בשבחי המוח האנושי

הצצה אל המורכבות של האינטליגנציה האנושית
תמונה של יגאל
יגאל אפרתי

כולנו מכירים את המושג "מנת משכל" (IQ)  מדד כמותי שאמור לשקף את רמת האינטליגנציה של אדם. אך האם מדד יחיד זה באמת מספק לנו תמונה מלאה ומדויקת של היכולות הקוגניטיביות האנושיות? מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהתשובה היא שלילית, ושהאינטליגנציה האנושית היא הרבה יותר מורכבת ורב-ממדית.

למעשה, נראה שישנם סוגים רבים ומגוונים של אינטליגנציה, כל אחד מהם מותאם לתחום או להקשר ספציפי. לכל תחום עיסוק או פעילות קיימת "אינטליגנציה" ייחודית משלו, המושתתת על יכולות ומיומנויות ספציפיות.

הסיבה לכך נעוצה באופן שבו המוח האנושי לומד ומתפתח. באמצעות תהליך שבמובנים מסוימים דומה לאלגוריתמים של למידת מכונה, כמו "בק-פרופגיישן"(Back Propagation) , המוח שלנו מסוגל לפתח רמות שונות של התמחות או "רזולוציה" ביחס לסוגי האתגרים והמשימות שאנו נתקלים בהם שוב ושוב.

בק-פרופגיישן הוא שיטה שבה רשת נוירונים מלאכותית לומדת על ידי השוואת הפלט שהיא מפיקה לפלט הרצוי, ושימוש בהפרש ביניהם (השגיאה) כדי להתאים את המשקלים של החיבורים בין הנוירונים. במקביל, המוח האנושי לומד דרך היווצרות "פערים" או "דיסוננסים", כאשר התוצאות של פעולותינו אינן תואמות את הציפיות.

אך בעוד שבק-פרופגיישן הוא אלגוריתם מוגדר עם מטרה ברורה של מזעור פונקציית שגיאה, הלמידה במוח מתרחשת באופן דינמי וספונטני יותר, דרך פתיחה וסגירה אקראית של קשרים עצביים ("שערים לוגיים"), עד להשגת תוצאה רצויה וקבלת משוב חיובי. זהו תהליך הדרגתי, שבו כל חשיפה או התנסות חדשה מסייעת לעדן את הידע או הכישורים.

נוסף על כך, בעוד שבק-פרופגיישן דורש "מורה" חיצוני שמספק את התוויות או הפלט הרצוי, הלמידה האנושית יכולה להתרחש גם באופן אקראי, דרך חקירה עצמאית, זיהוי גירויים חדשים ולמידה מחיזוקים מהסביבה. המוח האנושי מסוגל להכליל את הלמידה לסיטואציות חדשות, וכן עובר שינויים פיזיולוגיים כדי להתאים את עצמו לאתגרים ולגירויים בסביבה.

כתוצאה מתהליכי למידה והתמחות אלה, כל אחד מאיתנו מפתח פרופיל ייחודי של יכולות ותחומי מומחיות. פרופיל זה משקף את האינטראקציה המתמשכת של המוח עם העולם – את האתגרים שבחרנו ואת המאמצים שהשקענו בתחומים שונים. לכן, במקום לחפש אחר מדד אחיד ל"אינטליגנציה", אולי עלינו להעריך אותה כמכלול דינמי של כישורים והתמחויות.

בעולם המורכב של ימינו, סוגים שונים של אינטליגנציה נדרשים להצלחה ולשגשוג. אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה יצירתית ואינטליגנציה מעשית, לדוגמה, הן חיוניות לא פחות מהיכולת לפתור בעיות אקדמיות. לכן, אולי הגיע הזמן להרחיב את התפיסה שלנו לגבי משמעות המילה "אינטליגנציה", ולחגוג את המגוון הרחב של הכישרונות והיכולות שמגדירים את הפוטנציאל האנושי.

כפרטים, אולי הצעד החכם ביותר שנוכל לעשות הוא לזהות את התחומים שמלהיבים אותנו, ולהתמסר אליהם בכל מאודנו. דרך ההתמקצעות וההתמחות בתחום שאנו אוהבים, נוכל לפתח רמות גבוהות של "רזולוציה" ויכולת, ולתרום את המיטב שלנו לעולם. כי בסופו של דבר, אולי זו ההגדרה האמיתית של אינטליגנציה – היכולת להתאים את עצמנו בצורה מיטבית לאתגרים הייחודיים שאנו פוגשים, ולמצוא את הדרך לממש את הפוטנציאל הטמון בנו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. מאמר משובח
    מזכיר מאוד את האינטליגנציות המרובות של גרדנר ומחזק את החובה לבטל מבחנים פסיכומטריים ומצדד בהצגת תיקי עבודות של אנשים-הרי אין יכולתו של מייקל ג׳ורדן ברת מדידה כיכולת הניווט של הוויקינגים הקדמונים!!
    שאפו לכותב

  2. כבר מזמן אני טוען שמבדקי IQ כפי שהם נערכים אינם מהווים אינדיקציה טובה לרמה כללית. אולי הם טובים לאיבחון בגיטרה מאוד מסוימת

  3. אי אפשר לדעת הכל
    אי אפשר להתעמק בהכל
    אי אפשר לזכור את הכל
    אי אפשר להתמחות בהכל
    יבחר גל אחד, במה הוא בוחר להשקיע את יכולותיו וענינו
    וזאת כמובן בהתחשב ביכולותיו האובייקטיביות

    1. מה שאת אומרת הוא נכון, למעט דבר אחד. אנחנו לא בוחרים, אנו מוכוונים ומוסללים, אל תוך העתיד שלנו, בצורה דטרמיניסטית. לא דטרמיניזם של דת, אלא דטרמיניזם שנובע מההתנסויות המקריות שעברנו והתודעה שנבנתה בעקבותיהם.

  4. אם כך אז כל מוח כל כך שונה מהשני
    ואיך אפשר שיהיה מומחה שידע לאבחן כל מוח
    ולמצוא פתרון לכל בעיה בכל הרכב?

    1. שאלה שנוגעת בכל מה שמכיל את עולם התודעה.
      קודם כל, המוחות אינם שונים זה מזה, המוח הוא מכשיר סופר מתוחכם שקולט גירויים ויוצר בגינם, ידע. התהליך הזה קבוע ואחיד אצל כל בני האדם . מה ששונה הוא רק התוכן שהוטמע בהם . לעשות זאת פשוט, נניח שכל מה שיש לנו במוח, הוא הצורך להתנייד ממקום למקום. כל מוח, באמצעות אותו התהליך ובהסתמך על נתוני הסביה שבה נוצרת הלמידה, יגדיר אחרת איך הוא מתנייד. תחבורה ציבורית או פרטית? רכב קטן, גדול, דיזל, חשמלי וכו'. וכאן, במקום של הספציפיות אנו מתחילים להיות שונים. המזל שלנו שיש לנו במוח נוירונים, שנקראים נוירוני מראה והם אחראים על כך, שתהיה לנו שפה משותפת וכך, נכיר את השונות שיש בכל אדם ונרחיב את השפה ולכן את התודעה.
      אני כמאמן, מתייחס לתוכן, רק כנקודת מוצא. מה שחשוב הוא ללמד את המתאמן, שמה שהוא יודע, הוא חלקי ביותר ואקראי, בעצם סתם סיפור שהוא מספר לעצמו ושהוא יכול לספר לעצמו סיפור אחר ומקדם הרבה יותר. כך בעצם מתרחש התהליך האימוני, שישנה את התודעה של המתאמן ויתן לו עוצמה וחווית אושר. "הבעייה" אינה במוח, אלא בתוכן שהמוח ספק. ואת זה יש המון דרכים לתקן, בהסתמך על היכולות, שהמוח נותן לנו.

  5. צריך הרבה אינטליגנציה בכדי להבין את המאמר שלך. לדעתי רוב האנשים לא בדיוק יבינו

    1. אני סומך על אנשים, על האינטליגנציה שלהם ועל הנטייה שלהם לסקרנות, שיצליחו להתגבר על הקושי ולזכות בלמידה והעשרה.
      בכל מקרה, אשתדל לא לעשות הנחות ברמת הקושי, כי זה חומר שבאמת מיועד למי שלא מקבל את מה שאומרים לו, אלא תמיד מטיל ספק.
      ברור לי שלא כולם יקראו ו/או יאהבו את מה שאני כותב. אני לא יכול לכוון לכולם, אבל אני מאמין שיש מספיק אנשים שיעשו את המאמץ, ככדי להוסיף עוד משהו קטן לתודעה שלהם. נראה מה יגידו על הספר שלי בנושא, העומד לצאת לאור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן