למי קראת דחיין?

מהי דחיינות ומה קורה כשחרדה משתלטת על תפקוד התודעה
תמונה של יגאל
יגאל אפרתי

יש אנשים שעושים את כל משימותיהם מייד, מבלי להמתין ומבלי להיות בלחץ של זמן. לעומתם יש אנשים שמתייחסים למטלות כאל דבר לא נעים שכדאי לדחות, בבחינת "מה שאפשר לדחות למחר, כדאי לדחות למחרתיים". אנשים אלה מכניסים את עצמם לצרות שכן הם לא משלמים את הקנסות בזמן, מגישים עבודות לאחר מועד ההגשה שנקבע ועוד אינספור דוגמאות.

הדחיין נתפס כמי שמזלזל במטלות שעליו לעשות או שאינו מתייחס אליהן ברצינות. מישהו קל דעת שאי-אפשר לסמוך עליו, שפוגע באחרים אך גם בעצמו, בגלל ההתנהגות שלו. בעקבות ההתנהגות הזאת האחרים נמנעים לבקש מהדחיין לבצע דברים ומפגינים כלפיו חוסר אמון, ולעיתים זלזול.

נשאלת השאלה, האם דחיינות היא אכן דרך חיים שנובעת מהרצון לעשות כמה שפחות, או מהרצון לא להתחייב? בעולם הטיפול המנטלי יש דרך "לרפא" דחיינות.

במאמר קצר זה אני מבקש להציע זווית ראייה שונה לנושא. אני מאמין שכל אחד מאיתנו היה רוצה לעשות את מה שצריך ובזמן, להימנע מתחושת ההחמצה ומהעלבון שניבט מעיני הסביבה כאשר שוב ושוב משימה לא מתבצעת בזמן. למה, אם כן, הדחיינים הם דחיינים? מהי הסיבה שאדם ינהג כך ויפגע בעצמו?

על פי הגישה שלי, האדם עצמו אינו דחיין. הדחיינות היא מה שהוא עושה, והנזק שנגרם מהתנהגותו זו מגדיר אותו כדחיין. התופעה שנקראת דחיינות אינה הפרעה או מחלה או לקות מנטלית. היא בדיוק הדבר ההפוך. הדחיינות היא הסימפטום לקושי ולא הקושי עצמו. האדם שפועל כך, מסוגל לבצע משימות, אך רק כשמועד הסיום קרב הוא פועל מתוך כורח.

אז מה באמת קורה? דחיינות היא אחד המופעים של סינדרום ה-FFF – Fight, Freeze or Flight ובעברית: הילחם, קפא או ברח. סינדרום זה הוא תוצאה של חרדה שלא ניתנת לשליטה, בתחומים מסוימים. לדוגמה, כלב קטן יתנפל על כלב גדול ממנו, שמהווה בעיניו איום, כי החרדה שלו השתלטה על התפקוד של התודעה.

דוגמה נוספת מחיי היום יום היא אדם שצריך להתקשר לבנק ולבקש להגדיל את מסגרת האשראי שלו, אף שאין לו את הביטחונות הכספיים. במקרים הקודמים הוא כבר נדחה על ידי הפקיד, ולכן "הוא כבר יודע" שהוא יידחה שוב. הוא נכנס לחרדה לגבי הדחייה והבוז שהוא חש מהפקיד בבנק. ברור שהוא ינסה לדחות את השיחה עם הפקיד ככל שאפשר. לא כי הוא לא רוצה לדבר איתו, אלא כי הוא ממש חרד מהתוצאה הידועה מראש, שתשאיר אותו ללא יכולת כלכלית. זה נכון גם לגבי אנשים שרוצים לחזר אחרי בני/בנות זוג, אבל "כבר יודעים" שלא יצליחו; או לגבי תלמיד שצריך ללמוד למבחן, שהוא כבר יודע שייכשל בו וכו'.

אם אתם נתקלים בתופעה של דחיינות, אני מציע לכם להימנע מלהעליב או לתקוף את הדחיין, אלא לנסות להבין שזה לא בשליטתו, זה הFFF- שתפס פיקוד. אִמרו לו שאתם מבינים שיש משהו שמקשה עליו לבצע את המטלה ואולי אף תציעו לסייע.

ייתכן שהוא יסביר את הפחד שלו ואז אם הוא ירצה, תוכלו לעזור לו למצוא פתרון אחר. אולי תציעו ללוות אותו והליווי הזה יעניק לו עוצמה נוספת. רק אל תתקפו ואל תפגעו. הוא אינו רוצה לעשות רע, הוא פשוט מבוהל ללא שליטה.

בעבודתי כמאמן מנטלי אני פוגש אנשים שנוהגים בדחיינות לגבי מטלות שונות. אני מציע להם להכיר בכך שהם נוטים לדחיינות ולהבין שזהו הרגל שהם עצמם יכולים לשנות. מרגע שהבינו זאת – מתחילה להתחולל הטרנספורמציה המנטלית הדרושה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

  1. כמי שחווה חרדות כאלה בסביבתו הקרובה אני יכול להעיד שזה מגיע עד לממדים לא רציונליים בכלל. דוחים ודוחים ודוחים ולא מבינים שזה רק מחמיר את המצב

    1. מאמר נחמד וכנראה שמכסה על חלק מסאגת הדחיינות. בהרבה מקרים נוהגים בדחיינות ובחלוף הזמן הבעיה נפתרת או נעלמת. לא קרה לך?

      1. אני מסכים שקורים ניסים. אתה יכול להתקל בנמר בסוואנה והוא פשוט יבחר שלא לטרוף אותך. או שתקנה כרטיס פיס ותזכה במליונים. אבל אלו אירועים שאינם תלויים, במה שאתה עושה. דחיינות, היא מה שהאדם עושה ולא עושים לו. כל עוד הסיבה לדחיינות, כלומר הידע המוקדם השגוי, שמנהל את האדם, לא משתנה בצורה טרנספורמטיבית, הוא, מתוך שהוא "כבר יודע שלא יצליח", ימשיך להיות דחיין. המטרה היא לאתר את הסיבה לחרדה ואת האמירות המגבילות ולנטרל אותן, מלהשפיע.

    2. לדעתי כל תופעות החרדות, מכל הסוגים, הולכות וגדלות בתקופה הקשה הזאת של המלחמה. חשוב לשים לב ולעקוב.

      1. את צודקת, כי חרדות מגיעות, כשהקיום אינו מובטח. מצד שני, יש טכניקות להתגבר על חרדות כמו מעגלי השפעה ודאגה, דמיון מודרך, ואחרים. מי שמעוניין לקבל עוד חומר לגבי הטכניקות האלו, אנא לשלוח לי מייל ל yigalef@gmail.com ואשלח הדרכה בנושא.

  2. ואולי הניסיון לימד אותו שאם חחכים נוצרות עוד הזדמנויות שאולי יכולות לעזור?

    1. הזדמנויות, אינן יישויות שמציגות את עצמן ומפעילות אותנו. הזדמנויות הן היכולת שלנו, לראות אפשרות להתקדם ולהשיג מטרות, בתוך סיטואציות קיימות. יש סיפור על שני סוכנים של מפעל לייצור נעליים, שנשלחו לאותה העיר, לבחון הזדמנויות.
      חזר הראשון ובפיו טרונייה "אף אחד אינו נועל שם נעליים, אז אין מי שיקנה את הנעליים שלנו. אין טעם להיכנס לשם".
      חזר השני "אף אחד אינו נועל שם נעליים, אז יש לנו כל כך הרבה אנשים למכור להם. איזו בוננזה אפשר לעשות שם. חייבים לפתוח מייד, כמה סניפים בעיר".
      אנחנו יוצרים את המציאות וההזדמנויות שלנו, להתכחש לכך, גורם לאי היכולת לגלות את העוצמה הפנימית שלנו. אני מזמין אותך להסתכל על האירועים בחייך ולזהות את ההזדמנויות שבהם, גם אם אפשר לראות אותם אחרת. כך נבנית עוצמה מנטלית.

    1. אני חושב שלא. הדחיינות אינה "הדברים יסתדרו מעצמם". היא תוצר של חרדות.
      ה "יהיה בסדר", הוא תוצאה של תחושת כוח, כמו במשחקי מחשב, בהם יש מצב של "בלתי פגיע". אנחנו באמת מאמינים בזה. המרתק הוא שבאמת זה יוצר מציאות, שבה דברים מסתדרים, כאילו מאליהם. מי שחי כך, מקרין זאת על מי שרואה אותו וגורם לו, להתאים את עצמו, אל הדובר. כמו בכת, בדת, במפלגה וכו'.

  3. טרנספורמציה לא מתחוללת על ידי הדחייה
    אם לא מלווה אותו מומחה מתאים מצבו רק מחמיר
    בכוחות עצמו לא יצא מהבוץ

    1. ברור שטרנספורמציה לא מתחוללת על ידי הדחייה. היכן הבנת שזה מה שאמרתי.
      אם האדם מבין שהדחיינות שלו, היא תוצאה של חרדות, הוא יכול, בעזרת המאמן, לרדת לסיבת החרדות, להבין מה האמונה שלו, שגורמת לחרדה ולוותר עליה. רק אז, נפתחת הדרך לטרנספורמציה המנטלית. זה המסלול, שלאורכו, מוביל המאמן המנטלי, את מי שבחר להשתנות.

  4. חשוב שתהייה יותר הכרה בצורך לטפל בעיות במישור המנטלי, ונזקקים ומקורביהם יבדקו וינצלו את האפשרויות

    1. בהחלט, אבל לא בגישה של לקות או הפרעה, אלא חוסר בידע רלוונטי.

  5. צריך לבחון אם זה נובע מלחץ, או מסדרי עדיפויות, או עצלות, … צריך לבחון היטב לפני שחורצים עמדה

  6. למה ביבי דוחה כל הכרעה שמסכנת את כספו, נותרה רק השאלה על מה מעידה הדחיינות שלו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

הפתעה צרפתית

הבחירות בצרפת: ניצחון מפלגות השמאל וכישלון הימין

דילוג לתוכן