אילון מאסק, האדם העשיר ביותר בתבל, טען בריאיון שנתן לפני כמה שבועות שבעתיד לא יהיה כל טעם בלימודי רפואה מאחר שתוכנות AI ורובוטים יחליפו את הרופאים ויבצעו בהצלחה את כל משימותינו, החל מקביעת אבחנה רפואית ועד ביצוע ניתוחים מורכבים. לדבריו המערכות העתידיות יתנו טיפול רפואי טוב מזה של טובי הרופאים. אכן, כולנו עדים לכך שהרפואה נכנסה לעידן שבו אלגוריתמים מתחרים ברופאים בקביעת דיאגנוזה ובפענוח מהיר ומדויק של צילומי רנטגן או MRI, כמו של Aidoc, ואף ישנו שימוש הולך וגדל במכשור רובוטי לניתוחים. גם כאן, טען מאסק, בעוד שלוש שנים רובוטים מנתחים יתעלו על ביצועי האדם.
אך אילון מאסק מתעלם לחלוטין מכך שבינה מלאכותית אינה יכולה לחוש סבל, היסוס או תקווה, ואינה יכולה לחוש אמפתיה. לכן ההבטחה האמיתית של הבינה המלאכותית לרפואה אינה לשמש תחליף לרופאים, אלא להחזיר למערכת הרפואית את מידת האנושיות, אשר דעכה בשנים האחרונות וכה חיונית לה. אחת המטרות החשובות של הבינה המלאכותית ברפואה היא להקטין את המרחק בין הרופא לבין חולה ולהעצים את נוכחותו של הרופא ליד מיטת החולה, ובכך לאפשר לרופאים להיות נוכחים ולהישיר מבט בעיני המטופל, במקום במסך המחשב. רופאים מבלים כיום כמעט מחצית מיום העבודה בהזנת נתונים במקום במתן פרשנות לאותם הנתונים. כתוצאה מכך, באופן פרדוקסאלי, לרופא יש הרבה יותר מידע, אך פחות ופחות קשר ישיר עם החולה. בתכנון חכם ומכוון הבינה המלאכותית תוכל לאזן מחדש את המשוואה – מזעור העומס המנהלי, ובכך הפחתת השחיקה בקרב הרופאים והעצמת השיפוט הקליני.
שחיקה בקרב רופאים כבר אינה מגפה נסתרת; זוהי "שחיקה שקטה" של יכולת האמפתיה לאורך כל רצף הבריאות. יכולותיה של הבינה המלאכותית להקל על העומס האדמיניסטרטיבי היום-יומי – כתיבת הערות, מיון הודעות, איתור וסיכום רשומות – אלו יכולות לסייע להחזיר לרפואה את הפן האנושי שלה ולאפשר לרופאים להתמקד בסיבה שבגינה פנו ללימודי רפואה, היינו לטפל בחולים. כאשר הטכנולוגיה תקבל על עצמה את התפקיד הפקידותי בתפקודו של הרופא, הרופאים יוכלו להקדיש זמן ותשומת לב לאדם היושב מולם.
אין ספק, מערכת עזר אמיתית לצד הרופא או הרופאה חייבת גם להבטיח שהמשתמשים בה יהיו מעודכנים. מודלים לשוניים גדולים יכולים להאיץ קבלת החלטות מהירה ויעילה לגבי אבחון וטיפול, אך יש לזכור כי אוטומציה בלתי מבוקרת עלולה גם להעצים הטיות או טעויות, אם במקרים נדירים או באוכלוסיות שאינן מיוצגות דיין בספרות. עין מנוסה, בוחנת ואנושית, המבוססת על הקשר, האתיקה וניסיון החיים, חיונית כדי להבטיח את האמון במערכת – הן מצד הרופאים והן מצד המטופלים.
הטיפול הממוקד בחולה והאוטומטיזציה של ההליך הרפואי אינם מתחרים זה בזה, הם תלויים זה בזה. טעויות רפואיות פוחתות כאשר הרופאים קשובים, וקלינאים קשובים כאשר הם אינם מוצפים באינפורמציה ובמטלות אדמיניסטרטיביות שוחקות. שילוב אחראי של בינה מלאכותית בתהליכי העבודה הרפואיים ובמערכות הקיימות יכול לשפר הן את התוצאות והן את המורל – על ידי הפחתת העומס הקוגניטיבי, צמצום מצבים של אי-ודאות ומיקוד קשב ערני בחולה עצמו. כפי שדווח בכתב העת NEJM AI, התוצאות הטובות ביותר של שימוש במודלים לשוניים גדולים לשיפור החשיבה הקלינית נבעו משיתוף פעולה בין חשיבה אנושית למכנית, ולא בהחלפה של אחת בשנייה. לכן, אין למדוד את הבינה המלאכותית על פי יכולתה לחקות את האינטליגנציה האנושית, אלא על פי יכולתה לשרת את רווחת האדם, ככלי עזר.
על ידי עיצוב מערכות שישחררו את הקלינאים להקשיב למטופלים ובה בעת יעצימו את יכולתם של המטופלים להשתתף בתהליך הרפואי, נוכל להבריא את התהליך הרפואי עצמו. לכן, המלצתי לאלו המתלבטים האם ללמוד רפואה – אל תקשיבו לאילון מאסק.






12 תגובות
צודרת. רק שימוש בבינה מלאכותית יגביר את האיכותיות מצד שני חייבים שילוב עם הידע המקצועי האנושי, כדי לנטרל את הסיכונים שיש בבינה המלאכותית
לד"ר גל לביא
אולי תסבירי לחסר ידיעה כמוני מה זו רפואה דיגיטלית?
תודה אדון דגני על הארתך החשובה – רפואה דיגיטלית היא תחום שלומד איך להשתמש בטכנולוגיה, מידע רפואי ובינה מלאכותית כדי לעזור לרופאים לקבל החלטות טובות יותר ולטפל במטופלים בצורה חכמה ומדויקת יותר. ניתן לעשות זאת על ידי שימוש במכשירים, מידע רפואי (אינפורמטיקה) וישומן להפקת מידע על מגמות וטרנדים, ובעצם בכל טכנולוגיה שהיא.
אוי לנוואבוי לנו אם נפקיד את חיי יקירינו בידי תוכנת מחשב
אולי אפשר להחליף את אילון מאסק עם רובוט בעל בינה מלאכותית?
האמירה של מאסק מפחידה אותי.בּדרך כלל הוא לצערי צודק. אני חושש שארגוני הבריאות יאמצו את הרפואה נטולת מעורבות רופאים ויעצימו אותה כי כך פשוט יפחיתו דרמטית את ההוצאות שלהם
שני אלמנטים חשובים נמצאים עדיין מעבר לאופק ב AI. האחד הוא זיהוי רגשות מכל סוג שהוא והשני הוא אבחון Gestures. שני הרכיבים האלה חיוניים לכל תהליך אבחון של מצבים. יתכן שבעתיד היותר רחוק תהיה התקדמות בנושא הזה. בקשר להערה לעיל שמכניסה את אלון מאסק לתהליך האבולוציוני – הוא כבר מקרה אבוד וחף משני האלמנטים.
אני מודאגת מעצם המחשבה שאדם כזה שיש לו מיליוני מעריצים בכל העולם, חושב ומתבטא כך.
מאמר שפקח לי את ההבנה של הבעיה. כולם מדברים על בינה מלאכותית וכמעט כולם לא מבינים את הפלוסים ובטח לא את המינוסים, ואת ההשלכות
בכל מקרה רופאים ישתמשו הרבה בבינה מלאכותית וכבר עכשיו יש ללמד אותם את התחום המהפכני הזה באקדמיה, אחרת הדור החדש של רופאים גם הוא לא ידע לנצל את הטכנולוגיה החדשה ולא יבין את הסיכונים
מאמר שמעורר מחשבה הוא מאמר חכם ומועיל. כל הכבוד.
יהיה ביקוש אדיר לרופאים שיהיה להם הרבה ידע ברפואה רגילה ובשימוש באפליקציות רפואיות של בינה מלאכותית. לכו על זה.