המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר נועם פרוטר
בפרק הראשון בסדרת מאמרים זו סיפרנו על השימוש ב"קשתיות שקופות", כמכשיר נוסף לטיפול ביישור שיניים, מכשיר שהרעיד את אמות הסיפים של עולם האורתודנטיה המסורתי. הטיפול האורתודנטי כולו הפך לטיפול גם בלתי נראה וגם מודרני, תוך שימוש בטכנולוגיה מתחדשת הייטקיסטית.
ל-ClinCheck, מילה שמורכבת מצירוף המילים "בדיקה קלינית", וגם בדיקה ואישור, (סימון V קליני), יש משמעות כפולה. האחת היא שהרופא המטפל יוכל לראות את תנועות השיניים הצפויות מהמצב ההתחלתי עד לסיום הטיפול, וכן לבדוק וגם לבקר את התוכנית, למשל אם הוא רוצה שתנועה ספציפית תיעשה בצורה אחרת, או אם הוא רוצה לשנות סדרי תנועות, קודם מקדימה ואחר כך מאחור או להפך וכו'.
המשמעות השנייה היא שהצגת ה-ClinCheck למטופלים כשלעצמה, מהווה הליך שיווקי יוצא דופן, שיש לו, ללא ספק, השפעה מסוימת על המטופל. כאשר נשאלה אחת המטופלות שאמורה הייתה להתחיל טיפול בקשתיות מה תגובתה ל-ClinCheck, היא השיבה באופן חד-משמעי ובהתרגשות: "האפשרות שמה שאני רואה לא יתממש אינה קיימת. זה 'מרהיב' לראות כיצד השיניים שלי תזוזנה, וכיצד הן תיראינה לאחר הטיפול". ההחלטה להמשיך בטיפול התקבלה עוד בטרם הסתיים הסרטון. גם החיוך שנראה על פניה הוכיח שכוחו של הסרטון הזה כאמצעי שיווקי, חוצה כל גבול, ומרשים את המטופלים הבטוחים שמה שהם רואים, אומנם יקרה. גם לרצונה של אותה מטופלת להיות חברה בקהילה משתמשי ה"מותג העולמי" (brand name) של הקשתיות, יש תפקיד חשוב בהליך קבלת ההחלטה הזו.
השימוש בקשתיות שינה את אופי עבודתם של האורתודנטים – מעולם עבודת הכפיים הקשה במרפאה, ושעות כיסא ארוכות לכל מטופל, לעולם הטכנולוגי ההייטקיסטי, המודרני. רבים מהם ביקשו לטפל באמצעות המכשיר החדש. נדמה שכמעט איש לא עצר ושאל, "הכצעקתה?" האם הפלא שהם חוזים בו באמת נכון? האם החוקים הפיזיקליים של הביומכניקה פועלים באמצעות הקשתיות? בפועל, השאלות הללו נשאלו רק ארבע שנים לאחר הופעת הקשתיות בעולם האורתודנטי. שני אייקונים אורתודנטיים עולמיים ניסו לצנן את ההתלהבות, ותהו האם לפני ההתלהבות לא מן הראוי לערוך תחילה מחקרים מדעיים מסוג RCT – randomized controlled trials שיבדקו האם תוצאות הניבוי של הטיפול כפי שהן נראות על המסך אכן תואמות לתוצאות במציאות? והאם מטרות החברה היצרנית שרואה, בדרך כלל, לנגד עיניה את שורת הרווח, זהות למטרות המקצוע הרפואי שנקרא אורתודנטיה? ואם לא, מי משלם את המחיר של הפערים הללו?
בתגובה, שאלו עמיתיהם בחריפות, כיצד הם מעיזים לפסול מערכת טיפולית מגובֵּית הייטק, שמטרתה להקל על המקצוע כולו, על הרופאים ועל המטופלים כאחד? איש לא דן בשאלה כיצד המערכת פועלת, האם היא מסוגלת לעשות את כל התנועות הרצויות או את אלו שנעשות על ידי מכשור קבוע? האם יש לקשתיות מגבלות, ואם כן מהן?
הדרך הכמעט יחידה לבדוק את אחוזי הצלחת הטיפול באמצעות מערכת הקשתיות היא לבחון מהי דרגת הדיוק של התוצאה המתקבלת ביחס לניבוי שהוצג על ידי המחשב. מסתבר ששני מאמרים שבדקו זאת בהפרש של כעשר שנים מצאו שהפערים בין הניבוי של המחשב לבין התוצאה האמיתית, הגיעו לכ-50% לערך. כלומר, למרות השיפורים במעבר מדור לדור, כאשר אנו נמצאים היום בדור השמיני, יעילות הקשתיות להגיע לתוצאה מקבילה לזו של מכשור קבוע, לא הוכחה. אולם, כפי שניתן לראות, עולם האורתודנטיה מצביע ברגלים (או בשיניים). נכון להיום כ-25% מהטיפולים בעולם נעשים על ידי קשתיות. אחוז לא מבוטל בהתייחס לפערים הרשומים למעלה.
בפרק הבא בסדרת מאמרים זו נתאר כמה דברים שהקשתיות אינן יכולות לבצע, או שהן מוגבלות בצורה מסוימת בביצועם.
*
נועם פרוטר – ד"ר לרפואת שיניים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ומוסמך ברפואת שיניים פורנזית ע"י האקדמיה לפתולוגיה של צבא ארה"ב. שימש כראש מערך רפואת השיניים של צה"ל.







9 תגובות
אהבתי את ההסבר שעל פניו נראה אוביקטיבי.זה לא מובן מאליו
אין ספק שהכול בעיני המתבונן. נשאלת השאלה: כיצד עד היום, 25 שנה של טיפול באמצעות קשתיות, אין אפילו מאמר אחד מבוקר מדעית, שמצליח להוכיח את היכולות האמיתיות שלהן, מבחינה ביומכנית קרי, מבחינה ביולוגית ופיסיקאלית. ולו מאמר אחד! מה שיש הרבה מאוד זה יצירת "הגדרות פיסיקאליות חדשות" למערכת הביומכנית, על מנת שתספקנה "גב" למי שמטפל במיכשור הזה. פרמטר נוסף נמצא בנראות: כל עוד החיוך סביר, אז התוצאה מצויינת! אבל צריך לזכור שאנו לא רק מחייכים, אנחנו גם לועסים, חותכים, ומשתמשים בכל השיניים ולא רק בשש השיניים הקדמיות. אם האזור האחורי אינו מטופל כיאות, הוא ידע להוכיח זאת בעתיד. כלומר, לנראות יש חשיבות, אבל ברור שלא אולטימטיבית.
לראות את השיניים שלך ולהבין שאתה נאה דורש ונאה מקיים בקשר לבריאת השיניים והאסתטיקה שלהן
תודה
תתנו יותר מאמרים בתחום הרפואה מהסוג הזה שמיועד למי שאינם רופאים. זה ממש חשוב. רובנו בארץ ממש בורים בתחום הרפואה
יישור שיניים זה רק לאסתטיקה?
האם נגרם נזק אם ממתנים די הרבה שנים עד שמתחילים עם הקשתיות?
בכ-90 אחוז לערך זה אסתטיקה והיתר זה בריאותי או תפקודי, קרי, מניעת נזקים, שיפור לעיסה, בליעה ודיבור למשל, שיפור תשתית להגיינה טובה יותר וכדומה.
מה הכוונה לנזק? שיניים נעות כל החיים. ההנחה הבסיסית שכל אחד הולך בין פעם לפעמיים בשנה לרופא שיניים ו/או שיננית, שיכולים להתריע על נזק שעשוי להתרחש, ולהפנות לאורתודונט. לומר שמצב שלא נבדק עלול לגרום לנזק אם לא יטופל, לא ראוי. לכן עדיף להתייעץ עם רופא שיניים, או אורתודונט, על מנת לקבל תשובה.