תקווה להלומי קרב

טיפול פסיכותרפי-פסיכדלי משולב להלומי קרב
מוח האדם (אמיגדלה באדום) ציור: cheerfulmonk flickr.com

בארצות הברית יש כ-900 אלף נפגעי פוסט-טראומה ושיעור ההתאבדות בקרבם עצום. גם בארצנו, שידעה מלחמות רבות ופגיעות טרור, יש מספר גדול של הלומי קרב. ניסיונות בטיפולים תרופתיים ופסיכותרפיה די נכשלו והחולים הללו מתקשים בתפקוד ומהווים נטל חברתי, כלכלי, ומשפחתי כבד. בעשור האחרון חלה תפנית מעניינת המשלבת חומרים פסיכדליים (היום הם מכונים מרחיבי תודעה) כמו MDMA, פנתילאמין או פסילוסיבין יחד עם פסיכותרפיה עמוקה וצמודה. הטיפול אושר על ידי ה-FDA במסגרת ניסוי קליני ועד כה שיעורי ההצלחה מעל 70%.

חשיבות מרכזית בהצלחת הטיפול מותנית בכוונת המטופל והמוטיבציה שלו, יחד עם הגנות הטיפול, הסביבה התומכת והמרפאה. הסמים מאפשרים למטופל לחזור ולחוות את אירוע הטראומה, אך הפעם בשילוב עם הגנות הטיפול, בסביבה תומכת ומרפאה. הנפגע הפוסט-טראומטי כנראה עובר טרנספורמציה תודעתית. מניחים שהטיפול המשולב מעורר את מוחו להפריש חומרים כמו אוקסיטוצין וסרוטונין, הגורמים לאהבה ולסליחה, ויחד עם הקשבה עמוקה וקבלה ללא סייג של הצוות, הוא מסוגל לעכל את הטראומה באופן אמיץ יותר וסלחני יותר.

למרבה הפלא, המטופל מקבל רק שלוש מנות מהסם אך תחושת הריפוי ארוכת טווח ואולי אפילו לצמיתות. הנחת העבודה היא שהן הטראומה והן רגשות האשם מבצעים מחטף אמיגדלה במוח וצורבים אותו בתחושות חרדה, חוסר אונים ודיכאון, ואילו הסמים בשילוב עם שיחות העומק של הצוות מנטרלים את הזיכרון והחוויה. מתווכים כימיים כמו אדרנלין ודופמין בריכוזים גבוהים, שחוללו את ההלם, עוברים באמצעות הטיפול המשולב עידון וריכוך וכך עולות יכולת קבלה עצמית והכלה.

גם ישראל משתתפת במחקר ועד כה התוצאות מעודדות ויש עדויות לשיפור משמעותי באיכות חיים ואפילו להתגברות מלאה על הטראומה. המחקר תופס תאוצה ופותח תובנות חדשות על תפקוד התודעה בעת משבר ובד בבד על יכולות השיקום והריפוי המוחי. מובן שאין להשתמש בחומרים המצוינים בכתבה אלא רק בהנחיית מומחים בתחום.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

40 תגובות

    1. נ.
      כן סמים הם מסוכנים!
      ולכן יש לבחור את המטופלים, יש לבחור את המטפלים, את סוג ומינון הסם. יש כאלה שחל עליהם איסור מוחלט להשתמש בסם.
      המטפלים עוברים הכשרה ואפילו התנסות בחומרים ולאט לאט לומדים כיצד להשתמש בסמים בצורה מבוקרת נבונה ומועילה.

    2. "מניחים שהטיפול המשולב מעורר את מוחו להפריש חומרים כמו אוקסיטוצין וסרוטונין, הגורמים לאהבה ולסליחה, ויחד עם הקשבה עמוקה וקבלה ללא סייג…"
      אוקסיטוצין וסרטונין גורמים לאהבה וסליחה, וסליחה ואהבה לאוקסיטוצין וסרטונין. בתיבול הקשבה עמוקה וקבלה ניסוח נפלא ל ד.נ.א של תהליך ההחלמה הלוואי נחקור עוד דרכים להגיע לתבשיל הזה כבני אדם וכחברה תודה גדעון יקר!

      1. דנה-
        כל ריפוי מתחיל בהקשבה. לא צריך לחקור יותר מידי כדי לרפא. צריך לחזור ולזכור ״הקשבה״.
        יפה כתבת על המשוב החיובי בין הרגשה->אוקסיטוצין->הרגשה.

  1. טיפול בפוסט טראומטיים הוא נושא כאוב.
    אין ספק שהשיטה הזו מהווה פריצת דרך בנושא.

    1. בעז-
      בהחלט נושא כאוב. זו אוכלוסיה אמידה לטיפול. מסיבות פוליטיות הקשורות לתקופת מלחמת ויאטנאם, ניקסון הגדיר את החומרים האלה כמסוכנים לאומה. בזכות חוקרים ומטפלים אמיצים שזיהו את הפוטנציאל הטיפולי בחומרים אלה, חודשו הניסויים המבוקרים ואיתם ההצלחה המתגבשת.

  2. מעצבן שהחומרים המצויינים בכתבה (מצחיק שקראת לזה מצויינים) שומשו שנים רבות ודורות רבים בעזרת מומחים לתחום.

    ניראה שהחברה השמרנית שלנו אסרה דברים שהיא לא הכירה ורק בגלל התעקשות של תרבות שוליים שיש תועלות רבות בחומרים האלו (ואחרי הרבה מלחמות של כלא ואנשים שצורכים את החומרים האלו בהסתר ובלי יכולת לבקרת איכות) שוב מצליחה החברה שלנו להתאושש משמרנותה. אולי… עוד כמה שנים.

    המדינה אסרה ואוסרת עלינו האזרחים להשתמש בחומרים כי לדעתה הם לא טובים – למרות שהיא לא השקיעה שום מאמץ לבדוק את הדיעה הזאת.

    עצוב כמה בקלות אנחנו מקבלים שלילה של זכויותינו לאכול מן הטבע (לדוגמה פטריות שם נמצא הפסילוסיבין), כי המדינה החליטה החלטה שרירותית.

    * כמובן שאני לא טוען שהחומרים האלו הם "רק טוב", רק מתלונן על ה nanny state שקובע לאנשים מבוגרים מה מותר ומה אסור להם לצרוך ולהתנסות בו.

    1. אמיר-
      הממסד נוטה להיות שמרני מידי וההיפים מתירניים מידי.
      טוב שיש מידי פעם מנהיגים אמיצים שיודעים לקחת סיכון מחושב
      ולנווט בתבונה באזורים של אי וודאות. מאזורים אלה בוקעות תגליות, חדשנות ואפילו מרפא.
      (מעניק לך חגורה שחורה על האומץ לחשוב ולהתבטא).

  3. האם MDMA עדיף על פני חומרים משני תודעה אחרים דוגמת פטריות הזיה או LSD כיוון שהוא מפחית יותר את פעילות האמיגדלה השמאלית במח אשר מתחבר עם ארועים טראומתים בעבר?

    1. עמי-
      שאלה מצוינת שטרם ניתנת לפתור.
      מנגנוני המח הקשורים בריפוי נחקרים רבות. מניחים שיש מכנה משותף לרוב הסמים שהוא סרוטונין וגם לו מספר קולטנים עם אפקטים שונים. אין לשלול שגם DMT המסונתז במח וגם אוקסיטוצין משתתפים בריפוי.
      יש להניח שבעתיד ניתן יהיה לבחור סם ספציפי ומדויק תוך שמוש בהדמייה שתזהה את האזור המוחי המעורב בטראומה.

  4. אני מקווה שהרופאים יודעים לסנן את הנוטים להשתמש בחומרים אלו מסיבות אחרות.
    הבנתי מהחוקרים שיש אנשים שהשימוש בחומרים הללו מסוכן עבורם.

    1. סימה-
      בעבר החמרים האלו שמשו סם-מסיבות היו ללא פיקוח והיו מקרים שניזוקו.
      בכתבה מתואר שמוש רפואי מבוקר בקפידה ע״י ה FDA והמטופלים נבחרים בפינצטה. כאשר ניתן להם הסם הם ישנים בבית החולים בהשגחה צמודה וגם לאחר שחרורם הם מצויים בקשר הדוק כמעט על בסיס יומי. לא נרשם ולו מקרה אחד ממשתתפי המחקר שמצבו הורע או נזקק לאישפוז דחוף.

    1. זבוב על הקיר-
      הרשתות החברתיות הגוגל והיוטיוב מכילות כבר מידע רפואי/מחקרי עשיר בנושא. יש תחושה שבעתיד הקרוב החומרים הנ״ל יכנסו לסל התרופות ויסייעו רבות לאוכלוסית היעד.

      1. ובהקשר הזה, חשוב להסביר שוש ושוב שהתרופות האלו הן עם פוטנציאל יעילות מציינן במינון הנכון, בתכנית הטיפולית הנכונה ובמטופל הנכון.
        וזה יקבע הרופא המתאים לכך. ורק הוא.
        לא אני, לא אתה ובטח לא בעקבות כתבה מבוססת מדעית אך פתוחה לציבור הרחב הצמא לכל מידע.
        או במילים אחרות : גם אם עדיין לא בסל התרופות, לא קונים אותן ברחוב!
        לא קונים חומרים מסוג זה כשהם לא בפיקוח מירבי.
        על מגפת האופיאטים ופנטניל אין צורך להסביר.
        לא קונים ברחוב.

        1. רחל היקרה.
          סיימתי את הכתבה באזהרה שחל איסור מוחלט להשתמש בחומרים כאלה מבלי השגחה והכוונה של מומחים. תודה רבה

        2. בואי גם נזכור שהאינטרסים של יצרני האופיאטים והפנטניל, היה למנוע גישה לרפואות שהן לא מייצרות.

          כמובן שאני חושב שצריך מינון נכון, בתוכנית טיפולית נכונה.

          אבל שום רופא לא יכול היה לטפל ברפואות האלו במשך עשורים, וישנם המון אנשים עם מלא ניסיון בתחום גם במינונים וגם בתוכנית טיפולית. פשוט שהם לא רופאים.

          אנשים שמשתמשים ברפואות האלו עשורים רבים זועקים את מה שהרופאים לא יכלו לשמוע או ליישם.
          אלו תרופות, וצריך להתייחס אליהן בכבוד הראוי לתרופה.

          1. אמיר-
            השמאנים האינדיאנים או אלו מסיביר או האמזונס קבלו את סודות הצמחים מאבות אבותיהם במסורת שבטית שנמשכה אלפי שנים. הם מבינים במינון הנכון יודעים איך לנטרל תופעות לואי קשות ואיך להרכיב מספר צמחים להשגת אפקט אופטימלי. הם לא קוראים לצמחים תרופה אלא ״מדיצינה״. לא לוקחים את המדיסין כל יום כמו כדורים נגד חרדה או דכאון אלא באופן חד פעמי שמשפיע לתקופות ארוכות ולפעמים לצמיתות.
            הרפואה הקונבנציונלית למדה רבות מרפואת השמאנים.

  5. האם יש סיכוי שבטווח סביר מערכת הביטחון והגופים שלה יאפשרו טיפולים כאלה לנפגעים מסוג זה שזה קרה להם בשירות?

    1. ג-
      מניח שכאשר יסתיימו המחקרים העכשוויים, משרד הבטחון בשיתוף עם החוקרים והמטפלים יהיה הראשון לאמץ את הטיפול המשולב.
      תודה

  6. מקווה שתמצא הדרך הנכונה לעזור בצורה נכונה לנפגעי הלם הקרב.

    1. אלון-
      עד עתה כמעט ולא היה פתרון להלומי קרב. מחקר פסיכיאטרי-מדעי המח-מדעי ההתנהגות כל העת מנסה למצוא את הדרכים המתאימות והכתבה מעלה תקווה. תודה לך

  7. אם זה כל כך טוב ועוזר לנפגעי טראומה וחרדה למה זה לא טוב ולא מותר לאנשים רגילים שלא סובלים מחרדות? סתם להנאה ולהתנסויות? מה רע בזה?

    1. רפי-
      תודה על השאלה הנועזת. התשובה שלא תמצא חן בעיניך: דיגוקסין זו תרופה שמיעלת את התכווצות הלב, למה איננו נוטלים אותה, סתם שנרוץ יותר מהר או נכה את השכן יותר חזק? התשובה: כי אין צורך.
      התשובה השניה: בעיני תמיד עדיף שבני האדם ירחיבו תודעתם במפגשי מוחות, ברטריטים בטבע, במדיטציה..בדרך שאינה מערבת חומרים חיצוניים שעלולים להיות רעילים או מזיקים לחלק מהמשתמשים.
      אינני שולל שזה יהיה השלב העתידני הבא.

  8. דורש הרבה גמישות מחשבתית והתייחסותית אחרי חיים של חינוך נגד סמים – וגם נותן הרבה תקווה!?

    1. מעין-
      אלסטיות המח זה בדיוק הנושא! (כמובן יחד עם בקרת מחקרית/קלינית + השגחה קפדנית על המטופלים).
      תודה רבה

    1. אבי-
      נכון. המחקר והיוזמה הקלינית נועדו בעיקר עבורם. הם יקרים לנו. תודה

  9. לפרופ גולדמן חברי משכבר הימים!
    מאמר מעניין ומשכיל.
    תחום סמי ההזיה ומשפיעי תודעה חדש יחסית בחמש שש השנים האחרונות. יעדים נפוץ פחות מדי לדעתי.
    תודה על הגברת המודעות. והפרשנות המעניינת. כל הכבוד.
    רפי קרסו

    1. תודה רפי מורי ורבי.
      מי כמוך מכיר ובקיא בתחום, נוירולוגיה!!
      מדמיין שבקרוב שילוב של בינה מלאכותית, אמצעי הדמייה, וזיהוי מדויק של המתווכים העיצביים יביא לטיפולים יותר ממוקדים ויותר מועילים.
      תודה רבה

    1. אורלי-
      המחקר שמתבצע לפי פרוטוקול FDA, קפדני בבחירת המטופלים, זהיר בתנאי ההשגחה עליהם, מחמיר במעקב הצמוד אליהם ובנוסף עם קבוצת פלצבו כפולת סמיות. בתנאים אלה התוצאות מאד מעודדות ולטווח של חדשים ארוכים תחת 3 מנות בלבד של הסם יש הטבה משמעותית במצבם של הלומי הקרב; ירידה והעלמות התקפי חרדה ופלש בקים, שפור בשינה רצופה, ירידה בצריכת תרופות הרגעה ותרופות לשינה, שיפור במערכות יחסים ושיפור בהרגשת נינוחות. לא ניצפו תופעות לואי חריגות של הסם לא התמכרות ולא תופעות גמילה.

  10. בהחלט, להשאיר ראש פתוח , לחקור ביראת קודש , בעדינות ובתבונה – מזור לנפש

    1. הדר-
      השילוב של חוקרי מח, פסיכיאטרים, פסיכולוגים המתבוננים בהתנהגות, ביולוגים החוקרים נוירוטרנסמיטורים, מתיחסים לנושא ביראת קודש במח גמיש בעדינות ותבונה ועושה רושם שיש פה תקווה שיהיה מזור לנפש.
      תודה

  11. כמות המגיבים באריכות וברצינות, ולא בשלוש מילים, מוכיחה שמדובר בנושא רציני ורלוונטי

    1. חנן-
      הטיפול המשולב הוא תקווה לנפגעי הפוסט טראומה. נושא מאד רציני עם אי ודאות ודורש מהמטפלים להיות עם הנבדק במשך שעות רבות ולפעמים משגיח לכל הלילה עם טיפול ובקרת למחרת בבקר.
      ולכן גם התגובות של הקוראים סקרניות ורציניות. תודה

    1. מיכה-
      אין מומחים אפילו לא המטפלים. יש חקירה והמון שאלות. ויש תקווה.
      תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן