בדיקות דם בלי טעויות (3)

מבחנות שונות לבדיקות שונות

מאמר זה הוא המשך למאמרים "בדיקת דם בלי טעויות (1): תוצאות שגויות שמקורן במבחנות", שפורסם כאן בתאריך 22/12/14 ו"בדיקת דם בלי טעויות (2): תוצאות שגויות שמקורן בתהליך לקיחת הדם" שפורסם בתאריך 20/1/15.

כפי שהבטחתי במאמרון הקודם, אדון כאן בפירוט בטעויות העלולות להיגרם כתוצאה מלקיחת דם במבחנה לא נכונה.

כאשר אנו רואים דם הוא נראה לנו נוזל אדום אחיד. למעשה זהו נוזל המכיל חלקיקים רבים – כדוריות דם אדומות, לבנות, טסיות וכדומה. חלקיקים אלו נמצאים בתרחיף בתוך נוזל הדם הנקרא נסיוב (סרום) או פלזמה (כאשר הוא כולל את חלבוני הקרישה). כמעט כל הבדיקות הכימיות המבוצעות בדם (לדוגמה גלוקוז, אוראה, נתרן וכדומה) מבוצעות בסרום או בפלזמה, דהיינו הנוזל שבו מרחפות הכדוריות ללא הכדוריות. הפרדה בין הנוזל לבין הכדוריות נעשית באמצעות סרכוז – צנטריפוגציה .

כדי לקבל סרום יש לקחת את הדם במבחנה שתאפשר קרישה (ללא תוסף נוגד קרישה), להמתין עד היווצרות קריש (כחצי שעה) ואז לסרכז. הסרום הוא הנוזל העליון ואילו הקריש נשאר בתחתית המבחנה. פלזמה מתקבלת על ידי סרכוז דם שנלקח במבחנה עם נוגד קרישה. בדרך כלל זה יקרה לצורך בדיקות המוגדרות כדחופות, כדי שלא יהיה צורך להמתין לקרישה. בדיקות אחרות, כגון בדיקות קרישה או ספירת דם, מבוצעות בדם מלא. ברור אם כך כי לבדיקות שונות יש לקחת דם באופנים שונים, כדי לקבל את הנוזל המתאים.

בבואכם לאחות המרפאה לצורך מתן דגימות דם לבדיקות, תראו כי במעמד המבחנות יש לה מבחנות בגדלים שונים ולהן פקקים בצבעים שונים. חשוב לציין כי היום כל המבחנות שבהן משתמשים ללקיחת דם הן מבחנות שיש בהן ואקום לצורך שאיבת הדם. חלק מן המבחנות מכילות תוספים (בהתאם לבדיקות הדרושות) וחלק ריקות. יש מבחנות שבתחתיתן תוכלו לראות ג'ל. צבעי הפקקים הם קוד – כל צבע פקק מתאר את תכולת המבחנה. בטבלה המצורפת מניתי את סוגי המבחנות הנפוצות ואת צבע הפקק שלהן.

בעת לקיחת הדם חשובה ההקפדה על סוג המבחנה, מילויה עד תום וכן סדר הלקיחה – הסדר שבו לוקחים את הדם למבחנות השונות. על סדר הלקיחה אדבר במאמרון הבא.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. אשמח מאד כמובן אם זה עוזר להבין את המתרחש במסתורי המעבדה

  2. פשוט מדהים כמה טעויות יכולות לקרות. אז אולי הדוקטורית המכובדת תגיד לנו כמה אחוזים של טעויות יש בפועל ואיך זה מתחלק בין הסיכות.

  3. איני יכולה ללתת מספר מדויק של אחוז השגיאות. אני יכולה רק לומר שבערך כ-1% מן הדגימות המגיעות למעבדה נפסלות בגלל שעובדי המעבדה הבחינו בבעיה כלשהי בדגימה ופסלו אותה וכך נמנעת בעצם תוצאה שגויה. יש בדיקות שנפסלות בדגימה (חלק מן הבדיקות אינו נפסל) ואף זאת בשל בעיות שעובדי המעבדה הבחינו בהם. הנבדק צריך לגלות ערנות בעת לקיחת הדם-למשל הקפדה על סדר המבחנות הנכון כפי שתוכל לראות במאמרון מספר 4. כמו כן עליך להתבונן היטב בגליון התוצאות ולראות לא רק את הערכים המספריים אלא גם את האינדקסים, עליהם דברתי במאמרון מספר 4.
    אני מקווה שזו תשובה מספקת ואם לא אשמח להוסיף במידת הצורך

  4. דר ורד יפה הנכבדה.
    אשמח לדעת מהו סדר מבחנות הנכון בעת לקיחת דם, בהיתייחס למבחנת כימיה עם גל, מבחנה לספירת דם ומבחנה של קרישת דם.
    האם הסדר של קרישת דם, כימיה וספירת דם אחרונה הוא הנכון???

  5. הסדר שציינת הוא הנכון-תחילה קרישה, אחר כך מבחנת ג'ל לבדיקות כימיות בסרום ולבסוף מבחנת ספירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

אימון בשחקים

איך אימנתי את טייסי Top Gun בישראל

צילום של גדעון

טעון שיפור

לישראל דרוש מבנה ממשל אפקטיבי ויציב שיאפשר משילות

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר