הממשלה מתעללת ברשויות המקומיות

למה שבתו הרשויות המקומיות
תמונה של בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

ביום רביעי 21.12.16 שבתו העיריות והמועצות המקומיות – האשפה לא פונתה, לא ניתנו שירותים שונים לתושבים, חלק מבתי הספר וגני הילדים שעובדיהם מקבלים שכר מהרשויות המקומיות לא פעלו, ובעקבות כך עשרות אלפי הורים שלא היה להם "סידור" (כמו למשל סבא וסבתא) נאלצו להיעדר מעבודתם באותו יום. מדוע נקטו העיריות צעד קשה זה?

התשובה לכך נעוצה בהחלטתה החד-צדדית של הממשלה, לקצץ 180 מיליון שקל מתקציבי מענקי האיזון שמקבלות הרשויות "החלשות", ולהפר את כל ההבנות וההסכמות עם הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות לא יכלו להשלים עם הקיצוץ הזה.

העיריות והמועצות המקומיות הן אלו המספקות לאזרחים שירותים חיוניים רבים. הן אלו שמחזיקות בפועל את בתי הספר וגני הילדים, אף שאלו הם שירותים "ממלכתיים", כלומר שירותים שמתחייבים על פי "חוק חינוך חובה", והממשלה מממנת אותם על פי הסדרים והסכמות למיניהם שמשתנים כל כמה שנים; הרשויות הן שמנהלות את לשכות הרווחה, שאליהן פונים התושבים המבקשים סיוע; הרשויות מספקות שירותי תברואה (פינוי אשפה, ניקיון הרחובות) ועוד שירותים רבים.

כאשר יש לתושבים בקשה או תלונה על מחסור או על תקלה בבתי הספר או בגני הילדים הם פונים לרשות המקומית ולא לממשלה, אף על פי שהיא זו שמממנת חלק ניכר מהשירותים האלה. אימא שכועסת מכיוון שהבן שלה נפל בחצר בית הספר, הופכת את השולחן של ראש העיר או של מנהל המחלקה לחינוך ולא של מנכ"ל משרד החינוך. וכך גם אם לא פונתה האשפה, או אם יש הצפה בעקבות גשמי הזעף וכדומה. אפשר לומר שהרשויות המקומיות הן "קבלן משנה" של הממשלה שמחויב לספק את השירותים האלה, והממשלה מממנת את השירותים על פי הסדרים שונים שהתגבשו במהלך השנים.

אף על פי כן, בידה האחת מתעללת הממשלה ברשויות המקומיות ומפעם לפעם מקצצת את השתתפותה בתקציביהן, או משנה את הכללים להשתתפותה בהוצאות של השירותים השונים. בידה השנייה מגבילה הממשלה את הרשויות המקומיות בשיעור הארנונה שהן רשאיות לגבות מן התושבים, וכך לרשויות רבות אין כספים למתן השירותים, והן נקלעות למצב שבו הן אינן יכולות לקיים את תפקידיהן: לספק בתי ספר וגני ילדים, לפנות את האשפה, לשלם משכורות לגננות, לחלק מן המורים ולעובדי הניקיון.

באופן כללי אפשר לומר שהממשלה מזלזלת ברשויות המקומיות אף שהן מופקדות על תפקידים קשים וחשובים מאוד לתושבים. אינני מתייחס לאותם המקרים הבודדים שבהם עירייה או מועצה מקומית נקלעה לגירעונות גדולים בגלל ניהול כושל.

על המצב הקיים ברוב הרשויות המקומיות אפשר לומר את שכתוב בספר שמות ומצוטט בהגדה של פסח: "תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו" (שמות ה טז).

מהן, אם כן, הסיבות לכך שהממשלה החליטה על הקיצוץ "במענקי האיזון" של הרשויות החלשות?

בליל השימורים שבין יום חמישי 15.12.16 ויום שישי למחרת בבוקר, שבו ועדת הכספים של הכנסת דנה ואישרה את תקציב המדינה לשנים 2018-2017 ואת "חוק ההסדרים", אישרה הוועדה תוספות ותקציבים למיניהם לפי דרישות של הסיעות הדתיות, שאיימו לא לאשר את התקציב אם לא ימלאו את דרישותיהם.

ראש הממשלה ושר האוצר נכנעו לסחטנות של הסיעות הדתיות והוועדה אישרה הקצבות ותוספות רבות במאות מיליוני שקלים. בין התקציבים שאושרו: תוספת למערכת החינוך החרדית ("העצמאית") 325 מיליון שקל. תוספת לחינוך הממלכתי דתי (הממלכה של הדתיים הלאומיים, שממילא תקציביה גבוהים יותר בממוצע לתלמיד בהשוואה לכל שאר הזרמים) 115 מיליון שקל, תקציב נוסף ל"חטיבה להתיישבות" (ממלכתו העצמאית של אורי אריאל ) 48 מיליון שקל. תוספת עבור גננות "בחינוך המוכר שאינו רשמי" (זרם חרדי נוסף) 25 מיליון שקל. מיגון כלי רכב למתנחלי יהודה ושומרון 15 מיליון שקל.

תוספות אלו נוספו להקצבות אחרות ולהטבות, שאושרו בדיונים בוועדת הכספים במהלך השבוע לפי דרישות של חברי כנסת שונים, כמו למשל הקלות ופטור מארנונה למוסדות חינוך, רווחה ובריאות בהתנחלויות, לפי דרישתו של חבר הכנסת סמוטריץ, וכן למוסדות חינוך ורווחה חרדיים (לרבות של נטורי קרתא וחסידי תולדות אהרון, לפי דרישתו של חבר הכנסת מהליכוד דודו אמסלם). לכך נוספו הוצאות תקציביות שאושרו או שיאושרו על ידי הממשלה עצמה מסיבות אחרות. הדחייה בסגירת רשות השידור 160 מיליון שקל (רשות השידור תיסגר?) הוצאות לפינוי 12 קרוונים בעמונה 130 מיליון שקל (אומדן, לפי החלטת הממשלה ביום א 18.12.16).

בסך הכול כתוצאה מן ההחלטות האלה חסרו בתקציב המדינה כ-1.2 מיליארד שקל. כדי לסגור את הגירעון הזה, החליטה הממשלה על "קיצוץ רוחבי" של 1.25% בתקציבי כל המשרדים. הקיצוץ הזה נוסף לשני קיצוצים קודמים שעליהם הוחלט במהלך הדיונים על התקציב לשנים 2018-2017, כך שבסך הכול הוחלט לקצץ את תקציבי כל המשרדים בקירוב ב-5 מיליארד שקלים.

הקיצוץ של תקציב "מענקי האיזון" ב-180 מיליון הוא חלקן של הרשויות המקומיות "בקיצוצים הרוחביים", בנוסף לכך תסבולנה הרשויות המקומיות גם מן הקיצוץ בתקציבי החינוך (שקוצצו בערך ב-100 מיליון שקלים) ובתקציב הרווחה (32 מיליון), שכן גם חלק מהתקציבים האלה משמש למימון שירותים שהרשויות המקומיות מספקות.

אם טעיתי בחלק מפרטי הסיפור המפותל הזה – תקנו אותי בבקשה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. הן הרבה יותר חלשות ותלויות בהחלטות של בעצם ראשי המפלגה שיושבים שם

  2. כרגיל במחוזותינו.
    מדיניות כוחנית-החזק לוקח בכוח ובלחצים פוליטים את מה שהוא יכול ונכנעים לו במציאות של מישטר קואלציוני מרובה מפלגות מקוטבות.רשויות חזקות ישרדו ותר טוב,רשויות חלשות ייפגעו.
    אם אין לך משאבים כלכליים,לוביסטים בוועדות הכנסת,קשרים פוליטים וכוח מיקוח כלשהו ואינך חבר בקבוצת אינטרס חזקה תמיד תיפגע.זוהי התרבות הפוליטית במדינת ישראל.

  3. לאליהו בורוכוב.
    לכן יש ליצור מהפך קונצפטואלי ומעשי לכוון של -ממשל איזורי, של פיתוח אשכולות כלכליים כמו בנגב ובגליל , בהיפוך הפירמידה, כדי שהכל יצמח מלמטה. השיפורים הם בדרך כלל תוספתיים ולוקחים זמן רב,וזה לא הפתרון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עמירם

הֶסְתֵּר פָּנִים              

בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת בַּשָּׁנָה הַקָּשָׁה  מַשֶּׁהוּ עָצוּר, נוּגֶה בַּהַרְגָּשָׁה. אָנוּ נְתוּנִים בִּתְחוּשַׁת הַתָּשָׁה, נָעִים בֵּין הַרְעָשָׁה לְהַחְרָשָׁה. וּמָה שֶׁכּוֹאֵב שֶׁבָּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים בִּיבִּי וְשָׂרָה בְּ"הֶסְתֵּר פָּנִים". הַזּוּג

תמונה של מנשה

זו שעתנו הגדולה

על חשיבות החוסן הלאומי והחברתי של הפרט והחברה כולה

תמונה על גדעון

האם יחזרו?

האם אכן עושים את המירב לשחרור החטופים?

דילוג לתוכן