טיפול שקוף "על מלא"

קשתיות אורתודנטיות שקופות – יתרונות וחסרונות (1)
תמונה של נפתלי
ד"ר נפתלי ברניאק

המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר נועם פרוטר

מאז שהחלו רופאי שיניים להזיז שיניים וליישרן, ובמיוחד בעשורים האחרונים, נעשו ניסיונות לפתח מכשיר אסתטי, בלתי נראה, שישיג את התוצאה הרצויה. ניתן לומר כי לאורך ההיסטוריה של האורתודנטיה (תחום ההתמחות ברפואת שיניים העוסק ביישור שיניים) מכשיר אשר מצד אחד הוא בלתי נראה, אך מהצד השני יכול לממש את כלל היעדים של האורתודנט היה ונשאר הגביע הקדוש (holy grail). לאורך השנים הוצעו ופותחו מספר מכשירים, אך גם כאשר הצליחו לפתח סמכים (החלק שמודבק לשן ונקרא בפי כל "קוביות" או "ריבועים") שקופים מחרסינה, מפלסטיק או מגביש סינטטי, הקוביות בלטו מהשן וצברו לכלוך וחוט המתכת שהפעיל את הכוחות על השיניים נותר כסוף כשהיה, גם אם נעשו ניסיונות כושלים לשקף אותו.

פתרון נוסף שהוצע היה הדבקת הסמכים מצידן הפנימי של השיניים, זה הפונה לכיוון הלשון. אך פתרון זה יצר אתגרים טכניים משמעותיים ואי-נוחות רבה למטופלים. קהל היעד לטיפול בלתי נראה היה בעיקר האוכלוסייה המבוגרת שהמעיטה להגיע ליישור שיניים.

ברור לכול שמקומה של האסתטיקה בחיינו, לאורך כל השנים, גדל כל העת. לפיכך ההכרזה בסוף שנת 1998 של חברת "אליין טכנולוגיות" (סימן רשום) על כך שהצליחה לפתח מכשיר שהוא לא רק שקוף, אלא כזה שניתן להסירו למספר שעות ביום ועדיין לקבל את התוצאה הטיפולית הרצויה, בדיוק כמו של המערכת המתכתית, הפתיעה את עולם האורתודנטיה, וכמובן את עולם המטופלים – אלו שהיו בטיפול ואלו שרצו לעבור טיפול בתנאי שיהיה שקוף "על מלא".

חדירת המכשור השקוף החדש, להלן "קשתיות", כמכשיר נוסף לטיפול ביישור שיניים, הרעידה את אמות הסיפים של עולם האורתודנטיה המסורתי. לפתע, כך נטען, ניתן לשייך או להפוך את הטיפול האורתודנטי כולו, לטיפול גם בלתי נראה וגם מודרני, שבו טכנולוגיה מתחדשת או טכנולוגיה מפציעה, הייטקיסטית, היא זו שתתפוס, כמעט במלואה את מקום הרופא.

ניתן לשער כי בין הסיבות הראשונות לקבלתו המוחלטת של המכשיר על ידי האורתודנטים, אפילו בטרם התפרסם ולו מאמר מדעי אחד המוכיח את יכולתן של הקשתיות, היא הפוטנציאל הגדול בהבטחה שבאמצעותן ניתן יהיה גם להגדיל מאוד את קהל המטופלים (כל אלו שלא היו מוכנים "ללכת עם ברזלים בַּשיניים" במיוחד ה"מבוגרים שבינינו"), ובמקביל, חשוב לא פחות בעולם רפואת השיניים, להקטין את זמן הכיסא של כל מטופל ובכך להגדיל את מספר המטופלים. ואכן, לאורך השנים, כחלק ממורכבות מקצוע רפואת השיניים, ניתן לומר שבקרב רופאים רבים קיבל הפן הכלכלי חשיבות הולכת וגדלה ומשקלו בהכרעת הדיון הפנימי סביב הנושא "האם להשתמש במוצר הזה, אם לאו?" הפך למכריע.

תפקיד רופא השיניים בטיפול באמצעות קשתיות, מצטמצם לבדיקה, אבחנה ראשונית, שליחה למכון הרנטגן שאוסף את כל הנתונים, העברת הנתונים בצורה דיגיטלית לחברה המייצרת את הקשתיות, מילוי טופסי הזמנה המגדירים את מטרות הטיפול, המְתנה לקבלת סימולציה דיגיטלית של שלבי תנועת השן מהחברה שנקראת ClinCheck. את ה-ClinCheck שהינו תוצר של עבודת טכנאי החברה ובינה מלאכותית (AI) מעדכן ומשנה הרופא, אם בדו-שיח מול טכנאי או ישירות בעצמו, עד לקבלת התוצאה הסופית הרצויה לו.

ה-ClinCheck מציג כרצף תמונות, את השתנות מצב השיניים מהמצב הנוכחי (ההתחלתי), בקפיצות קטנות החוזות את תזוזת השיניים בעקבות הרכבת הקשתיות, עד להגעה לסידור השיניים הצפוי או המנובא בסיום הטיפול. כל קפיצה מתארת השפעת קשתית אחת, ועל פי מספר הקפיצות ניתן לדעת את מספר הקשתיות שלהן המטופל יזדקק, ושממנו נגזר משך הטיפול. הוראות השימוש הנוכחיות בקשתיות הן הרכבה של כ-22 שעות ביממה, במשך כשבוע (בעבר המשך היה כשבועיים). יש להסירן בזמן האוכל וניתן להסירן באירועים מיוחדים. לאחר קבלת הקשתיות מהחברה, הרופא מזמן את המטופל על מנת להדביק מעין בליטות קטנות (attachments) על השיניים לטובת שיפור תאחיזת הקשתית ולהקטנת רוחב השיניים (IPR – interproximal reduction) על פי התוכנית והנחיית החברה.

בשלב זה ימסור הרופא מספר קשתיות (לכל רופא יש פרוטוקול עצמאי), להרכבה ולהחלפה, למשל כל שבוע. התור הבא נקבע בדרך כלל לפי מספר הקשתיות שנמסרות למטופל. בפעמים הבאות נבדקת ההתאמה בין הקשתית האחרונה לשיניים, וככל שהיא מתאימה יותר, ניתן להמשיך בתהליך עד סיומו. אם אין התאמה, מנתחים את המצב, או שחוזרים לאחור במספר קשתיות, או שממשיכים עם קשתית נוספת. אם ההתאמה המלאה לא שבה, משהו כנראה השתבש: או שהתנועות שאותן המחשב ניבא לא נעשו, או שהתגובה של המטופל לא הייתה מתאימה. בשלב זה תבוצע סריקה חוזרת, שמועברת לחברה, ומתקיים שוב מחדש תהליך הבדיקה של ה-ClinCheck, עד אישור הרופא, וכך ממשיכים עם התהליך עד סיומו, מתוך הנחה שהדברים יסתדרו לרצון הרופא וכמובן לרצון המטופל.

אם גם הניסיון הנוסף לא מוביל לתוצאה הנדרשת, והמטופל מתעקש להמשיך, אזי, על פי סיכום ידוע מראש, ממשיכים את הטיפול באמצעות מכשור קבוע.

בפרק הבא בסדרת מאמרים זו נצביע על השינוי שחולל השימוש בקשתיות בעולמם של האורתודנטים ונציג תהיות שעלו בעולם האורתודנטיה באשר ליעילותן של הקשתיות.

*

נועם פרוטר – ד"ר לרפואת שיניים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ומוסמך ברפואת שיניים פורנזית ע"י האקדמיה לפתולוגיה של צבא ארה"ב. שימש כראש מערך רפואת השיניים של צה"ל.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. המאמרים הרפואיים שכתובים ומיועדים לאנשים רגילים שאינם מקצוענים, הם חשובים. כי בהחלט חשוב שאנחנו הלקוחות והמטופלים נבין במה מדובר.

  2. אכן, אנו מנסים לרכך מאוד את הכתיבה על מנת שהיא תובן על ידי האוכלוסיה הרחבה. חשוב לנו שהשפה תהייה ברורה ומובנת לא רק לאנשי המקצוע. נשמח לענות על שאלות אם יש.

  3. תודה נפתלי על מאמר מאיר עיניים ומלמד להדיוטות כמוני בתחום.

  4. אין ספק שהפן הכלכלי תופס מקום נכבד בכל פרמטר שהוא. קשה מאוד להימלט מזה. רבל יש עוד פרמטרים נוספים. חלק יופיהו במאמר המשך.

  5. אני תמיד חוששת מטיפולים חדשניים שאין איתם מספיק ניסיון, למרות שכולם מבטיחים שהכל בסדר ותקין.

  6. לא צריך לחשוש מטיפולים שיסודם במחקר מדעי על פי כל הכללים של מחקר מדעי, ויש כאלו כללים.הבעייה שיש טיפולים רבים שמתפרסמים ללא ביסוס על מחקר מדעי אמיתי. רבים מדברים על הנסיון שלהם, אבל זה ממש לא אומר כלום, כי הקהל לא מבין מה זה נקרא הנסיון של מישהו. כמו שרבים אומרים: בידים שלי זה עובד. כלומר, אני לא מדען, אני אומן.

  7. כאשר יש מלחמה ואוירת דיכאון אנשים נוטים ל"נצל את ההזדמנות" ולדחות טיפולי שיניים מורכבים, והתוצאה בסופו של דבר היא דיכאון גדול יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן