ד"ר אריה מור-וורם
כמה כוסות קפה שתיתם החודש? כמה נהגים עצבנו אתכם בכביש בשבועיים האחרונים? איזה אחוז מהזמן ביליתם בטיפול בבעיות מזדמנות? ניטור אירועים כגון אלה נראה לנו מטופש ובלתי אפשרי. עם זאת, כל הורה לילד הסובל ממחלת נשימה כרונית, מכיר כבר את השאלות הקבועות במרפאת הריאות: כמה שיעולים היו? מהו משך החרחורים והצפצופים? הרופא זקוק למידע זה כדי לקבוע את חומרת המצב: האם מדובר בתופעה חד-פעמית? האם יש תהליך של הדרדרות? וכדומה.
סביר להניח שההרהור הראשון שיעלה בדעת הקורא הוא – שינהלו פנקס וירשמו. יופי של רעיון, אך מידת הישימות שלו קטנה למדי. חשבו על זוג הורים שיש להם מטלות רבות (וטיפול בילד חולה מעצים את הטרדות), שבקושי רב פונים בשעות הקטנות של הלילה לטפל בהפרעות הנשימה של הפעוט. האם בגמר הטיפול הם ישבו למלא יומן (ולא בטוח שהם מודעים לפירוט הנדרש), או שיזחלו באפיסת כוחות חזרה למיטה עד ההקפצה הבאה? מניסיון עם שני סיאפניקים (לוקים בסיסטיק פיברוזיס), הסיכוי שבשעות הקטנות של הלילה אשקוד על מילוי טפסים או על עדכון יומן בסמארטפון, שקול לסיכוי שאאמין כי תשלום אגרת השידור נועד לטובתי.
מה בדיוק התרחש בטיול האחרון שלכם? האם הדיווח של בני הזוג תמיד תואם? אצלנו, כמו גם אצל רוב ההורים, דיווח אמו של הילד על קשיי הנשימה שלו שונה מהותית מדיווח האב. למי על הרופא להאמין? אני משוכנע כמובן שהדיווח שלי אמין יותר. שמעתי את אשתי מדווחת שלא היו קשיים הלילה, בעוד אני יודע שלא הצלחתי לישון מרוב טרטורים של הילדים (אבל בתור בעל מקסים, החלטתי לתת לה לישון – כפיים!). אשתי חושבת לבטח שדיווחיה הם האמינים יותר, אז איך יחליט הרופא? וגם אם יש התאמה בדיווח, האומנם נוכל לזכור כמה שיעולים היו בכל פרק זמן? הרופא בודק את הילד בשעות היום בדרך כלל, בעוד ילדים רבים חווים התקפים של קוצר נשימה וקשיי נשימה אחרים בשעות הלילה. לכן הוא חייב לקבל את המידע מההורים.
כאשר נתקלתי בקושי לדווח באופן מדויק על קשיי הנשימה של בניי, חיפשתי מכשיר לשימוש ביתי שאינו מחייב מגע עם הילד (וכי מי רוצה לחבר פעוט לחיישנים?) ושמסוגל לעקוב אחר בעיות אלו במשך זמן ממושך. משלא מצאתי אביזר מתאים, ישבתי עם שותפי, המהנדס זאב הלר, ובהתייעצות עם רופאים בכירים (פרופ' חנה בלאו וד"ר יוסי בן-ארי) תכננו מכשיר בשם BreaZiTM. הקמנו את חברת ההזנק SenseWiser, בנינו אב-טיפוס והגשנו בקשה לפטנט. בחינת השוק העלתה כי אין קהל גדול מקרב האוכלוסייה שלה ייעדנו במקור את המכשיר (חולי סיסטיק פיברוזיס והוריהם), אך פוטנציאל השוק בקרב חולי אסטמה גדול מאוד (בארה"ב, לדוגמה, אחד מכל ארבעה תושבים סובל מאסטמה או מאלרגייה).
מכשיר BreaZiTM הוא קופסה קטנה המתחברת לקיר (במרחק שלא יעלה על מטר מהילד) ואוספת את הנתונים הנדרשים, תוך עיבוד ראשוני של המידע. ניתן להעביר את התוכן לסמארטפון, לטאבלט, לשעון חכם או למחשב, ומשם לניתוח נוסף ולהפקת דוחות באתר החברה. המידע נשמר במאגר חסוי של רשומות רפואיות ומועבר לצוות הרפואי.
המכשיר מפיק בסופו של התהליך דוחות אינטראקטיביים לאיש הצוות הרפואי או להורה. ראשית מגיע הדו"ח הכללי של התקופה הנדרשת (למשל – חודש). בשלב זה אפשר לבחור את הימים הבעייתיים, ולבחון את המתרחש בהם. אם נדרשת רזולוציה של התקף ספציפי – יש אפשרות לקבל תיאור מפורט, כולל שמע.
בשלב זה אנו מעוניינים לערוך סקר היתכנות (POC). לצורך כך נגייס צוות שיפעל לשיפור הדיוק של המכשיר ולשיפור אפשרויות הניטור. לאחר מכן נחלק כעשרים ערכות למשפחות הנדרשות למכשיר, ונעקוב אחר התוצאות כדי להכניס שיפורים נוספים. התכנון הכולל מחייב כמובן לעבור את תהליכי הרגולציה (כגון: FDA), הכרה ואישור של חברות הביטוח הרפואי, ייצור, שיווק וכדומה.
המוצר הסופי יקל על ההורים במענה על שאלות כמו "כמה שיעולים היו?" אך חשוב מכך, יאפשר להורים לסייע לילדים לקבל טיפול התואם את צרכיהם, במקום שהרופאים ייאלצו לקחת "טווח ביטחון", שמשמעותו בדרך כלל הוספת מינון תרופתי או אשפוזים מיותרים.
המחבר הנו Ph.D. בנושא ניסויי חשיבה במדע, אונ' ת"א. מרצה במכללה האקדמית אחוה ויזם-שותף בחברת SenseWiser. תחום מחקר נוכחי: היסטוריה של אידאת QM (המעבר של מכניקת הקוונטים מהפיסיקה למעמד של מערכת ההפעלה של היקום).
