המוח כמיקרופרוססור אורגני

תשובה לפרופ' גבעון בעניין האיום או האתגר ב ChatGPT
תמונה של יגאל
יגאל אפרתי

לא מכבר כתבתי מאמר שעוסק בתוכנת ChatGPT. פרופסור יהושפט גבעון הגיב למאמר בטוקבק רציני, אולם חוששני שלא ירד לסוף דעתי. אני מאמן מנטלי והדגש במאמרי האמור אינו על הטכנולוגיה, אלא על הדרך שבה אני, כמאמן, מלמד אנשים, להתמודד איתה.

פרופסור גבעון כתב: "אתה מדבר על התוכנה הזאת כאילו היא ירדה אלינו משמיים ולא נוצרה בידי בני אדם שהשתדלו לבנות הדמיה של יכולת לשונית מבלי שעמדו על טבעה של הלשון האנושית". לצורך המאמר שכתבתי, התוכנה כלל אינה מעניינת, אלא הסיכונים והסיכויים שהיא מייצגת, כמו גם מגוון עצום של תוכנות נוספות.

לתפיסתי, כיום מנסים ללמד את הבינה המלאכותית להיות "צודקת" בכמה שיותר נושאים ולהגיב אליהם נכון. זו הבינה של הצ'אט. אבל בינת מכונה אמיתית היא בינה יוצרת והיא תגיע כאשר יאפשרו לבינה לטעות, לקבל משוב שלילי ולנסות לתקן.

פרופסור גבעון העיר בנחרצות לגבי השימוש במונח "סינגולריות". אולם הוא התעלם מהעובדה שמדובר על סינגולריות טכנולוגית, שהיא רק נקודת ציון ולא מימוש מתמטי של פונקציה כלשהי. אין מקום לתת לזה משמעות מעבר לכך. מתוך ויקיפדיה: "סינגולריות (או ייחודיות) טכנולוגית היא מונח בתחום העתידנות, המשער שבנקודת זמן עתידית, ישיגו המחשבים יכולות אינטלקטואליות הגבוהות משמעותית מאלו של בני האדם, באופן שאינו ניתן לחיזוי אמין, על ידי תבונה אנושית, לפני נקודת הסינגולריות". מעבר לכך איני מתיימר להבין כמו פרופסור גבעון בנושא.

עוד מציין פרופסור גבעון את "רמת השכלתם הירודה של הכותבים ברשת". תוך שהוא מתעלם מיכולתם של בני האדם ללמידה עצמונית או אוטודידקטית, שלא רק שאינה נופלת בהכרח מזו של פרופסורים, אלא שסביר למצוא אצלם יותר ספק וחקר שאינו תחום בחוקי האקדמיה ולכן נחשב פסול בעיני פרופסור גבעון, אולם לדעתי, לא כך היא.

להלן אנסה לפרט את גישתי. אלגוריתם, משנכתב והוזן למיקרופרוססור או לתוכנת מחשב, הוא למעשה רפלקס. ובמקרה של התודעה, הוא רפלקס תודעתי. תואם לתצפיות של פרופ' הוראס בארלו שאינן עוסקות בעיבוד מידע, אלא בידע המושתת על הסתברויות ועל ההבנה שהתודעה מוכוונת רפלקסים ולא עיבוד כלשהו, שגוזל זמן יקר להישרדות, גם בהתאם לחוק הב המוכר.

ניתן, אם כן, לדמות את המוח למיקרופרוססור אורגני, שמהיותו אנלוגי ולא דיגיטלי, מאפשר רמות רזולוציה גבוהות, בפחות שטח אחסון ואנרגיה. המוח אם כן אינו מחשב, אין לו יחידת זיכרון מרכזית והוא מופעל על ידי גירויים. אם נפתח פער בין הידוע ללא ידוע, נוצר דיסוננס שמאתחל תהליך של למידה, שיוצר את הפקודות האלו באמצעות פתיחה וסגירה אקראית של שערים לוגיים. אם כבר קיימת פקודה, התואמת לגירוי, הרפלקס התודעתי מופעל מיידית וללא עיבוד. פקודות אלו הן הפתרונות המתאימים להישרדות, כי הן נמצאו מתאימות.

