מחויבות מול אחריות

שילוב בין מחויבות לאחריות כמקור עוצמה
תמונה של יגאל
יגאל אפרתי

בעבודתי כמאמן מנטלי, אימצתי כלי שמאפשר לי לזהות את הסיבות לחולשה של מתאמן. בעזרת הכלי הזה יכול המתאמן לבחון את עצמו ולהשתפר. מדובר בטבלה של שני מדדים שהשילוב ביניהם יוצר עוצמה או חולשה, אושר או סבל. המדדים הם מחויבות ואחריות.

המדד הראשון הוא מחויבות. מחויבות היא מניע לפעולה שמקורו ברצף שבין שתי נקודות. ישנם שני סוגי מחויבות: נבחרת או אוטומטית. 

מחויבות נבחרת משמעותה אני בוחר – כלומר התחום הזה מהווה הזדמנות בעולם שלי ואם לא אפעל לגביו, אפספס את ההזדמנות. אני מאוד רתום להזדמנות הזו ולכן לא אפספס אותה.

מחויבות אוטומטית משמעותה אני מקבל עליי / מסכים – כלומר אינני מכיר בתחום כהזדמנות, אלא אני נעתר להשפעה חיצונית (ההורים דרשו ממני, חינכו אותי, לא נעים לסרב, אני חייב, כדאי לי וכו'). מידת ההירתמות שלי לנושא נעה מאדישות ועד לחשש ממה שיקרה אם לא אבצע.

כדי לדעת האם אני פועל מתוך מחויבות נבחרת או מתוך מחויבות אוטומטית, עליי לבדוק האם יש כאן הזדמנות בעולם שלי או האם אני מרצה את האחר.

המדד השני הוא אחריות. האחריות נעה על רצף המגדיר עד כמה אני נותן לגורמים חיצוניים להתערב בהגשמת המחויבות שלי – מגבוהה ועד נמוכה.

אחריות גבוהה משמעותה שאני על-סיבתי. שום סיבה, תירוץ, סיפור או מכשול לא ימנעו ממני לבצע את המשימה. ייתכן שאכשל, אבל בכוונתי לקיים את המטלות ללא מעצור. הלשון הנשמעת היא "אני אעשה, זה יתבצע, אהיה שם ב…". ברוב המכריע של המקרים המטלות תתבצענה בצורה המיטבית.

אחריות נמוכה משמעותה שאני מוטה סיבות. אירועים חיצוניים, פרדיגמות, פחדים וכו' משפיעים על יכולת הביצוע שלי. אני מסתמך על סיבות ומאפשר להן לבלום אותי. הלשון הנשמעת היא "אני אשתדל, אני אעשה את המקסימום, אני מתכוון ל.."

להלן ארבע דוגמאות המייצגות, לדעתי, שילובים שונים בין מחויבות לאחריות:

הראשונה, מחויבות נבחרת / אחריות גבוהה – עוצמה מקסימלית + אושר. למשל מוזיקאי שמפיק הופעה משלו; מתמודד ב"כוכב נולד" שצריך להגיע לאודישן ולתחרות; חייל ביחידה מובחרת שצריך להגיע לרמה מקצועית גבוהה על מנת להשתתף בפעולות מיוחדות.

המשותף לכל השלושה הוא העובדה שהם לא יניחו לעצמם לפספס. הם יגיעו בזמן גם אם הרכבת והאוטובוסים ישבתו, ובכבישים יהיו פקקי ענק. הם לא יסתתרו מאחורי סיבות, אלא יהיו "על-סיבתיים" כדי להשיג את המטרה. רמת התפקוד תהיה בשיאה ולאורך זמן, שום דבר לא יהיה נטל והם יראו כל מכשול כמקפצה. בשפת הספורט זה נקרא להיות ב-Zone.

הדוגמה השנייה, מחויבות נבחרת / אחריות נמוכה – עוצמה בינונית, נגיעה בסבל. למשל תלמיד שמתנגד לשיעורי בית. הוא יופיע לכל השיעורים בכיתה, אבל יחפש סיבות ותירוצים למה לא לעשות את השיעורים. הם יהפכו למטלה לא נעימה, יידחו או לא יבוצעו במלואם ולא יקדמו אותו כתלמיד. הוא ייטה להשתמש בתירוצים, במקום לפעול. רמת התפקוד אינה בשיאה.

הדוגמה השלישית, מחויבות אוטומטית / אחריות גבוהה – עוצמה גבוהה + סבל. למשל חייל חדור תחושת שליחות ואחריות, שגויס ליחידה שאינו מעוניין בה. חייל זה ימלא את כל הפקודות, אולי אפילו "יגדיל ראש", אבל תמיד ירגיש חוסר סיפוק. הוא "מקבל" את המצב, אך לא "בוחר" בו. נוצר חוסר שביעות רצון. המטלות תתבצענה, רמת התפקוד תהיה גבוהה, אבל לא לאורך זמן.

והדוגמה הרביעית, מחויבות אוטומטית / אחריות נמוכה – עוצמה נמוכה, הסבל והאושר אינם נוכחים. למשל עובד זוטר במקום עבודה שאינו לרוחו. כעובד זוטר רמת האחריות שלו נמוכה וכך הוא גם מרגיש. הוא יעשה את המינימום הנדרש ממנו, יחפש אין סוף סיבות ותירוצים על מנת שלא לעבוד, לא יהיה מעורב רגשית ויטפח תחושת קיפוח שתלווה אותו. תפוקתו תהיה מינימלית, רק כדי לא להיות מפוטר. את העניין וההגשמה הוא יחפש במקום אחר.

אני מציע לכם, הקוראים, לבחון מהי עמדתכם בכל תחום בחייכם, לאור הגדרות המחויבות והאחריות. זיהוי המקומות שבהם הסבל והחולשה נוכחים, הינו בסיס מעולה לאימון המנטלי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. פירוק וצירופים שמבהירים בדיוק את הנושא. משתמע שרבים סובלים

  2. יש שמשכללים זאת יחדיו
    וגידו לך "טוב לי", רע לי", "ככה ככה", וכדומה
    בלי לפרק ובלי לפרט, ובלי להגיר את נחלוקה שני מרכיבים ולעוצמות

    1. מי שמשכלל, לא באמת יודע. הוא מתיחס לחיים, על פי מה שהוא מכיר, אבל בלי היכולת לנתח ולהבין, היכן הוא "תקוע" אם רע לו, או סתם ככה ככה.
      אתה יכול ללכת לתחנת האוטובוס ולחכות לאוטובוס שיגע, מתי שיגיע או להסתכל על לוח הזמנים ולפגוע בול. בשניהם כנראה תגיע, השאלה איך.

  3. מעורר מחשבה. אבל האם הקטגוריות באמת כל כך נחרצות? ואין חלוקה מידנית לעוד עוצמות?

  4. לא הבנתי
    מה עדיף?
    אחריות בלי מחוייבות
    או
    מחוייבות בלי אחריות

    1. הקטגוריות הן ביטוי לתפיסה מסויימת, שמאפשרת לכל אחר מאיתנו, להבין האם הוא נמצא במקום שהוא רוצה, האם הוא פועל מתוך עוצמה או חולשה ולהצביע על הדרך להעצמה.
      זה לא אבחון פיזיולוגי, אלא "שעונים מנטליים" שעוזרים להבין את המצב האישי.
      אם אדם מתקשה באיזה מדד, זו יכולה להיות הנקודה, בה הוא יפנה לסיוע מנטלי.
      אבל זה תלוי רק בו. אף אחד לא יכול לעשות את הבדיקה עבורו.

    2. לאריאל. הפרמטרים שונים ממה שכתבת. מחויבות אוטומטית, היא עדיין מחויבות, אבל נובעת מבחוץ, לאו דווקא מתאימה לאדם. אם אין מחויבות לחלוטין, אין עוצמה. כאן לא צריך את הזיהוי העדין יותר וכנ"ל לגבי אחריות.
      מדובר דווקא במצב ששני הפרמטרים האלו קיימים, אבל ברמות שונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים

צילום של משה

הצצה אל התופת

על ספר השירים "שמרי על הקיכלי" מאת צילה זן-בר צור