בשביל מה בכלל צריך שלטון מקומי?

אנחנו בונים בית, שולחים את הילדים לגן ולבית הספר, מוציאים את האשפה, מטיילים בפארק, יוצאים לקניות, מחפשים חניה, יוצאים בשישי לסרט או לקפה, תקועים בפקק בדרך לעבודה. אלו הם רק חלק מהמקומות שבהם אנו פוגשים בתפקודו ובהתנהלותו של השלטון המקומי. ואפילו לא ידענו שכאן, ממש ליד ביתנו, מנהלים את אורח חיינו.

אנחנו מרבים להאשים, ובדרך כלל בצדק, את הממשלה ואת הכנסת בליקויים ובמחדלים. במרבית המקרים אנחנו לא מקשרים בין אורח חיינו ביום-יום להחלטות השלטון המקומי. אנחנו לא מודעים לכך שיש קשר ישיר לסמכויות, למקצועיות ולרמת התפקוד של השלטון המקומי על איכות חיינו.

לא בכדי קבע המחוקק כי השלטון המקומי, ממש כמו השלטון המרכזי, ינוהל בידי נבחרי ציבור המייצגים את רצון כל התושבים ביישוב, ואשר נבחרים לתפקידם בבחירות חופשיות ודמוקרטיות. המחוקק קבע זאת משום שההשפעה של מנהיגים מקומיים על חיינו משמעותית לא פחות מההשפעה שיש לשלטון המרכזי, ומן הראוי שההחלטות תתקבלנה באופן דמוקרטי ומייצג.

הגיע הזמן לעשות היכרות עם השלטון המקומי ולדעת כיצד הוא מתנהל, כלומר מהי גזרת סמכויותיו ומהם תפקידיו. מבחינת מבנה הדמוקרטיה המקומית, ראש הרשות המקומית וחברי מועצת הרשות המקומית  נבחרים לחמש שנים ישירות על ידי התושבים. הדבר נעשה בשני פתקים נפרדים, האחד לראש הרשות והאחר לרשימת הסיעה.

ראש הרשות המקומית הוא העומד בראש הזרוע המבצעת המקומית, בדומה לראש הממשלה. סמכויותיו נקבעו בפקודת העיריות (נוסח חדש). בסעיף 126 לפקודה מצוין כי עירייה תפעל באמצעות ראש העירייה, וכי ראש העירייה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העירייה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.

מועצת הרשות המקומית היא הקובעת את המדיניות וגם משמשת זרוע מחוקקת ומפקחת על הביצוע, בדומה לכנסת. במועצה חברים כל חברי הסיעות הנבחרים, חלקן רשימות עצמאיות חלקן רשימות של מפלגות. גם לחברי המועצה ניתנו סמכויות בפקודת העיריות. בסעיף 26 מצוין כי למועצה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי דין. הסמכויות הללו כוללות אישור תקציבים, חקיקת חוקי עזר, אישורי תכנון ובנייה, אישורי מכרזים, הקצאות ותמיכות ואישור דוח ביקורת. כל אלו ועוד מובאים לאישור מועצת העיר. גורם נוסף בשלטון המקומי הם עובדי הרשות המקומית. הם המבצעים בפועל את החלטות מועצת העיר על פי התקציב שנקבע ובהתאם להוראות ראש הרשות המקומית.

ראש העירייה חייב לפעול בהתאם להחלטות המועצה ולהוציאן אל הפועל. בסעיף 140 לפקודת העיריות נקבע כי ראש העירייה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה. אם ההחלטה מצריכה הוצאה מכספי העירייה – יהיה ראש העירייה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות כל דין.

הבעיה היא שבמקרים רבים ראש הרשות מסתיר מידע מחברי המועצה ואינו משתף אותם בהחלטותיו, ועם זאת דורש מחבריו לקואליציה נאמנות מוחלטת והצבעה משותפת, מה שהופך את ישיבת המועצה לישיבה של אומרי הן המשמשים חותמת גומי. בימים האחרונים, לדוגמה, פורסם בתקשורת שחברת מועצת העיר תל אביב הודחה מתפקידיה בוועדות העירייה מכיוון שלא נשמעה להכתבה של ראש העיר, והעזה להצביע נגד החלטתו להעלות את הארנונה בעיר.

בפקודת העיריות מפורטים, כאמור, תפקידי הרשות המקומית. את המדיניות בתחומי אחריותה של הרשות המקומית קובעים נבחרי הציבור במועצת העיר, בהנהלת העיר ובוועדות מועצת העיר. הפקודה מונה כמה ועדות חובה: ועדת כספים, ועדת מכרזים,  ועדת מל"ח, ועדת ביטחון, ועדה לענייני ביקורת, ועדת הנחות (בארנונה), ועדה לקליטת עלייה, ועדה לבטיחות בדרכים, ועדה לקידום מעמד הילד, ועדת חינוך, ועדה להנצחת נרצחי טרור, ועדה לאיכות הסביבה, ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים. כן מונה הפקודה ועדות רשות לפי החלטת מועצת הרשות המקומית.

בפקודה מצוין במפורש מהן חובותיה של הרשות המקומית: קביעת תקציב, תשלומים וגביית מיסים מקומיים; ארנונה; טיפול ברחובות העיר (בניית מדרכות, ניקיון, בנייה, תאורה, הסרת מכשולים, קריאה בשם); חתימת חוזים בשם העירייה; הוצאת מכרזים; פיתוחה הפיזי של הרשות המקומית; פיקוח על תכנון הבתים ואיכותם בהתאם לתכנית מתאר ארצית ולתוכנית בינוי מקומית למגורים, לתעסוקה ולבנייני ציבור; פיתוח מערכת הביוב; הסדרת שווקים ומקומות מסחר; אחריות לתברואה ולבריאות הציבור; מניעת מוקדי זיהום שונים; רישום כלבים ופיקוח על כלבים משוטטים; טיפול במטרדים ציבוריים; הכנת המשק לשעת חירום ועוד.

הפקודה קובעת גם מהן סמכויותיה של הרשות המקומית. סמכויות בשונה מחובות. למעשה בסמכותה של הרשות המקומית לקבל החלטות במגוון עצום של נושאים המלווים אותנו בחיי היום-יום. בסמכותה, למשל, להקים תאגידים מקומיים; לבנות ולקיים מבני ציבור; לבנות מוסדות, חנויות ובתים; לספק שיכון למיעוטי אמצעים; להקים מפעלים לתועלת הציבור, כמו מועדונים, בריכות שחיה, מרחצאות, גינות ואתרי נופש. יש לה סמכות לכך, אך אי-אפשר לחייב אותה לכך. נוסף על כך בסמכות הרשות המקומית לקבוע מועדי פתיחה וסגירה של בתי עסק, במגבלות חוק ימי המנוחה, ובסמכותה לחוקק חוקי עזר ולגבות אגרות והיטלים.

מעניין לציין כי הפקודה אינה מתייחסת במפורש לנושא אחריותה של הרשות המקומית לנושאי חינוך ורווחה, כי אלו באחריות הממשלה. ולמרות זאת, רשויות רבות משקיעות כשליש מתקציבן לנושאי חינוך לגילים השונים, ואחוז נכבד נוסף מהתקציב לנושאי רווחה וקהילה.

מכל האמור לעיל עולה כי רשות מקומית יכולה, ובמקרים רבים אף חייבת, לקבוע את רמת איכות חיינו ביום-יום. היכרות עם רשויות השלטון המקומי והבנת ההתנהלות המקומית תסייע לנו התושבים לשמור על איכות חיינו כאן, ולדרוש את קיום זכויותינו כתושבי הרשות המקומית.