צ'ופר או צורך?

על כנסים רפואיים בחו"ל
כנס רפואי בהרווארד צילום Melinda (Meyer) Moses from Ashland, MA, USA commons.wikimedia.org

השתלמויות עובדים הפכו למנהג נפוץ בארצנו. תופעה זו רווחת בכל דרגי העובדים במגזר הציבורי ולא אחת גם במגזר הפרטי. הצביון של מפגשים אלה נע מימי גיבוש שמוקדשים לנושאים חברתיים בלבד, דרך חופשות של ימים מספר שבשוליהן כמה הרצאות מקצועיות (חשוב לצורכי מס!) ועד כנסים מקצועיים אמתיים שבצדם גם פעילות חברתית ובידורית. כנסים מסוימים הפכו למסורת מפוארת ומושכים אליהם אלפי משתתפים. מבין אלה אציין את הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, שמיטב חבריי וקרוביי פוקדים אותו, וגם אני זכיתי לחוות אותו, כבן זוגה של אשתי, ואפילו ליהנות מפאנלים אחדים.

כנסים רפואיים הפכו לשם דבר ולקנאת בעלי מקצוע אחרים. הרופאים מאוגדים במספר אין-סופי של איגודים, אגודות וחברות מקצועיות, ומרביתם חברים ביותר מארגון אחד. כמובן יש איגודים ישראליים, שמספר החברים בהם נע בין עשרות בודדות למאות רבות. איגודים גדולים יכולים בהחלט לערוך כנסים בישראל ולדווח בהם על תוצאות של מחקרים, וכך להעשיר את עמיתיהם בידע רלוונטי. לחברות מקצועיות קטנות קשה לקיים מפגשים שיהיו משמעותיים מבחינה מקצועית, ואת מירב הידע עליהן לרכוש בארצות הניכר.

רבים שמעו, כנראה, על כנסים שהחלק הרפואי בהם הוא רק מסווה לימי כיף. למשל יש כנס חורפי הנערך באתרי סקי ויוצא ידי חובתו בהרצאה אחת בין שמונה לתשע בבוקר (לפני פתיחת מסלולי הגלישה) והרצאה אחת בשעות הערב המוקדמות (למי יש כוח לזה…). אך זהו המיעוט, במרבית הכנסים המרכיב הרפואי הוא העיקר והחלק הבידורי שולי עד אפסי.

עד לפני שנים מספר התקיימו הכנסים "הנחשבים" בארצות הברית ואליהם נהרו משתתפים מכל רחבי העולם. בשנים האחרונות עלתה מאוד קרנה של אירופה וכמעט בכל התמחות קיים איגוד או חברה מקצועית כלל-אירופית. במקצוע שבו אני מומחה – כירורגיה של הלב ובית החזה – קיימים שני איגודים מקצועיים גדולים, אחד של מנתחי חזה ומנתחי לב יחד והשני של מנתחי בית החזה שאינם מנתחי לב בפועל. בעוד שהחברה הישראלית לניתוחי בית החזה מונה בערך עשרים חברים מומחים, הרי באירופה יש אלפים כאלה. הכנס השנתי של החברה האירופית מושך אליו כאלפיים משתתפים, כולל לא מעט מאמריקה הצפונית ומאמריקה הדרומית, מאסיה, מאוסטרליה ומהמזרח התיכון. מניתוח של המפגשים לאורך שנים רבות אני למד שמרכזי מצוינות קיימים בחלק לא קטן מארצות אירופה – כמובן בגרמניה, בצרפת, באנגליה ובאיטליה, אך גם במדינות קטנות יותר כמו הולנד, בלגיה, שוויץ ודנמרק.

מקומה של ארצות הברית לא נעדר כמובן, וחלק ניכר מהכנסים החשובים עדיין נערך שם. זאת נוסף להשתלמויות מקצועיות וקורסי ריענון שמשכם יומיים בדרך כלל. רופאי ארה"ב וחלק מרופאי אירופה חייבים להשתתף בכנסים, שכן מוענקות להם נקודות לשם חידוש הרישיון הרפואי (כן! יש תופעה כזו). כנסים אלה, בדומה לכנסים הגדולים באירופה, מתנהלים ברצינות רבה. הרצאות, פאנלים מקצועיים והצגה של חידושים ומחקרים מתנהלים בהם משעות הבוקר המוקדמות – לעתים מ-07:00 – ועד לשעות אחר הצהריים המאוחרות. נוסף לכך קיימת תצוגה של ציוד, תרופות, מכשור וספרות מקצועית, שבה הצוות הרפואי יכול ללמוד על כל מה שחדש במקצועו.

כל אחד יסכים שלמידה וריענון מתמשכים חיוניים לרופא כדי לשמור על רמתו המקצועית ולהעניק לחוליו את הטיפול המיטבי. הציניקנים יכולים לטעון שכל מה שנאמר בכנסים אפשר לקרוא לאחר מכן בירחונים הרפואיים. אין ספק שזה נכון, אך המרווח בין הצגה בכנס לבין הופעה בדפוס הוא כשנה. המודרניסטים שבינינו יגידו שאין צורך להיות פיזית בכנס שהרי קיימים אמצעים לנוכחות וירטואלית בזמן אמת וכך גם להשתתפות בדיונים שנערכים בתום הפרזנטציות. קשה להתכחש לטענה זו, אך בינתיים סידור זה קיים רק במספר קטן של כנסים. בוודאי יתרחב בעתיד. קשה גם להניח שרופא ישב ליד צג המחשב במשך שלושה או ארבעה ימים מלאים וישתתף וירטואלית בכנס. סביר שיעסוק בדברים אחרים בתחום מקצועו ובחייו הפרטיים.

מעל כל אלה, קיים המפגש החי עם עמיתים למקצוע. מפגש זה מאפשר חילופי מידע לא רשמיים שלא אחת מקדימים את הפרסום הרשמי. ניתן ללמוד על מחקרים שמתבצעים ולא הגיעו לבשלות. מועברים טיפים לגבי טכניקות חדישות וכשלים ("pitfalls") של שיטות ידועות. נוצרים קשרים אישיים שמאפשרים הזמנה עתידית של מומחים בעלי שם לארצנו הקטנה כדי לסייע בהטמעת אמצעי טיפול לא מוכרים ויציקת המצע לחילופי עמיתים המאפשרים לרופא, בעיקר המומחה הצעיר, חשיפה לנוהלי עבודה ולפילוסופיות רפואיות מגוונות.

עדיין לא אבד כלח על כנסים רפואיים שבהם הרופא נוכח בפועל ובהם הוא לומד מעמיתיו ומלמד אותם, מפרה ומופרה ושב הביתה עם אמתחת מלאה במידע לתועלת מטופליו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. פגישות עם קוליגות זה טוב, הרצאות יש גם מעניינות, אבל לא בשביל זה באמת נוסעינוסעים לחו"ל

  2. לפגוש רופאים מכל העולם, להחליף דיעות, לשמוע על מקרים של הצלחות וכשלונות, על שימוש בתרופות ומכשירים, כשאתה בוחר מי מעניין אותך ומי לא, וממשיך שיחות וקובע להיפגש גם בארוחת צהרים כדי לשמוע עוד פרטים, שום ספר או הרצאה לא ימלאו פונקציה כזאת

  3. לא בשל הלימודים המקצועיים נוסעים לכנס. גם רכילות מקצועית טובה ומהירה יותר ברשת.

    1. עדיין יש חשיבות לנוכחות הפיזית בכנס. לא הכל ניתן להיעשות דרך הרשת.

  4. כל מי שאני מכיר בוחר קודם כל לפי היעד=מקום הכנס ואחר כך לפי התכנים הצפויים. וגם שיעור הנוכחות בדרך כלל לא מדהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של גדעון

טעון שיפור

לישראל דרוש מבנה ממשל אפקטיבי ויציב שיאפשר משילות

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר