קבלת החלטות מושכלות על פי "תערו של אוקאם"

להכיר ולהבין את תהליך קבלת ההחלטות
תמונה של יגאל
יגאל אפרתי

אנו מקבלים החלטות לאורך כל היום, בכל יום, מאז שעמדנו על דעתנו. איך נוכל להעריך מראש אם כל החלטה שאנו מקבלים היא לא רק נכונה, אלא גם מקדמת אותנו?

רובנו מניחים שהמוח יודע לעבד את המידע ולברור את האפשרות הנכונה מתוך כל האפשרויות. אבל בפועל מתברר שאנו למעשה "מחליטים כשאנו מתעייפים לחשוב". כאילו כל האפשרויות נלחמות זו בזו, עד שאחת מנצחת. אולי זה יפתיע אתכם, אבל זה בדיוק מה שקורה, למעט פרט אחד – אנו לא באמת בוחרים באפשרות הנבחרת, הבחירה היא אוטומטית לחלוטין, אף על פי שאנו חשים שההחלטה הייתה כולה שלנו.

נסתכל על כך מכמה כיוונים. ישנו כלל "תערו של אוקאם" (Occam's Razor), שנקרא על שם הפילוסוף מימי הביניים ויליאם מאוקהם. לפי עיקרון זה, ההסבר הפשוט ביותר הוא בדרך כלל הנכון. במילים אחרות, כאשר עומדות בפנינו מספר תיאוריות מתחרות, עלינו לבחור בזו שמניחה את ההנחות המועטות ביותר. התער של אוקאם שימש לאורך ההיסטוריה כדי לקדם את המדע והפילוסופיה. לדוגמה, כאשר ניוטון פיתח את תורת הכבידה, הוא העדיף אותה על פני הסברים מורכבים יותר שהיו נפוצים באותה תקופה. דוגמה מודרנית יותר היא הבחירה בתיאוריית היחסות של איינשטיין על פני תיאוריות מורכבות יותר של זמן ומרחב.

אבל איך זה קשור לקבלת החלטות בחיי היום-יום שלנו? ובכן, התער של אוקאם מרמז שההחלטה הראשונית והפשוטה ביותר שעולה בראשנו היא כנראה הנכונה עבורנו. הדגש הוא על "עבורנו" ולא "נכונה" באופן אובייקטיבי. מה שנכון עבורי לא בהכרח יהיה נכון עבורך, כי אנו מגיעים עם ניסיון חיים, ידע ונטיות שונות. חשוב להבין שההחלטה האינטואיטיבית אינה בהכרח מה שאנו "רוצים", שכן הרצון שלנו מושפע לעיתים קרובות ממשמעת עצמית או מחרדות. במקום זאת, מדובר בתחושה פנימית של "אני יודע שזה הנכון, גם אם זה מפחיד ואני לא יכול לבצע". ההבחנה הזו חשובה כדי להבין את התהליך לעומק ולהפיק ממנו את המרב. גם אם ההבחנה הזו קשה לזיהוי ולא תמיד נוחה, ניתן ללמוד אותה.

המודל של סלפרידג' (Selfridge) מחזק את התפיסה הזו. הוא מתאר את התודעה כ"פנדמוניום" (Pandemonium) – מצב של בלבול ורעש שבו ישויות מנטליות רבות, שהוא מכנה "שדים", מתחרות על תשומת הלב. כל שד מייצג פתרון אפשרי או דרך פעולה. בסופו של דבר, השד החזק ביותר (הפתרון האינטואיטיבי ביותר) גובר. זה מתאר תהליך שבו הבחירה בין האפשרויות היא אוטומטית ולא באמת בשליטתנו המודעת.

אם נבין שתהליך קבלת ההחלטות שלנו הוא תהליך אבולוציוני שנועד לשרת את ההישרדות שלנו, נבין שההחלטות שלנו מתקבלות על ידי מנגנונים אוטומטיים ומובנים, ולא על ידי תהליך רציונלי ומכוון. אלו הם "האוטומטים התודעתיים", "תבניות המוח" או "הרפלקסים התודעתיים" שמרכיבים את התודעה שלנו.

הכוח של ההחלטות האוטומטיות הוא בכך שהן מייצגות דרכי התמודדות שהוכחו כיעילות בעבר, ולכן הן משרתות את ההישרדות שלנו בצורה הטובה ביותר. האבולוציה עיצבה אותנו כך שנגיב בצורה המהירה והיעילה ביותר לאתגרי החיים, ללא בזבוז זמן על התלבטויות מיותרות. לכן תער אוקאם אינו הימור אקראי, אלא הסתמכות על הפתרונות שכבר הוכיחו את עצמם בעבר והפכו לחלק מארגז הכלים האבולוציוני שלנו. זוהי למעשה האינטואיציה שלנו, התודעה ש"מקשיבה לעצמה". לכן, במקרים רבים, זהו הפתרון האופטימלי. לא כדאי להתנגד לתהליך הזה מבלי להבין את עוצמתו.

לסיכום, הבנת המנגנונים הפנימיים של קבלת החלטות יכולה לעזור לנו לסמוך יותר על האינטואיציה שלנו. תער אוקאם, כשהוא משולב עם המודל של סלפרידג', מזכיר לנו שלעתים קרובות האינטואיציה והפתרון המיידי הם הבחירה הטובה ביותר עבורנו, גם אם הם לא נובעים מתהליך רציונלי מודע. זוהי תוצאה של מנגנונים אבולוציוניים עמוקים שפועלים לטובתנו ושמטרתם לשמור עלינו ולאפשר לנו לשגשג. עם זאת, חשוב להבחין בין האינטואיציה האמיתית לבין הרצונות או החרדות שלנו. כאשר נלמד לזהות את ההבדל, נוכל להפיק את המרב מהתהליך הזה ולקבל החלטות שבאמת משרתות אותנו.

רוצים להכיר טוב יותר את תהליך קבלת ההחלטות שלכם? כתבו "אני" בתגובות או השאירו פרטים בדף הקשר ואשמח לשוחח ולהרחיב בנושא, ללא עלות והתחייבות מצדכם.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

12 תגובות

  1. זה הרי פשוט. מקבלים החלטה. רואים את התוצאות. לומדים לקח. מיישמים אותו במקרה הדומה הבא.

    1. זה לא עובד כך. לא כל חוויה מעדכנת את דרכי הפעולה. אם תסמוך על האינטואיציה שלך, יש לך הסיכוי הכי טוב, לקבל החלטות נכונות בטווח הקצר.

  2. ועדיין רק מיעוט מתושבי העולם מצליחים באמת. האם יש להם תכונה ייחודית שמבטיחה את הצלחתם?

    1. אתה יכול לומר שיש להם האומץ, להקשיב לאינטואיציה שלהם. זה קורה למעט מאד אנשים.

  3. קבלת החלטות אינה פשוטה. חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאלה כהנמן ז"ל מתאר בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" הטיות רבות שגורמות לנו לקבל החלטות לא רציונליות. כהנמן מדבר על שתי מערכות חשיבה. ערכת מהירה ואינטואיטיבית שגורמת להטיות רבות בקבלת החלטות. המעכת האיטית יותר מחושבת ורציונלית אבל היא עצלנית. בדרך כלל היא משאירה למערכת האינטואיטיבית את קבלת ההחלטות.

  4. לא ברור מה ההבדל בין החלטה נבונה להחלטה שמקדמת אותנו, בהנחה שאנחנו רוצים לקדם את עצמנו?

    1. החלטות לא נועדות לקדם אותנו. אין במוח תהליך של שקלא וטריא שבסופו החלטה. מה שיש הוא זיהוי של גירוי, שמפעיל אוטומטית, תהליך רפלקסיבי סדור ומוגדר. התהליך הזה, כבר נבחן ונמצא מתאים אבולוציונית, כי הוא קיבל משוב חיובי. השאלה האם ההחלטה היתה נבונה ואכן קדמה אותנו, נעשית לאחר שהפעולה בוצעה, כבסיס לחיזוק, או החלפה של הרפלקס התודעתי.
      אנחנו לא רוצים לקדם את עצמנו, כי אין לנו רצון. יש לנו רק תודעה שמורכבת מרפלקסים ורפלקסים, "לא רוצים כלום", הם רק מבצעים פעולה.

  5. סיפור אמיתי. מישהו בתפקיד ציבורי בכיר אם היה ממלא את הציפיות של מי שמינה אותו היה מרוויח הון תועפות. אלא שהאיש בתוכו לא הסכים למלא את הציפיות הלא מוסריות האלה ויצא נגדן. מצא עצמו בחוץ ללא ג'וב בכיר, עם דמי אבטלה. כול מקורביו התקץרחקו ממנו. אז ההחלטה שלו נבונה? הוא אמור להיות מאושר?

    1. הניתוח של הסיפור הזה הוא כלהלן. אדם מגיע לתפקיד עם תודעה שיש בה הרבה רפלקסים תודעתיים שעניינם יושר, אחריות, נאמנות וכו'. הרפלקסים האלו אינם מאפשרים לגירוי נוגד להם, להשפיע ולא חשוב מה תהיה התוצאה. זה בדיוק כמו שאדם אמיץ עם עקרונות, ימנע ממבוגר להכות ילד, גם אם הוא מעמיד עצמו בסכנה. ערכים הם רפלקסים חזקים ביותר. הרי שום אם לא היתה שולחת את ילדה לסכנת מוות, אבל הערכים של אהבת הארץ, שייכות ומחוייבות,מאפשרים לה, לשלוח את הבן או את הבת, לצבא.
      האם הוא מאושר? אני חושב שכן. כי מי שיש לו את הערכים האלו ופועל לפיהם, הוא אדם אותנטי ועם אינטגריטי וזה מרשם מעולה לאושר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

הפתעה צרפתית

הבחירות בצרפת: ניצחון מפלגות השמאל וכישלון הימין

דילוג לתוכן