעת משבר: המנהיגות המקומית נבחנת באופן יישומה של התכנית ובאופן ניהולה את המשבר שבו נתונה האוכלוסייה. בשלב הביצוע חשוב מאוד שהמנהיגות המקומית תיתן דוגמה אישית. מנהיגות המשדרת פניקה, מחפשת את הממשלה שתושיע אותה ואינה מסוגלת לתפקד, זו מנהיגות שמלחיצה את תושביה, וחזינו באירועים שכאלו במקרים קודמים של נפילת טילים בקרב אוכלוסייה אזרחית. לעומת זאת, מנהיגות שהכינה מבעוד מועד את מערך הביטחון לשעת חירום, יודעת את תפקידה, משדרת ביטחון רב ומקצועיות ומשתפת את תושביה בפתרון בעיות בעת משבר, מחזקת את התושבים.

במושג "מנהיגות מקומית" אני מתייחסת לא רק לראש הרשות אלא גם לכל נבחרי הציבור, חברי המועצה, שכל אחד מהם צריך להיות אחראי על תחום מסויים ולוודא ביצועו על ידי הפקידות והמערכת הביצועית המקומית, והכול במקצועיות, ברגישות ובאכפתיות רבה. כחברת מועצת העיר וסגנית ראש העיר כיהנתי כיו"ר ועדת הביטחון העירונית. בחנו ודנו בתוכניות הביטחון לעת חירום וקיימנו תרגולים במערכות שונות, כמו בבתי ספר, בהפעלת החמ"ל, בתרגול הטיפול העירוני בעת אירוע נפילת טיל הכולל נפגעים ועוד. התרגולים היו בשיתוף האוכלוסייה המקומית, עובדי העירייה, מערכת החינוך ומערכות ההצלה השונות ועל פי הנחיות פיקוד העורף. הפקנו לקחים ושיפרנו את הדרוש. ועדיין יש עניינים נוספים שיש לשפר, כמו ההסברה לתושבים, תגבור מערך המתנדבים בעת חירום והקמת מערך מתנדבים לרפואת חירום.

כאמור, מכיוון שמלחמה זו היא מלחמת טילים, תפיסות היסוד של חזית ועורף משתנות מקצה לקצה – כל העורף חזית וכל האזרחים בכל הגילים שותפים בעל כורחם למאמץ המלחמתי. במצב זה אי אפשר להכניס את כל העם לקיפאון במקלט, המדינה חייבת להמשיך ולהתנהל. חלק בלתי נפרד מהחוסן של המדינה הוא החוסן החברתי והכלכלי גם בעת משבר ומלחמה. הצרכים של האוכלוסייה אינם נעלמים עם שיגור הטילים, להפך, חלקם אפילו גוברים. לפיכך, על המנהיגות המקומית המכירה את תושביה לקבוע את תפקיד האוכלוסייה עצמה בעת לחימה. יש להיערך כך שכל אדם יידע את מקומו ותפקידו כדי שהחוסן החברתי לא ייפגע. חשוב להפעיל גם את בני הנוער ואת הנשים ולא להתייחס אליהם כאל אוכלוסייה חלשה שיש לטפל בה ולגונן עליה.

מנהיגות מקומית, הביטחון של כולנו לא רק בידי הממשלה והצבא, אלא גם בידיים שלכם.