הבינה היוצרת, תהיה מסוגלת לבצע את כל תהליך הלמידה, משלב יצירת הפער, בנייה עצמית של נקודות החלטה ובנייה של המסלול, עבור כל נתיב בתרשים הזרימה. כך נשלמת בניית הרפלקס התודעתי, שיצטרף לתודעה.

אשמח לתגובתו של פרופסור גבעון הנכבד, גם יתנגד לכל מה שכתבתי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. לא על התוכן אני רוצה להגיב אלא על הויכוחים הרציניים שיש באתר. לא סתם זלזול באחרים או תגובה מתלהמת של ארבע מילים. קוראים ומתייחסים ברצינות. הלוואי שבכנסת ובוועדות היו ככה מתייחסים

  2. מאמר יוצא מין הכלל-רציני מעמיק ויסודי
    אך רצונו של הכותב להתעמת עם כותב אחר גורם לו לקשור כתרים לתוכנה חדשה לגמרי,שעוד לא הספקנו לעכל ולהפנים וכבר כותבים איתה שירים ועבודות אקדמיות ומתעלמים שתי הנחות יסוד נתונות,ראשית,שרבים מאוד מאיתנו בני התמותה עדיין לא הגענו לרמת האפליקציה והזום ושנית שכישורי הלמידה הבסיסיים עומדים להעלם -כדאי להאיט ולתת למשתרכים מאחור לסגור הפערים ורק אז להמריא-מצדיע לכתיבה,לנימוסים ולהליכות

    1. ובכל זאת ד"ר ביצור, משהונחה עובדה מוגמרת לפתחנו, לא יעזור אם נצקצק בלשוננו, ונוקיע את המציאות. מטרת המאמר אינה לקבוע האם זה טוב או לא, מיקום המאמר בתחום ההעצמה המנטלית, מצביע על כך, שאני דן בדרך העוצמתית שאני מציע לנקוט בהתייחסות למימד קיברנטי חדש זה. ברכור לי שלא כולם יכולים עדיי, להוציא ממנו את המיטב וחלקם אף ישתמשו במימד זה לשלילה. אבל עצם העלאת האופציות האלו לדיון, הצעה לשינוי פרדיגמות בתחום ובחירה, כן, בחירה במשאב החדש, תוך שימת הלב המירבית לסכנות, היא לדעתי הדרך להעצמה, באמצעות טכנולוגיה חדשה ומנגד, הימנעות ממלחמות סרק, מול גורם שכבר נמצא כאן, כדי להשאר.

  3. ההידברות של אנשים משני עולמות חשובים, וניסיונות החיבור ממש מדליקים את הגימיון

    1. גם המיקרופרוססור המוחי. זה בדיוק מה שעושה תהליך הלמידה. הוא בונה פקודות חדשות ומעודכנות לפרוססור הזה. כך נשמרת הדרישה של ההישרדות, להיות המתאימים ביותר.
      לעשה אנו כבני אדם עוברים שתי אבולוציות. האבולוציה הפיזיולוגית ואבולוצית הידע, ששומרת אותנו "מתאימים", בכל שלב בחיינו.

  4. לא מוח כמיקרופרוססור
    אלא מיקרופרוססור כמוח
    זה האתגר

    1. אתה בהחלט צודק. זו מסקנתו של המאמר ומופיעה בסופו, כלהלן "הבינה היוצרת, תהיה מסוגלת לבצע את כל תהליך הלמידה, משלב יצירת הפער, בנייה עצמית של נקודות החלטה ובנייה של המסלול, עבור כל נתיב בתרשים הזרימה. כך נשלמת בניית הרפלקס התודעתי, שיצטרף לתודעה."

  5. פרופסור גבעון היקר
    מציע שתגיב לתגובה שהופנתה אליך!!!
    מענין אם ואיזו תשובה יש באמתחתך??

  6. באתר הזה יש שיחות תגובה מעניינות והעיקר שלא מבלים את הפה ולא מקללים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

הזהו ניצחון?

מתי שחרור חטופים על ידי תשלום כופר נחשב "ניצחון?"

דילוג לתוכן