לגנים תלויים יש מסורת עתיקה ואף אחד משבעת פלאי תבל קשור לגנים תלויים שהיו וכבר אינם, אולם גנים תלויים מודרניים חוזר לבקר ולא רק בזכות העבר
עומר רגב
הגנים התלויים של בבל נחשבים לאחד משבעת פלאי תבל, למרות שכיום אין להם זכר לאחר שהושמדו בסדרת רעידות אדמה אחרי המאה השנייה לספירה. בעבר, הסיבות העיקריות ליצירת גנים תלויים היו הרצון להאדיר עוצמה וכוח, אצולה ואהבה. לעומת זאת, כיום הסיבות ליצירת גנים תלויים הן שונות לחלוטין וקשורות יותר לצפיפות הגוברת בערים, לקיימות ולצורך בשטחים ירוקים, שלצערנו הולכים ונעלמים. לפיכך, מגמה זו של בניית הגנים התלויים בצורה מודרנית, הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות בעולם ובישראל בפרט, והיא תורמת רבות לאיכות חיי המתגוררים באותם בתים אשר מוקפים בצמחיה רבה.
מההיסטוריה ועד היום: הגנים התלויים של בבל
הגנים התלויים של סמירמיס, אהובת היונים, ידועים יותר בשמם – הגנים התלויים של בבל. עדויות לקיומם קיימות כיום רק בכתבים ובמחקרים ארכאולוגיים עתיקים לפיהם, היה מדובר באתרים מדהימים ביופיים ובייחודם. הגנים נבנו על ידי נבוכדנצר השני, על גדות נהר פרת ועל גבי טרסות (מדרגה חקלאית) אשר הושקו ממי הנהר. הטרסה העליונה הייתה בגובה של 25 מטר מעל למי הנהר ולכן היה נראה כאילו הגנים תלויים באוויר; כל מדרגה חקלאית נבנתה ממספר שכבות כאשר כל מרפסת הוצבה על קשת שהחזיקה את משקל הגן שמעליה. מעל לאותן קשתות ניצבו קורות אבן ומעליהן שכבת סוף טבולה בזפת, מעליה שתי שכבות לבנים וטיט ושכבת עופרת למניעת חדירת לחות. מעל כל השכבות הללו יחד, הונחה האדמה בעובי מספיק על מנת לאפשר לעצים להשריש ולצמוח.
על פי סיפור האגדה, נבוכדנצר השני בנה את הגנים התלויים עבור אשתו, הנסיכה אמיטיס ממדי, במטרה להזכיר לה את נוף מולדתה ההררי. במקביל לכך, יש כאלו שטוענים כי בונה הגנים ואף מיקומם היה שונה לחלוטין ממה שמספרת האגדה; למשל שמי שלמעשה בנה את הגנים הייתה המלכה סמירמיס או שבכלל היה מדובר בגני סנחריב מלך אשור על גדות החידקל.
איזולה בלה – הגנים התלויים שבאיטליה
אמנם לא מדובר באחד משבעת פלאי תבל אבל כן מקום של כבוד שמור גם לגנים התלויים באי איזולה בלה שבצפון איטליה – גני ארמון בורמאו המפואר. במטרה להנציח את עוצמת משפחתו, קרלו השלישי לבית בורמאו, החל בבניית הארמון ועשרת הטרסות של הגנים התלויים סביבו בצורת ספינה, במאה ה-17 ושכר עבור כך את טובי האדריכלים. הבנייה הופסקה עם פרוץ מגפת הדבר אך נמשכה לאחר מכן על ידי בניו של קרלו: ג'יברטו השלישי וויטוריאנו השישי. אז, בחר וויטוריאנו באדריכל שנקרא קרלו פונטנה, אשר הפך את הארמון וגניו למקום מפגש לאצולה האיטלקית בו ניתן היה לקיים מסיבות ומפגשים תיאטרליים. בימים אלו, הארמון והגנים התלויים משמשים כאטרקציה תיירותית ומשכן לפסטיבל המוסיקה השנתי של סטרסה.
הגנים הבהאים בחיפה
גנים תלויים קיימים גם בארץ ישראל , דוגמא טובה לכך הם הגנים הבהאים שבחיפה. הגנים מתפרשים על פני 19 טרסות במורדות הכרמל, ומקודשים לדת הבהאית. לצד מגוון נופים וסגנונות קיימת השפה המשותפת של הירוק והטבע לצד עיצוב מוקפד וסימטרי אחיד.
צילום: shutterstock
גנים תלויים בבנייה מודרנית עירונית
גם בתקופה הנוכחית הגנים התלויים חוזרים להיות מבוקשים בארכיטקטורה המודרנית. גנים תלויים בסביבה אורבנית צפופה מספקים שטחים ירוקים שלרב אינם נראים בשפע ברחבי העיר. גם לבניינים עצמם קיים יתרון מובנה כל עוד הם כוללים גנים תלויים על הגגות, במרפסות ועל הקירות – הצמחים כוללים בידוד תרמי, משפרים את איכות האוויר, מנצלים מי גשמים מורידים את הטמפרטורה וחוסכים בחשבונות מיזוג האוויר. צמחים יכולים לסנן חלקיקים מזיקים מהאוויר ולהפוך פחמן דו חמצני לחמצן דרוש, וכל אלו עוד לפני שהתייחסנו לאסתטיקה והיוקרה שהם משדרים כמו גם השלווה שהם משרים.
לפיכך, מגמת שילוב גנים תלויים בבניינים וברבי קומות כבר קיימת בכל רחבי העולם: בארה"ב, במזרח הרחוק בקנדה וגם בישראל.
ארקוס, יפן
דוגמה טובה למה אדריכלות גנים מודרנית יכולה להשיג ניתן למצוא בעיר פוקוקה, ביפן, בה נמצא בניין ארקוס שהוא בניין ציבורי המהווה עבור התושבים מרכז רב תרבותי הכולל אולם כנסים ואולם מופעי מוזיקה. הארקוס ידוע בעיקר בזכות הטרסות הרבות אשר מקיפות אותו ולמעשה מרכיבות את הקיר הדרומי של הבניין. כך למעשה, בין מפלי מים מרשימים, גני מדיטציה ירוקים וצמחייה משגשגת, מתנהלים החיים בתוך הבניין כסדרם, באווירה רגועה ומחוברת לטבע.
לסיכומו של עניין, גנים מודרניים הם אולי רעיון שהחל לפני שנים ומאות רבות של שנים, אך הם חיים וקיימים עד היום. הם מוסיפים נופך של שלווה ואצילות למבנים מודרניים וזאת מעבר ליתרונות האחרים שהם מספקים לסביבה שלנו.
צילום: shutterstock
