נושאים בנטל כפוי טובה

הקושי הבלתי נסבל של חברי ועדת סל הבריאות

כבכל שנה, נקראו החודש חברי ועדת סל הבריאות להכריע אילו תרופות וטכניקות יתווספו לסל. התוספת לסל הבריאות, המהווה כאחוז בודד מסך תקציב הבריאות, נקבעת על ידי המדינה – משרד האוצר, ולדעת רבים אינה עונה על המינימום ההכרחי. השנה נקבע שהתוספת תעמוד על 300 מיליון ש"ח, בעוד ההצעות הגיעו למעל שני מיליארד. מכאן שחברי הוועדה נדרשים להחלטות המשפיעות על חייהם של רבבות אנשים, וחזקה שמספר הלא מרוצים, ולעתים הזועמים, יעלה על מספרם של מי שדרישתם נענתה.

חברי הוועדה חייבים לבחור מתוך שלל תרופות ותכשירים, טכנולוגיות ואמצעים אחרים, שייעודם להאריך את חיי החולים או לתרום לשיפור איכות החיים שלהם או שניהם כאחד, תוך שקלול העלות. כל הדיוט היה מאשר תרופה שעלותה שקל אחד ובסבירות של 100% תרפא כל מי שנוטל אותה ותעניק לו חיים חסרי מגבלות. לצערנו תרופות חדשות כאלה כבר לא קיימות. מעטים יאשרו תרופה שעלותה 10 מיליון ש"ח שצפויה להוסיף רק חודש מלא סבל לחייו של חולה סופני. לעתים החלטות הוועדה נראות תמוהות: טיפול שיניים לילדים (דווקא תמכתי), תרופות לאין-אונות (לממן תענוגות של קשישים?!), טיפולים לחולים שמחלתם נגרמה עקב עישון (בעיה שלהם!), טיפולי פוריות בלתי נדלים (מוגזם לדעתי). רווחת האוכלוסייה נגזרת לא רק מתוחלת החיים אלא גם מאיכות החיים, ומשכך ההכרעות הופכות קשות יותר.

כאשר מדובר על מוצרים שייעודם הוא להאריך חיים, קל יחסית לקבוע את העדיפויות. קיימות כמה שיטות המחברות בין הארכת החיים לאיכות החיים. הידועה מביניהן היא QALY (quality-adjusted life year) – כל שנת חיים המתווספת עקב הטיפול מוכפלת בפקטור, הנגזר מסולם המזכיר את זה של הביטוח הלאומי לזכאות לסיעוד. מהכפלה זו מתקבל במקרה הטוב מספר השווה ל-1 ובמקרה הרע קטן מ-0. לדוגמה, אם מוצר אחד מוסיף 6 שנות חיים שערכן 1/2 הרי נוספו 3QALY , ואם מוצר שני האריך את החיים בארבע שנים שערכן 1, הרי נוספו 4 QALY ולכאורה המוצר השני עדיף על המוצר הראשון. מכיוון שאנו עוסקים גם בכלכלה, צריך לחלק את מחיר המוצרים ב-QALY שלהם כדי לגזור עדיפות במונחי עלות-תועלת. אולם לרוב לא מדובר בתחרות בין שני מוצרים למחלה אחת, אלא במוצרים רבים למחלות ולמצבים שונים, ולכן לא ניתן לבנות נוסחאות ואלגוריתמים המסייעים לברור מביניהם וההחלטות הן לא אחת אינטואיטיביות.

חברי הוועדה עומדים בפני לחצים שלהערכתי הם כמעט בלתי נסבלים. מצד אחד קיימים הנזקקים, שמבחינתם הם תמיד צודקים (ובעולם אידיאלי כולם היו מקבלים את הכול) ומפעילים לחצים ברמה זו או אחרת דרך עמותות ובאמצעות המדיה. מצד שני עומדים הרופאים המומחים למחלה זו או אחרת, וזועקים את זעקת מטופליהם הסובלים ומנסים לקדם את עניינם. יסלחו לי חבריי הרופאים אם אטען שלעתים יש גם עירוב אינטרסים, שכן כל רופא שואף גם להגדיל את "ממלכתו". מצד שלישי עומדת תעשייה שמרב עניינה הוא כלכלי, ומפעילה שתדלנות בלתי נלאית כדי לקדם את מוצריה ולזכות בנתח גדול ככל האפשר מהעוגה החדשה.

תהיה הכרעתם אשר תהיה, חזקה היא שחברי ועדת סל הבריאות יזכו לקיתונות של בוז וביקורת. שומה עלינו להודות להם על מאמציהם ולעודד אחרים להמשיך ולשאת בנטל כפוי הטובה הזה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. איזה תרופה תיתן לכל שקל יותר הצלת חיים. זה יקח גם בחשבון את עלויות הטיפול אחרי ההצלה ועוד גורמים מורכבים. כך יורידו את הבעיה מכתפי חברי הוועדה וההחלטה תתקבל רציונלית. כך אי אפשר יהיה לערב שיקולים של אינטרסנטים.

    1. הלוואי וזה היה כל כך פשוט. המורכבות היא עצומה ואנו רחוקים שנות אור מנוסחה כוללנית. ואל תשכח שיש טיפולים שרק תורמים לאיכות החיים בלי לנאריך אותם כלל. האם מקומם יפקד? מה עדיף, חיי מין מספקים, שיניים בריאות או פרוטזות לקטועי גפיים?

  2. תודה אלון על שהצלחת להבהיר בשפה בהירה ומובנת נושא סבוך ורווי אינטרסים זה

  3. אפילו בהנחה שכולם בוועדה שמחליטה טובים ונטולי אינטרסים הדרך נראית סוביקטיבית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן