בפרופורציה הראויה

הסיכוי שרופא הנגוע במחלה ידביק מטופל הוא מזערי
סטרפטוקוקוס, "גיבור הפרשה" יוצר: Dr. Richard Facklam he .wikipedia.org

אין בכותרת ובכתוב בהמשך לגרוע מגודל הטרגדיה שפקדה שלוש נשים צעירות, שאיבדו את הזכות הטבעית להביא ילדים נוספים לעולם. עם זאת, בל נשכח שבזכות הרפואה המודרנית הצטמצמה תמותת יילודים ויולדות בכל העולם המפותח, ועוד יותר בישראל, והפכה לאירוע לא שכיח. בישראל דווח על שיעור תמותת יולדות של 6:100,000, שהוא בין הנמוכים בעולם. מלבד תמותה ייתכנו סיבוכים הקשורים לתעלת הלידה ולרחם. תמותת תינוקות (עד גיל שנה) בארץ זהה לזו שבמדינות OECD. נתון מעניין התקבל ממחקר גדול שנערך לפני שנים אחדות בצפון אמריקה ובאירופה, ובו נמצא שתמותת יילודים בלידה בבית גדולה פי שלושה מאשר בלידה בבית חולים. מכאן שהמקרים המצערים שקרו לאחרונה אינם צריכים להרתיע יולדות מללדת בבית חולים.

אז מהן העובדות כפי שניתן ללמוד עליהן ממקורות מהימנים? מדובר בשלוש יולדות שלקו בזיהום ברחמן לאחר שנחשפו לסטרפטוקוקוס מקבוצה A ("החיידק הטורף"). אחד הרופאים היווה נשא לחיידק זה, והיולדות נזקקו לכריתת רחם לשם הצלת חייהן. לאחר בירור מעמיק יותר, שכלל ריצוף גנטי של החיידקים, הסתבר שרק אצל אחת מהחולות החיידק היה זהה לזה שאצל הרופא. הרופא הנשא נשלח לחופשת מחלה, והוא מטופל באנטיביוטיקה מתאימה כדי להכחיד את החיידק מגופו.

כצפוי פרצה מהומה גדולה ופאניקה אפפה את הציבור. היו מי שהאשימו את הרופא המסכן, שכלל לא היה מודע לעובדה שהוא נשא ועלול להדביק אחרים. אחרים האשימו את בית החולים שיבא, שבו נערכו הלידות. שניהם כנראה לא אשמים, אירוע כזה יכול לקרות בכל מקום שבו מטפלים בחולים או עורכים פרוצדורות חודרניות או חודרניות למחצה.

לצערנו הרב, זיהום הנרכש בבתי חולים הוא אחת הסיבות השכיחות למותם של חולים. מדובר לרוב במטופלים הלוקים בירידה בכושר החיסוני שלהם: קשישים, יילודים, חולים במחלות כרוניות ובמחלות ממאירות וכאלה העוברים ניתוחים. רוב המקרים נגרמים על ידי זיהומים צולבים המועברים מחולה אחד למשנהו על ידי הצוות הרפואי או על ידי בני משפחה. בכל בתי החולים קיימים נהלים מפורטים, שמטרתם למנוע הדבקה כזו. רובם פשוטים וזולים, כמו נטילת ידיים בתכשירים אנטיספטיים במעבר מחולה לחולה, שימוש בחלוקים חד-פעמיים וחבישת מסיכה במקרים מיוחדים. לא תמיד הנהלים האלה נשמרים בקפדנות, והתוצאות ידועות.

לעומת זאת, הסיכוי שרופא הנגוע במחלה כלשהי ידביק מטופל הוא מזערי. ב-2007, לדוגמה, פרצה מהומה גדולה כאשר התגלה שמנתח לב בכיר בבית החולים איכילוב חולה באיידס. בעקבות זאת אלפי מנותחים עברו בדיקות, ואף אחד מהם לא התגלה כנשא. מהספרות הרפואית ידוע שסיכויי ההדבקה מרופא נגוע למטופל נאמדים במקרה הרע ב-1:40,000, וסביר יותר שהם קרובים ל-1:400,000.

ב-2012 התברר בבית החולים בילינסון שמכשיר אנדוסקופי, ששימש בפרוצדורות של אא"ג, לא חוטא כהלכה, ובין הנבדקים היה נשא HIV. נבדקו 159 חולים, ואף אחד מהם לא נדבק. המקרה הגיע לבית המשפט, וכל אחד מהמטופלים שהיו בסכנה זכה לפיצוי מגוחך, סכום של 5,750 ש"ח עבור שעות החרדה הרבות ועוגמת הנפש.

מקרה חמור אירע בבית החולים סורוקה בבאר שבע. רופא מרדים שהיה נגוע בהפטיטיס B ומכור לסמים, השתמש באותו המזרק להזריק לעצמו ולחולים שהרדים. עשרים וחמישה מטופלים לקו כתוצאה מכך בדלקת כבד נגיפית. הרופא הורשע בבית המשפט המחוזי ונגזרו עליו 12 שנות מאסר, אך בית המשפט העליון קיצץ שנתיים מעונשו. משרד הבריאות שלל לצמיתות את רישיונו של הרופא.

המקרה הידוע ביותר בהיסטוריה הרפואית שבו רופא הזריק חומר נגוע בנגיפים הוא זה של אדוארד ג'נר, מי שהמציא ב-1796 את החיסון לאבעבועות שחורות. לפי אחד המיתוסים הוא הזריק לעצמו את החיסון, שמקורו באבעבועות בקר ואחר כך הזריק חומר של חולים נגועים. האמת ההיסטורית כנראה שונה, ו"המתנדב" הראשון שלו היה ילד בן 8 בשם ג'יימס פיפס, שהוריו הסכימו להליך ובכך פתחו את השער להכחדה טוטאלית של המחלה. עם האתיקה והסטנדרטים של ימינו, היו חולפות עוד שנים רבות עד שהיה מומצא חיסון כזה.

ומה בכיוון ההפוך? האם מטפל יכול להידבק ממטופל? בוודאי! אנשי הצוותים הרפואיים חשופים יום יום למחלות מידבקות, והשכיחה שבהן היא השפעת העונתית. מעת לעת פורצת מגיפה גדולה או קטנה של גורם אלים יותר, כמו שפעת החזירים או שפעת העופות. בזמן ניתוח הרופאים חשופים להידבקות בנגיףHIV , והרבה יותר מכך לנגיף הפטיטיס C, שיכולת ההדבקה שלו גבוהה בהרבה. על פי האומדנים בארה"ב, בכל יום נפטר שם בממוצע איש צוות רפואי אחד מאי ספיקת כבד עקב הדבקה בנגיפי הפטיטיס. במחלקות ובבתי חולים ייעודיים, ולעתים גם בבתי חולים כלליים, אנשי צוות מטפלים בחולי שחפת שלעתים נושאים חיידקים העמידים כמעט לכל התכשירים האנטיבקטריאלים. פה ושם אנו שומעים על מטפלים המסרבים לטפל בחולים במחלות מידבקות, בעיקר כאלה שלדעת המטפלים נגרמות בשל אורח חיים לא בריא או לא מוסרי. אך לא תמיד זו הסיבה. זכור לכולנו מקרה של מנתח לב מפורסם שסירב לנתח חולים אתיופים משום ששכיחות נשאות HIV אצלם גבוהה. אלה מקרים יוצאי דופן. לכל אורך ההיסטוריה צוותים רפואיים היו חשופים למחלות מידבקות קשות ולא זנחו את חובתם הבסיסית.

