במאמר האחרון בסדרת מאמרים זו, אני רוצה לשתף אתכם בחזון שלי לעתיד האימון המנטלי.
החזון שלי הוא שאימון מנטלי יהפוך לחלק טבעי ובלתי נפרד מהחיים של כל אדם, בדיוק כמו שהאימון הגופני הפך להיות חלק מחיינו בעשורים האחרונים. תחשבו על זה – לפני חמישים שנה, כמה אנשים הלכו באופן קבוע לחדר כושר? זה היה דבר שעשו ספורטאים מקצועיים או קבוצה קטנה של אנשים מסורים במיוחד. והיום? ספורט הוא דבר שבשגרה. אנשים מבינים את החשיבות של אימון גופני לבריאות ולאיכות החיים, והוא הפך לחלק טבעי מהשגרה של מיליוני אנשים.
אני רואה עתיד שבו אנשים יתייחסו לאימון מנטלי באותה דרך. עתיד שבו אנשים יבינו שכמו שהגוף צריך אימון כדי להישאר בריא וחזק, כך גם המוח והתודעה צריכים אימון. שהרפלקסים התודעתיים, המציאות האלטרנטיבית שאנחנו חיים בה, אינם דבר סטטי ובלתי משתנה, אלא משהו שאפשר לאמן, לפתח ולשכלל.
אנחנו חיים בתקופה חסרת תקדים מבחינת קצב השינויים. טכנולוגיה, חברה, כלכלה, אקלים – הכול משתנה בקצב מסחרר. מה שלמדנו לפני חמש שנים עלול להיות לא רלוונטי היום. בעולם כזה, היכולת להסתגל, להתאים את עצמנו לשינויים, ללמוד דברים חדשים ולהתמודד עם אי-ודאות, הופכת להיות קריטית להישרדות. ובדיוק בכך אימון מנטלי יכול לעזור.
כדי שהחזון הזה יתגשם, יש צורך בשינוי עמוק בהכשרת מאמנים מנטליים. אחד האתגרים הגדולים בתחום האימון המנטלי היום הוא איכות ההכשרה. לצערי, יש הרבה הכשרות שמבטיחות להפוך אנשים למאמנים תוך שבועות או חודשים ספורים, בלי לתת להם את הידע העמוק והמיומנויות הנדרשות.
כמו שמאמן כדורגל מקצועי נדרש ללמוד אנטומיה, פיזיולוגיה, תורת האימון, טקטיקה ופסיכולוגיה של ספורט, כך גם מאמן מנטלי צריך ללמוד מדעי המוח, פסיכולוגיה, פילוסופיה יישומית, אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה), תורת האימון המנטלי ועוד. הוא צריך להבין לעומק איך המוח עובד, איך נוצרים דפוסי חשיבה, איך אפשר לשנות אותם.
וזה מחזיר אותי לאירוע שתיארתי במאמר הראשון, כשניסיתי להתנדב במהלך מבצע "חרבות ברזל" ונתקלתי בדחייה רק משום שהאימון המנטלי אינו מוכר כמקצוע רשמי. כשאימון מנטלי יהיה מקצוע מוכר, עם הכשרה מסודרת ורישוי, אז גם בזמני חירום ומשבר יוכלו מאמנים מנטליים לתרום מהידע והכלים שלהם, בדיוק כמו שרופאים/ות, אחים/ות ופסיכולוגים/ות עושים.
אני רואה כמה אתגרים מרכזיים העומדים בפני החברה האנושית בשנים הקרובות, שיעצימו את הצורך באימון מנטלי:
ראשית, המהפכה הדיגיטלית והשינויים הטכנולוגיים המהירים. בינה מלאכותית, אוטומציה וכו'.
שנית, הצפת המידע שיוצרת עומס קוגניטיבי ורגשי אדיר.
שלישית, הדרישות המנוגדות של העולם המודרני – להיות פרודוקטיביים ויעילים מצד אחד, ולשמור על איזון, רווחה נפשית ויחסים משמעותיים מצד שני.
ולבסוף, משבר זהות של ממש. בעולם של שינויים מהירים ופירוק מסגרות מסורתיות, אנשים רבים מתמודדים עם שאלות עמוקות של זהות, משמעות, ותכלית.
אימון מנטלי, המבוסס על העקרונות שתיארתי בסדרת המאמרים הזו, יכול לעזור להתמודד עם כל האתגרים האלה. הוא יכול לעזור לאנשים לפתח גמישות מחשבתית, לנהל את הקשב שלהם, למצוא איזון, ולבנות תחושת זהות וכיוון בעולם משתנה.
החזון האישי שלי הוא להפוך את הידע והכלים של האימון המנטלי לנגישים עבור כמה שיותר אנשים. אני רוצה לשנות את האופן שבו אנחנו חושבים על התפתחות אישית, על למידה, על שינוי.
ויותר מכול, אני רוצה להביא את המסר המרכזי של האימון המנטלי לכמה שיותר אנשים:
אנחנו יכולים לשנות, להתפתח, לצמוח – בכל גיל, בכל מצב, בכל נקודה בחיים. האתגרים והקשיים הם לא מגבלות, אלא הזדמנויות לצמיחה. הפחדים והספקות הם לא מעצורים, אלא מקורות של אנרגיה ועוצמה.
המסר שלי אליכם, הקוראים, הוא פשוט: תתחילו לראות את עצמכם לא כמי שאתם, אלא כמי שאתם יכולים להיות. תתחילו לראות את הקשיים והאתגרים בחיים לא כמגבלות, אלא כהזדמנויות לצמיחה. תתחילו להבין שהמוח שלכם, התודעה שלכם, הם לא "דברים" סטטיים, אלא תהליכים דינמיים שאתם יכולים לעצב ולכוון.
ויותר מכול, תזכרו שהדרך לשינוי עוברת דרך הבנה עמוקה של מי שאתם כבר – של הרפלקסים האוטומטיים שלכם, של המציאות האלטרנטיבית הייחודית שאתם חיים בה. לא להילחם בעצמכם, אלא להבין את עצמכם. לא לשפוט את עצמכם, אלא לקבל את עצמכם. ומתוך ההבנה והקבלה האלה, לצמוח ולהתפתח.
סדרת מאמרים זו מבוססת על הספר "מיהו המאמן המנטלי המתאים לי?" מאת יגאל אפרתי.






8 תגובות
אם בכלל הרעיון יצליח ויוכיח עצמו, ידרשו לפחות שנות דור כדי לשכנע, להכין הדרכה ולימוד, להכשיר, וליישם בכמויות משמעותיות
יגאל- שוב הערכה לפועלך ומובנת שאיפתך שהתזה שלך תוכר ותתקבל באקדמיה.אני חושב שהקושי להבין היא היעדר יכולת מדידה שהיא הבסיס המדעי לכול תזה, גם הגרפולוגיה למשל סבלה מאותה בעיה. אני מאחל לך הצלחה
שלום גדעון.
את הצד המדעי נותנים חוקרי המוח, שמעבודתם אפשא להסיק את המסקנות בנשרשות. ניתן להציג שאלות מחקר ולמצוא את הפתרונות. הבעייה היא שהמצב נוח למאמנים ולעולם הפסיכולוגיה המוסדר ועל זה יהיה קשה להתגבר.
שכנעת אותי. אבל מה כעת? מה וכיצד אפשר לשנות?
י. היקר. על השאלה הזו בדיוק, עונה הספר שלי "מיהו המאמן המנטלי, המתאים לי?", שמצי שהמדינה תתיחס למאמנים המנטליים כמו למאמנים ספורטיביים. תדרוש ללמוד ידע משמעותי שכיום כלל אינו חלק מ "ההכשרה" של המאמנים, שמי שיהיה אחראי על הידע הזה היא המדינה באמצעות הסמכת גופים אקדמיים ושהרצון לפנות לאימון מנטלי, יהיה כמו לאימון ספורטיבי. לרכוש עוצמה וידע רלוונטיים להצלחה ומניעה של פגיעות.
אם מכללה בארץ תסכים להבין את הצורך בנושא ותוכל לשכנע את המועצה להשכלה גבוהה, זאת תהיה תחלת הדרך.
מאחל לך הצלחה
אתה נשמע נחוש
קראתי אחורה. מעניין מאוד. אבל אולי זאת דעת יחיד? זה לא אומר שהיא שגויה. אבל גם לא שהיא נכונה