הטבע הרפלקסיבי של התודעה

התודעה האנושית אינה אלא אוסף עצום של רפלקסים
תמונה של יגאל
יגאל אפרתי

מאמר זה מציע כי התודעה היא תולדה של תהליכים רפלקסיביים במוח. נחקור את הגישה הזאת, שמאתגרת את העיקרון המסורתי של ההבחנה בין נפש וגוף כישויות נפרדות. האמור מתבסס על הידע שצברתי בנושא כאוטודידקט, וברור לי שזה עלול להיות מכשול. אני מזמין אתכם לתת הזדמנות ללמידה העצמית, לקרוא בראש פתוח, גם אם בסופו של דבר תחליטו לוותר על הידע הזה.

לפי הגישה הזאת, התודעה פועלת באמצעות תבניות רפלקסיביות שפותחו והפכו לידע. תבניות אלו מקבילות לקודים אופרטיביים (OPCODES) במעבד של מחשב. במקרה הזה מדובר במעבד אורגני, אך הוא פועל לפי אותם עקרונות. גירויים מובחנים מפעילים תגובות מוגדרות מראש, כלומר רפלקסים תודעתיים.

הרפלקסים התודעתיים הם מסלולים עצביים לוגיים, שהתוצאה שלהם היא מעבר של סיגנל, שמקבל משוב חיובי ונקלט בתודעה כמסלול מחייב. רפלקסים אלו פותחו דרך קליטה של גירויים ותגובה אוטומטית ורנדומלית. כך בפועל נראה תהליך הלמידה. רפלקסים אלו הם כמו שומרי הראש הנאמנים של המוח שלכם, שקופצים לפעולה כדי להגן עליכם בלי שתצטרכו אפילו לחשוב על זה.

בניגוד למודלים חישוביים מסורתיים שמניחים עיבוד מורכב, לפי הגישה הזאת התודעה האנושית מופעלת רק על ידי תגובות רפלקסיביות. כאשר נקלט גירוי, התבנית הרפלקסיבית התואמת מופעלת מיד ומובילה לתגובה ספציפית. התהליך זה מתרחש במהירות ובאופן אוטומטי, בדומה לאופן שבו זבוב מגיב רפלקסיבית לכף יד שמנסה לתפוס אותו – עם חיבור ישיר בין עין לשריר, מבלי לעבור עיבוד – ונמנע מכף היד.

אף על פי שהתהליכים הרפלקסיביים אינם מבטיחים תמיד תגובות מדויקות או אופטימליות, למידה ותהליכים אינטלקטואליים יוצרים את הרפלקסים באופן הישרדותי ובלתי נשלט. כדי לשמור על הרפלקסים מעודכנים ו"מתאימים" מבחינת האבולוציה של הידע, היכולת הרקורסיבית של התודעה מאפשרת התאמה של הפקודות האוטומטיות לזמן ולסביבה, כפונקציה של החוויות הקודמות. לדוגמה, תינוק שצריך להיגמל מיניקה מהאם, עובר תהליך למידה של יניקה מבקבוק, מבלי שתהיה לו שליטה על כך.

המאפיין הייחודי של התודעה האנושית מתגלה ביכולתה לגשת בצורה רקורסיבית אל תוך עצמה. התכונה הרקורסיבית מאפשרת אינטרוספקציה ובדיקה של תפריטי תגובות רפלקסיביות אפשריים לגבי מצב נתון. אם תגובה רפלקסיבית לא מצליחה להביא לתוצאה רצויה, התודעה תעבור לעסוק בחיפוש רקורסיבי בתוך עצמה לגילוי תגובות רפלקסיביות אחרות, שעשויות להתמודד בצורה טובה יותר עם המצב. אבל חשוב להבין שהבחירה ברפלקס הנכון אינה מודעת.

לסיכום, הגישה שהוצגה כאן מאתגרת את הרעיון של נפש וגוף נפרדים, ומציעה כי התודעה היא תוצאה של תבניות רפלקסיביות במוח. ההבנה האנושית פועלת דרך תגובות רפלקסיביות שמועברות ומשולבות במערכת ייחודית של למידה ומנגישות ידע. ידע הוא רפלקס.

התוצאה היא שמי שאנחנו הוא השילוב בין הבסיס הגנטי שלנו, שאינו משתנה, לידע "המתאים" שאנו לומדים בכל רגע נתון ושומר אותנו "מתאימים". היכולת לגשת ולבחון תפריטי תגובות רפלקסיביות בצורה רקורסיבית מאפשרת את המורכבות והיכולת של התודעה האנושית לפעול ולהגיב בזמן קצר ביותר, ללא צורך בעיבוד מידע, שהרי זמן תגובה ארוך אינו אפשרי במצבי קיצון.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

    1. גנטיקה היא אוסף עצום של רפלקסים. כל גן הוא רפלקס, מתוך כך, שתמיד הוא יפיק את אותה התוצאה. כך האדם מתאים גנטית לחיים, על פי המטען הגנטי של הוריו.
      אבל הוא גדל והסביבה משתנה וגם הדרישות מתאימות להתבגרות שלו ופתאום הוא עלול שלא להיות מתאים הישרדותית.
      הדרך בה האבולוציה פתרה את הבעייה, היא על ידי תהליך אבולוציוני המשכי, שהוא תהליך הלמידה, ששומר אותנו " מתאימים" תמיד, על ידי עדכון הרפלקסים, שכבר אינם מתאימים.
      התודעה שלנו, היא כלל הרפלקסים התודעתיים, שנלמדו.

  1. ומי יקבע אם הרפלקס טעון שיפור? והאם זה נקבע על סמך ניסיון שלי לגבי עצמי או שאפשר ללמוד מניסיון של אחרים?

    1. לא.צ.
      אף אחד לא קובע. המבחן היחידי הוא, האם הרפלקס מקדם אותך או תוקע אותך. מאחר ורפלקס אינו דבר שאתה יכול לשנות לבד, צריך מישהו מומחה בנושא, שיעביר אתך את הטרנספורמציה, כלומר ויתור על הרפלקס שתוקע ובחירה ברפלקס חדש, שיקדם אותך.
      גם נסיון של אחרים, אם אתה מוכן לקבל אותו, יעבוד. נרי זה מה שתהליך הלמידה על ידי מורה יוצר. הלמידה יוצרת רפלקסים תודעתיים חדשים. במקביל, גם ההתנסויות שלך יוצרות רפלקסים, על פי המשוב שההתנהגויות הנגזרות מהן, נותן.

  2. המאמרים שלך הם חלק ממאמרים שכותבים כאן באתר כמה כותבים מסוימים, שמאתגרים את יכולת ההבנה ימעניינים גם אם חושבים אחרת. תמשיכו כך.

    1. שלום ג.
      לא מבין את השאלה.
      אם הכוונה, מהו סדר הפעולות ברפלקס, אז מדובר בגירוי מוכר, שנקלט. אם הגירוי הזה יצר בעבר תבנית תגובה אפקטיבית, אז הנתיב הלוגי של התהליך, כבר מוטמע כתבנית מוח חד ערכית. זה אומר שהגירוי הספציפי, יכול להפעיל אותה באותה הצורה שבה היא הוטמעה. התבנית חייבת להיות קבועה ובלתי משתנה, כי רק תבנית פעולה ש "פתרה את הבעיה". נשמרה ולכן היא הישרדותית. לדוגמא, אדם שנופל קדימה, תמיד יושיט את ידיו קדימה ויבלום חלקית, את המכה. מה קרה לאלו שהתבנית שלהם גרמה להם להושיט את הידים הצידה? הם מתו ולא העבירו את המטען הגנטי, שגרם להם להושיט ידים הצידה. רק אלו שהגנטיקה שלהם גרמה להם להושיט את הידים קדימה, זכו להעבמיד צאצאים ולצאצאים אלו, היה המטען הגנטי שגורם להושיט את הידיים קדימה.
      אם לא נוצרה תבנית פעולה אפקטיבית ואין בתודעה פתרון קיים, האדם יחוש חרדה.
      האבולוציה הזו היא האבולוציה הפיזיולוגית. אבל אנו כבני אדם עוברים אבולוציה נוספת, האבולוציה של הידע, שבאה לידי ביטוי בתהליך הלמידה. הלמידה היא אם כן, תהליך אבולוציוני, הישרדותי, שמייצר רפלקסים תודעתיים, ששומרים אותנו בחיים, בעולם משתנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של מנשה

זו שעתנו הגדולה

על חשיבות החוסן הלאומי והחברתי של הפרט והחברה כולה

תמונה על גדעון

האם יחזרו?

האם אכן עושים את המירב לשחרור החטופים?

דילוג לתוכן