זה בהחלט בסדר שאנשי צוות רפואי יהיו נתונים בסיכון, זה מתבקש מהייעוד שאותו בחרו. מובן שגם הם וגם המטופלים צריכים לזכות בכל אמצעי הגנה אפשרי והגיוני כדי שהדבקה כזו לא תקרה. בעתיד הלא רחוק מדי, כפי שרואים גם בסרטי מדע בדיוני, יימצאו בוודאי השיטות לאבחון מידי של זיהומים אצל המטפלים והמטופלים כאחד, ואפשר יהיה לנקוט אמצעים מתוחכמים כדי לטפל בהם. סביר שבעתיד כזה, ניתוחים ופרוצדורות ייערכו בלי מגע יד אדם, ובלאו הכי סכנת ההדבקה ההדדית תיעלם מעצמה. עד אז הסיכון עדיין קיים – חובה עלינו לנסות לצמצם אותו למינימום האפשרי, ועם זאת להתייחס אליו בפרופורציה הראויה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. התקשורת שלנו, ואולי זו דרכה שך תקשורת בעולם כולו, אוהבת ליצור פאניקה. זו כותרת "נפלאה" לכתבה שכולם ירוצו לקרוא… "רופא נשא הדביק יולדת…" וכו'. תודה לכותב שמאיר את העיניים בנושא כל כך חשוב.

  2. אם אחד לארבעים אלף חולים נדבק מרופא ובהנחה שכלל יום שוכבים בבתי החולים ומטופלים בקופות חולים בערך המספר הזה של חולים אז זה אומר שכל יום אחד נדבק לפחות יותר וזה לא פשוט כל כך

    1. כנראה לא הבהרתי את עצמי. שיעור ההדבקה שכתבתי הוא מרופא שהוא נשא איידס. לשמחתנו אין הרבה רופאים כאלה בארץ כך שהסיכון האמיתי לחולה הוא מיזערי. מי שנדבק באיידס זה לרוב בדרכים המקובלות.

  3. תודה פרופסור, המאמרים שלך על הרפואה מעניינים, זה בדיוק מסוג המאמרים שצריכים אנשים שאינם רופאים, בכדי להבין מה קורא בנושאים החשובים של בריאות.

  4. הרבה רופאים מדביקים את החולים כי הם לא משתמשים בכפפות או לא רוחצים ידיים או לא לובשים מחסום בפה וכן הלאה. זאת הבעיה ולא הסטטיסטיקות.

    1. הרופאים דווקא מקפידים מאוד לעטות כפפות. מסיכה (לא מחסום!!) נדרשת רק בחלק מהמקרים. בוודאי שיש מקום לשיפור. אל תשכח את המוני המבקרים בבתי חולים שגם הם תורמים לא מעט להפצת מחלות.

  5. שהחולה יכול להבין ושמסביר מה האמצעים שהמטפל חייב לנהוג כדי שלא ידביק?
    וחעץ מה יש הרי מקרים שלמרות כל האמצעים כן יקרו

  6. אם רוצים למנוע הדבקות מחולה לרופא או ההיפך וינקטו בכל אמצעים ובכל השיטות ויקפידו על הכל זה לא אפשרי? לי דוקא נראה שזה אפשרי.

    1. בעולם אוטופי זה אפשרי. בעולמנו הציני זה נמדד תמיד במבחן של עלות מול תועלת כך שתמיד יש מגבלות פיננסיות ולא ניתן מעשית למנוע 100% של הדבקות.

  7. טעויות יש כל הזמן ברפואה (ובכל דבר)וכל יום שומעים על טעויות ברפואה הרבה יותר חמורות מהדבקה של חולה
    בקיצור רצוי שיהיו מה שפחות טעויות מכל הסוגים אבל אף פעם לא ימנעו את כל הטעויות כי כולנו בני אדם אפילו הרופאים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של גדעון

טעון שיפור

לישראל דרוש מבנה ממשל אפקטיבי ויציב שיאפשר משילות

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר