בדיקות דם בלי טעויות (6)

השפעת הובלת הדם על איכות הדגימה - סרום
תמונה ורד יפה
ד"ר יפה ורד

במאמרון הקודם הבטחתי כי אדון כאן בפירוט בדרכי ההגעה של הדגימות למעבדה ובהשפעתן על התוצאות. לאחר שהסברתי את נושא האינדקסים המופיעים בגיליון התוצאות, הגיע הזמן לכך.

בכל הקשור לדרכי ההגעה של דגימות למעבדה יש הבדל גדול בין מעבדות בתי החולים לבין המעבדות המשרתות את מרפאות הקהילה. חשוב להדגיש כי כדי שהבדיקות בדגימות תהיינה אמינות והערכים של האנליטים (החומרים הנבדקים) השונים הנמדדים ייצגו את מצב החולה, על הדגימות להגיע למעבדה לצורך עיבוד ראשוני תוך עד ארבע שעות ממועד לקיחת הדם. האנליטים המושפעים ביותר ממשך זמן ארוך שבו נמצאות הכדוריות האדומות במגע עם הסרום הם גלוקוז ואשלגן.

מעבדות בתי החולים מקבלות את מרבית הדגימות מבית החולים עצמו ורק מיעוט הדגימות (בדרך כלל פחות מ-5%) מגיעות מבתי חולים אחרים או מן הקהילה. כיום לקופות החולים השונות יש מעבדות מרכזיות, המקבלות דגימות מאזור גאוגרפי גדול. אם כן ברור כי יש לדון בנפרד במעבדות בתי החולים ובמעבדות קופות החולים.

בבתי החולים הדגימות מגיעות מן המחלקות וממרפאות החוץ של בית החולים באחת משתי שיטות: שליחים או מערכת פנאומטית.

השליחים – השליחים אוספים את הדגימות מכל רחבי בית החולים ומביאים אותם למעבדות הרלוונטיות או למוקד קבלת ועיבוד דגימות. בבתי חולים שונים השיטות שונות. היות שהמרחקים בבתי חולים קצרים יחסית, הדגימות תקבלנה את הטיפול הראשוני תוך זמן סביר. החיסרון בשיטה זו הוא הצורך בהשקעה בכוח אדם.

מערכת פנאומטית – בשיטה זו הדגימות מוכנסות לתוך גלילי פלסטיק אטומים הנקראים שלוחיות. לאחר הכנסת הדגימה הגליל נסגר ומוכנס בתחנת השליחה למערכת הפנאומטית המתוארת בסכמה המצורפת.

יתרונות השיטה ברורים: ברגע שנלקחת דגימה מחולה במחלקה או במרפאת החוץ, מיד ניתן להכניסה לשלוחית ולהעבירה למעבדה. אין צורך לחכות עד שנלקחות כל הדגימות של נבדקי המחלקה. והיות שאין צורך בהובלה ידנית בכל רחבי בית החולים, משך הזמן העובר בין לקיחת הדגימה להגעתה למעבדה הוא קצר. כמו כן, ניתן לחסוך בכוח אדם.

אבל כידוע לנו, אין ארוחות חינם, וזה נכון גם כאן – אף לשיטה זו חסרונות. בסכמה מתוארת מערכת פשוטה של משלוח וקבלה. אבל המערכת האמתית דומה למערכת כבישים מסועפת וארוכה המשתרעת על פני קילומטרים רבים ויש בה תחנות כניסה רבות (מחלקות ומרפאות) וכמה וכמה תחנות קבלה. יש צמתים ויש כבישים מהירים בעלי עדיפות, וגם כאן ייתכנו פקקי תנועה. כמו כן, אף שהמערכת ממוחשבת, יש בה תקלות. למרות זאת, חשוב לציין כי בדרך זו הדגימות מגיעות מהר יותר מאשר באמצעות השליחים, ומניסיוני אני יודעת כי שיעור התקלות נמוך ביותר.

החיסרון הגדול ביותר של המערכת נעוץ במספר הרב של הפיתולים ההכרחיים. הדגימות נעות במהירות גבוהה, ובכל פיתול כזה מופעל על הכדוריות כוח רב. כוח זה עלול לגרום לזליגת אנליטים מן הכדוריות האדומות (בעיקר גלוקוז ואשלגן) או להריסת כדוריות אדומות רבות באופן שישפיע הן על רמת אנליטים אלו בסרום והן על אינדקס ההמוליזה שעליו דיברתי במאמרון הקודם.

למרות החסרונות, כיום אין תחליף מעשי למערכת הפנאומטית. אמנם ראיתי במעבדה גדולה בצרפת מערכת קרוניות קטנות הנעות עם דגימות ברחבי בית החולים, אך הקמת מערכת כזו בבית חולים קיים אינה מעשית.

ועתה נעבור למעבדות הקהילה. המעבדות המרכזיות של קופות החולים מנקזות אליהן דגימות מאזורים נרחבים. כדי למנוע נזקים לדגימות כתוצאה מן הדרך הארוכה, בחלק מקופות החולים יש תחנות איסוף המרכזות כמה מוקדי לקיחת דם. בכל תחנת איסוף כזו הדגימות עוברות את העיבוד הראשוני – סרכוז (צנטריפוגציה), כדי להפריד בין הכדוריות האדומות לסרום. מתחנות האיסוף הדגימות מועברות למעבדה המרכזית בקירור. היות שגלוקוז רגיש ביותר לפירוק על ידי כדוריות אדומות, יש קופות חולים שבהן לצורך בדיקה זו הדם נלקח במבחנה מיוחדת (עם פקק אפור), שבה יש חומר המונע את פירוק הגלוקוז.

סוף סוף, לאחר דרך רצופת מהמורות, הדגימות הגיעו למעבדה. מה קורה שם? האם גם שם עלולות להתרחש טעויות? האם יש פיקוח ובקרה על הבדיקות כדי שהתוצאות תהיינה מהימנות?

בדיקות דם

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. הלקוח בא לדקה נותן בדיקת דם והולך ולא מבין כמה שלבים וכמה בעיות

    1. מטרת מאמרונים אלו היא לגרום לחולה להיות יותר מודע לבדיקות הדם. היום החולים באים לרופא לאחר קריאה מקפת על הבעיות שלם וכדאי שיהיה להם ידע גם בשטח זה

  2. לא יודעת עד כמה זה יישומי לי בשטח, אבל בהחלט מעניין ומעשיר וטוב שהידע הזה יהיה אצלנו איפשהו בראש, מי יודע מתי יוכל לעזור לנו…

    1. תודה. תגובות כמו שלך מעודדות אותי להמשיך. ידע חשוב תמיד

    1. קופות החולים מודעות לנזקים העלולים להגרם לדגימות כתוצאה מהשהיה של הדגימות ולכן הן נוקטות בפעולות מניעה המוזכרות במאמר. חשוב לדעת כי במעבדות קופות החולים כמו באלו של בתי החולים עובדים מקצוענים

  3. שלום
    עשיתי מספר בדיקות של המוגלובין a1c בבית חולים וגם במרפאת האם שלי. יש הבדל של עד 20% בין הבדיקה של בית החולים לבין זו של קופת חולים. לדוגמא בדיקה בהבדל של יומיים בקופת חולים יצא 10.3 בבית החולים 8.9 וכל אחד אמר שאצלו זה הנכון. מי צודק?

  4. בדרך כלל בבדיקות המתבצעות במעבדות שונות באותה שיטה אין לצפות להבדל בין המעבדות העולה על 5% ולעתים נדירות יכול להגיע ל-10%. בדיקות של HbA1C מבוצעות במקומות שונים בשיטות שונות ויתכן שזן הסיבה להבדל הגדול בין התוצאות. יש שיטה שהיא נחשבת לטובה ביותר ומי שמשתמש בה תוצאותיו נחשבות למדויקות ביותר. חשוב לומר שכל המעבדות הצבוריות מקימות מערך בקרת איכות מוקפד, כך שההבדל כנראה נובע מן השוני בשיטות. אחרי ערכי HbA1C מומלץ מאד לכן, לעקוב תמיד באותה מעבדה.

    1. שלום לך .אז איזו שיטה היא הטובה ביותר של בית החולים או של קופת חולים כללית??

  5. איני יכולה לומר מפני שאני לא יודעת באיזו שיטה הם משתמשים. עינתי במאמרים מדעיים לאור שאלתך הנוכחית. הבדל כה גדול בין שיטות (כ-16%) בין שתי שיטות באמת אינו סביר. אם אתה נמצא במעקב שוטף בקופ"ח, מאד רצוי שתבקש חזרה על הבדיקה ואת המעקב השוטף תנהל רק במעבדה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו