קוצב לב: באילו מקרים משתילים

מה חשוב לדעת
לב סימלי
תמונה: freepik.com

קוצב לב הוא מכשיר קטן המופעל על ידי סוללה, המסייע לווסת את קצב הלב. הוא מושתל מתחת לעור החזה או הבטן כדי לסייע בניהול פעימות לב לא סדירות – מצבים המכונים הפרעות קצב. 

מטופלים צריכים לדעת מתי השתלת קוצב לב מתבצעת, כיצד זה מתבצע, איך משתמשים במכשיר ועוד כמה שיקולים מרכזיים.

מתי יש צורך בהשתלת קוצב לב?

קוצבי לב מומלצים בדרך כלל לחולים שיש להם סוגים מסוימים של הפרעות קצב, שלא ניתן לנהל ביעילות עם תרופות בלבד. להלן התנאים העיקריים שעשויים לחייב קוצב לב:

ברדיקרדיה: מצב המאופיין בקצב לב איטי בצורה חריגה, בדרך כלל פחות מ-60 פעימות לדקה. קצב לב איטי עלול להוביל לזרימת דם לא מספקת לגוף, ולגרום לתסמינים כגון עייפות, סחרחורת, קוצר נשימה או עילפון. כאשר ברדיקרדיה חמורה ותסמינית, ייתכן שיהיה צורך בקוצב לב כדי להבטיח שהלב שומר על קצב סדיר והולם.

חסימת אותות: מתרחשת כאשר האותות החשמליים השולטים בפעימות הלב נחסמים באופן חלקי או מלא. זה יכול לקרות ברמות שונות במערכת ההולכה של הלב. בהתאם לחומרה (דרגה ראשונה, מדרגה שנייה או מדרגה שלישית), הלב עשוי לפעום בקצב לא סדיר או לאט יותר מהרגיל. קוצב לב יכול לעזור על ידי עקיפת החסימה והחזרת קצב לב תקין.

פרפור פרוזדורים עם תגובה חדרית איטית: פרפור פרוזדורים (AFib) הוא סוג נפוץ של הפרעת קצב, שבו החדרים העליונים של הלב (פרוזדורים) פועמים בצורה לא סדירה. במקרים מסוימים, AFib יכול לגרום לתגובה חדרית איטית, מה שמוביל לקצב לב לא מספק. קוצב לב יכול לעזור לשמור על קצב לב עקבי בתרחישים כאלה.

אי ספיקת לב: במקרים מסוימים של אי ספיקת לב, סוג מיוחד של קוצב לב הנקרא קוצב דו-חדרי או מכשיר טיפול בסינכרון מחדש של הלב (CRT) יכול לעזור לשפר את יעילות הלב. זה מבטיח שהחדרים פועמים באופן מסונכרן, ומשפר את יכולת הלב לשאוב דם.

מצבי לב מולדים: יש אנשים שנולדים עם מומי לב המשפיעים על קצב הלב. ניתן להשתיל קוצב לב כדי לתקן אי סדרים אלו ולעזור לשמור על קצב לב יציב מגיל צעיר.

תהליך השתלת קוצב לב

אבחון והערכה: השלב הראשון הוא הערכה יסודית על ידי קרדיולוג – בדיקה גופנית, סקירת תסמינים ובדיקות אבחון כגון ECG, הולטר או מחקרים אלקטרופיזיולוגיים. בדיקות אלו עוזרות לקבוע את הסוג הספציפי של הפרעת קצב והאם קוצב לב הוא הטיפול המתאים.

הכנה לניתוח: לאחר קבלת ההחלטה על השתלת קוצב, ההכנות לפני הניתוח כוללות בדיקות דם, מחקרי הדמיה וסקירת ההיסטוריה הרפואית של המטופל. ניתן להמליץ ​​לחולים להפסיק תרופות מסוימות לפני ההליך.

הליך ההשתלה: השתלת קוצב לב מבוצעת בדרך כלל בהרדמה מקומית. ההליך כולל ביצוע חתך קטן ליד עצם הבריח, החדרת מובילי קוצב לב (חוטים) לווריד והנחייתם אל הלב. לאחר מכן מחברים את הלידים לקוצב הלב, אשר מונח מתחת לעור. ההליך כולו לוקח בדרך כלל כמה שעות.

טיפול לאחר ניתוח: לאחר הניתוח, המטופלים נמצאים במעקב בבית החולים למשך יום או יומיים כדי לוודא שהקוצב פועל כהלכה. ביקורי מעקב מתוכננים כדי להתאים את הגדרות קוצב הלב ולבדוק אם יש סיבוכים. מומלץ למטופלים להימנע מפעילות מאומצת למשך מספר שבועות ולפעול לפי הנחיות הטיפול.

חיים עם קוצב לב

ניטור קבוע: בדיקות סדירות חיוניות כדי לוודא שקוצב הלב פועל כהלכה. ניתן לנטר קוצבי לב מודרניים מרחוק, מה שמאפשר לספקי שירותי בריאות לבדוק את תפקוד המכשיר ללא ביקורים תכופים במרפאה.

הימנעות מהפרעות אלקטרומגנטיות: מכשירים אלקטרוניים מסוימים ושדות אלקטרומגנטיים חזקים יכולים להפריע לתפקוד קוצב הלב. על המטופלים להימנע ממגע קרוב ממושך עם טלפונים סלולריים, מגנטים וציוד חשמלי כבד. חשוב גם ליידע רופאים ואנשי אבטחה על קוצב הלב לפני ביצוע הליכים רפואיים או בדיקות אבטחה בנמל התעופה.

התאמות באורח החיים: רוב החולים יכולים לחזור לפעילותם הרגילה לאחר ההתאוששות, אך ייתכן שיהיה צורך בהתאמות באורח החיים. לדוגמה, יש להימנע מספורט מגע כדי למנוע נזק לאזור הקוצב.

ניהול תרופות: תרופות מסוימות יכולות להשפיע על קצב הלב. מטופלים צריכים ליידע את הרופאים שלהם על כל התרופות שהם נוטלים, כולל תרופות ללא מרשם ותוספי מזון.

לסיכום, עם ניהול נכון וניטור קבוע, אנשים עם קוצבי לב יכולים לנהל חיים בריאים ופעילים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

הפתעה צרפתית

הבחירות בצרפת: ניצחון מפלגות השמאל וכישלון הימין

דילוג לתוכן