לוותר על הסבל ולבחור באושר

עלינו לגלות את הגדולה שבנו ולחיות על פיה
תמונה של יגאל
יגאל אפרתי

מיום היוולדנו אירועים ונסיבות מעצבים את דמותנו, את המבנה המנטלי שלנו. במאמר זה אבקש להראות כיצד אנחנו משתמשים באירועים שבחיינו כדי ללמוד, להתמחות ולהיות מי שאנחנו כיום.

בתחילה האירועים והסביבה עיצבו את המבנה המנטלי שלנו, בצורה שהייתה טובה עבורנו. אבל במשך הזמן התנאים משתנים: הגיל, הסביבה, המצב הכלכלי והחברתי וכו', ואנחנו בוחרים, בדרך אקראית, מהו המבנה המנטלי שישמש אותנו. התהליכים המנטליים פועלים בכיוון של התמחות, ולכן התמחינו במסלולים שבחרנו בהם אקראית. אסביר את דבריי בעזרת דוגמאות אחדות.

אם למשל הגישה לחיים של הורינו הייתה בחינת העולם סביבנו בביקורת ובשיפוטיות, אנו נהיינו מאסטרים בזה. נהפוך למומחים בשיפוטיות וביקורת, עד שלא תיתכן נקודת תורפה אצלנו או אצל האחר שלא נזהה. וכך, מרוב ביקורת נפסיד, שכן לא נוכל לראות את הטוב שבבני האדם.

אם נסיבות חיינו, בהתאם לחינוך מהבית ומבית הספר, לימדו אותנו שהתמדה, מחויבות ומשמעת עצמית יוצרות הצלחה, נהפוך למומחים במחויבות ומשמעת. נצטיין בעמידה במטלות וביעדים, וכנראה גם נצליח יותר מאחרים שלא למדו זאת.

אם גדלנו בסביבה שסיפקה לנו בקביעות אהבה ותמיכה, הרי שכנראה נדע להכיל כל אדם, לוותר על אשמה וחרטה וליהנות מהנתינה. ניצור סביבנו עולם שבו האהבה מגשרת על כל פער ונהפוך למומחים באהבה ולמקור כוח עבור עצמנו ועבור אנשים אחרים.

אם לימדו אותנו שאנו חסרי ערך וחלשים ואנו קיבלנו זאת, כנראה נהיה מומחים בלוותר על עצמנו ועל הערך העצמי שלנו, ונחפש חיזוקים אצל אנשים אחרים, נפעל כדי לרצות אנשים אחרים שיתנו לנו אישור לערך שלנו.

אבל כל מה שלמדנו הם רק סיפורים אקראיים שהפכו לאמת שלנו, הם אינם המציאות. במקום ללמוד מסיפור סתמי ואקראי, שפוגע באיכות חיינו, ולהתמחות בו, הרי אנו יכולים לבחור בסיפור אחר, מקדם ומפתח וללמוד אותו עד שנהיה מומחים בו.

במקום ביקורת, נוכל ללמוד ולהתמחות באמפטיה וקבלה. במקום להיכנע לסיפור של חוסר הערכה עצמית, נלמד לגלות את הגדולה שבכל אחד מאיתנו ולהתמחות בלחיות על פיה. נשמר את הסיפורים על האהבה וההצלחה, ובכך נלמד ונתמחה בלהיות עוצמתיים ואפקטיביים בחיינו.

אני מזמין אתכם לגלות את הסיפורים המקדמים שבחייכם, לחבק אותם ולוותר על הסיפורים שמקשים עליכם, אני מזמין אתכם לבחור להיות מומחים ביכולות המנטליות שהסיפורים שאתם אוהבים יעניקו לכם.

זוהי הדרך שבה אני, כמאמן מנטלי, מאפשר למתאמנים לאתר את הסיפורים התוקעים, לבחור סיפורים טובים ורצויים, ובכך לוותר על הסבל ולבחור באושר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

  1. יפה ונכון כתבת, לשנות תבניות אוטומטיות ש"עובדות" שנים, זו משימה קשה מאוד ליישום…אבל בהחלט לא צריך לוותר…תודה על המאמר

  2. אני חושבת שזה נשמע תיאורטי מידי. אשמח לשמוע דוגמאות. מה זה טוב, מה זה רע וחוסם.

    1. קודם כל "טוב" או "רע", אינם ערכיים בהתייחסות הזו, אלא עומדים כעוצמה מול חולשה.
      לגבי התיאורטיות של המאמר, הרי שלכל אחד מאיתנו, יש סט עצום של תבניות מוח, שמנהלות אותנו, בלא שנוכל להתנגד. דוגמאות לכך הן אמירות כגון "אני לא מוצלח, אף אחד לא אוהב אותי, אני לא אעשה כסף בחיים, אני לא סובל את ההתנהגות של.., וכו", בצד שמונע מאיתנו לפעול להשגת מטרותינו, כי בעצם ויתרנו על היכולת לפעול לשינוי ולהצלחה.
      מנגד אמירות כמו "אני אשנה את העולם, אני אצליח בסטארטאפ החדש, אני נער שחור אהיה נשיא ארצות הברות" וכו', שהן אמירות שמקדמות אותנו ויוצרות את המציאות שבהן הן יכולות להתממש.
      הדוגמאות הן מרובות. מה שחשוב הוא שהן תולדה של מה שלמדנו מההורים, בית הספר, החברים, הצבא וכו'.
      במילים אחרות, אמירות אלו הן סיפורים שמעצימים או "תוקעים" אם אפשר יהיה להחליף את הסיפורים התוקעים בסיפורים מקדמים, שהם בעלי אותה תקפות א-פריורי, מצבנו ישתפר פלאים. זה בדיוק מה שאני עושה כמאמן מנטלי וזה אמיתי לחלוטין.

  3. מסכים בהחלט, אנחנו מחווטים לפי החינוך שקיבלנו, אבל בסוף זה הכל סיפור, שאפשר לשנות

  4. טוב שעוסקים באתר לא רק באקטואליה אלה בדברים קצת אחרים והרבה יותר חשובים לכל אחד מאיתנו.

  5. איזה רעיונות ואיזו חשיבה יצירתית
    השאלה איך מורידים את זה לקרקע המציאות???
    מאמר מתוחכם ומהנה

    1. המבנה הלוגי של המשפט צריך להיות כך אם סבל אז אין אושר. אם אושר, אז אין סבל. מה שלא נובע מכך שאם אין סבל, יש אושר ואם אין אושר יש סבל.
      סבל ואושר תן חוויות שבסיסן הוא חוסר אותנטיות, כי הן תגובות למשובים. אם אתה אדיש למשוב, אתה מאוזן ולא עף על עצמך כשאתה מקבל משוב חיובי ולא נכנס לדיכאון, כאשר אתה מקבל משוב שלילי.
      המשוב הוא תגובה שמבטאת את הסיפור של המשיב בלבד.
      ניסיתי להצביע על כך שאנו חייבים לחיות סיפורים, כי הם מערכת ההפעלה שלנו ובלעדיהם לא נוכל לפעול. אבל אם סיפור, אז שיהיה סיפור כייפי ומקדם. כך אנו כבני אדם חיים.
      כאשר אתה מגיע לרמת מודעות מסויימת ומבין שמשוב חיובי או שלילי, הם של נותן המשוב ושזה לא מחייב אותך, אתה יכול להמנע מהסבל. הדרך לאושר, למרות היותו לא אותנטי, פתוחה בפניך.

  6. כשנבין שמה שאנחנו יודעים זה סיפור. שהסיפור שלנו הוא כנראה שגוי ושההצמדות אליו מאמללת אותנו, אנו יכולים, בעזרת מאמן מנטלי, להמציא סיפור אחר, טוב ומקדם ולהחליף בו את הסיפור הישן. התהליך הזה נקרא טרנספורמציה מנטלית והוא בדיוק התהליך שאנו כבני אדם, עוברים מינקות לזקנה.
    האיך חשוב פחות. ההבנה שכדאי לנו לוותר על הצורך להיצמד, למה שיש לנו, כולל חלומות, נכסים וכו', היא שמאפשרת את התהליך.

  7. מאמיר מעניין וחריג. קצת רוחני מידי, אבל בהחלט מעניין. והכי חשוב המסר המסכם.

    1. שלום אסנת. תודה על התגובה.
      אני יכול להבין מאין האמירה של רוחניות יתר מגיעה, אבל מבקש לומר שמבחינתי, המקום של התפיסה הפילוסופית שביסוד המאמר, הוא מה שנקרא "Down to earth" הפילוסופיה היא מקור המדע. לא לחינם תואר שלישי הוא תואר PHD, במהות של דוקטור למדעים.
      מתוך למידה של הדרך בה המוח פועל והתודעה נוצרת ומתוך ההבנה שהיתרון שלנו בחיים, הוא דווקא ה"תיכנות" שאנו עוברים בתהליכי הלמידה לאורך חיינו והסיפורים שאנו לומדים. יש לנו תשובה מוכנה ובדוקה לכל אירוע שניתקל בו. אבל התשובות האלו לא תמיד מתעדכנות ולכן הסיפורים שמפעילים אותנו, באופן דטרמיניסטי, מפריעות במקום לעזור. כשזה המצב, ניתן, בתהליך אימוני, לעדכן את הסיפור, לסיפור מתאים ומקדם.
      אילו לא מונחים של ניו אייג' אלא עובדות ומערכי אימון מובהקים ואפקטיביים. אני חי את זה ביום יום ואשמח לתת מידע נוסף, אבל לא במדיה הזו.

  8. בארץ האכלו לי שתו לי לא מפתיע שאנשים סוחבים את עצמם לסבל ולא לאושר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ביט פארטי

החברה המובילה בהשכרת ציוד לאירועים