בדיקת דם בלי טעויות (1)

במהלך בדיקת דם עלולות ליפול טעויות כתוצאה מתקלות המתרחשות בעת לקיחת הדם, בעת הובלתו למעבדה ובעת הכנתו לבדיקה. טעויות אלו נקראות טעויות פרה-אנליטיות.

מעבדות שואפות להוריד ככל האפשר את מספר התקלות הפרה-אנליטיות כדי לשפר את איכות הבדיקות. גם אם רמת ביצוע הבדיקה תהיה הגבוהה ביותר האפשרית, אם הדם הנבדק יגיע באיכות גרועה התוצאות לא תהיינה רלוונטיות לחולה. מובן ששיפור איכות הדגימה גם יוריד עלויות, היות שלא יהיה צורך לקחת דגימות נוספות ולשאת בעלות לקיחת הדם, עלות מבחנה, עלות הובלה של הדגימה למעבדה וכדומה. בסופו של דבר שיפור איכות הדגימה יעלה את איכות הטיפול בחולה ויקטין את זמן התגובה של המעבדה.

המבחנות המשמשות כיום ללקיחת דם – BCT, Blood collection Tubes (ראו תמונה) – נחשבות לנשאים אינרטיים אידיאליים, שאינם משפיעים על תוכן המבחנה כלל. אך מחקרים הראו כי ה-BCT עלולות לגרום לטעויות פרה-אנליטיות. הקירות של המבחנות, החומרים הכביכול אינרטיים המוכנסים לתוכן לצורך האצת קרישה או מניעתה (בהתאם לצורך), הג'ל שנועד להפריד בין כדוריות הדם לבין הסרום שבו מבוצעות הבדיקות – כל אלו יכולים להשפיע על הפרמטרים הנבדקים.

מובן שלנבדק אין כל השפעה בנושא זה. עליו לסמוך על אנשי המעבדה כי הם מבצעים את כל בדיקות האימות הדרושות בכל פעם שמשתנה ספק של מבחנות. על המעבדה להשוות בין ערכי הפרמטרים המתקבלים במבחנות החדשות לאלו המתקבלים במבחנות הקודמות. תהליך זה אינו פשוט ואף יקר למדי, היות שהאימות כולל בדיקת עשרות רבות (אם לא מאות) של פרמטרים, בדגימות של 30 נבדקים שונים לפחות.

כמנהלת בגמלאות של מעבדה גדולה מאוד בבית חולים שהוא אחד מן הגדולים במדינה, אני יכולה להעיד כי ההתייחסות להערכת טיב המבחנות והשוואת האיכות בין יצרן מבחנות אחד למשנהו היא רצינית ביותר. השוואות אכן מבוצעות כל אימת שמוחלף יצרן מבחנות. היות שהמעבדות בארץ מנוהלות במקצועיות, אני משערת כי מקפידים על כך בכל המעבדות הגדולות.