טיפול אפשרי למחלה עם השם המשונה

בוודאי הבנתם מהרשימה הקודמת שהאצבע המאשימה באחריות לשיגדון מופנית לחומצה האורית. לחומצה האורית מסיסות מוגבלת במים (שהם הנוזל שבו נמצאים כל רכיבי הדם) וכאשר ריכוזה בדם עולה מעל לאותה מסיסות, היא אינה מגיעה לכליות לצורך פינוי אלא שוקעת במפרקים שונים, בעיקר במפרק בוהן כף הרגל. ברשימה הקודמת ציינתי מספר גורמים שיכולים לגרום לרמת חומצה אורית גבוהה בדם. כתבתי שלתזונה יש תפקיד בהעלאת ריכוז החומצה האורית בדם וציינתי כי למטבוליזם (ייצור בעודף או פירוק מופחת) יש תפקיד חשוב אף יותר. חשוב להדגיש שפגמים במטבוליזם של החומצה האורית, הם פגמים גנטיים. להלן כמה מצבים נוספים הגורמים להעלאת הריכוז בדם:

מחלות כליה – גורמות להפרשה מופחתת של חומצה אורית (וכמובן גם של מטבוליטים אחרים);

ממאירות – פירוק מהיר של חומצות גרעין שהתוצר שלו הוא חומצה אורית;

נטילת תרופות משתנות;

השמנת יתר, לחץ דם גבוה וסוכרת מעלים אף הם את הסיכוי ללקות בשיגדון.

ומה הן הרמות הרצויות בדם (ערכי ייחוס)?

לגברים: 3.5-7.2 mg/dl

לנשים: 2.6-6 mg/dl

האם כל אדם הסובל מכאבים בפרקים הוא חולה שיגדון? כיצד מאבחנים את המחלה?

כפי שכתבתי ברשימה הראשונה בסדרה זו, המחלה מתאפיינת בהתקפי כאבים עזים במפרקים ובמיוחד במפרק בוהן כף הרגל. התקף כזה יכול לארוך שבוע עד שבועיים. אבחון יכול להיעשות רק בזמן התקף והוא מסתמך בעיקר על הבדיקה הפיזיקלית של רופא, על בדיקות הדמיה ועל מדידת רמת החומצה האורית בדמו של המטופל. רמה גבוהה של חומצה אורית בדם, רומזת לרופא כי כנראה מדובר בשיגדון. חשוב לומר כי רמות חומצה אורית גבוהות בדם, לא בהכרח אומרות שהנבדק לוקה בשיגדון אך לחולי שיגדון יש רמות גבוהות של חומצה אורית בדם. חשוב לדעת כי כחמישית מהמטופלים שלהם רמת חומצה אורית גבוהה בדם, יפתחו בעתיד שיגדון ולכן יש לעקוב אחרי מטופלים אלו.

אציין כאן רק את הממצאים שלפיהם מחליט הרופא כי המטופל שלפניו כנראה חולה בשיגדון. לצורך אימות נוסף יפנה הרופא את המטופל לבדיקות הדמיה שאותן לא אפרט. הממצאים (בנוסף לרמה הגבוהה של חומצה אורית בדם) הם:

התקפי כאבים עזים במפרקים ובמיוחד במפרק האחרון של בוהן כף הרגל. כאבים אלו שונים מכאבי ארטריטיס היות והם באים בהתקפים עם הפסקות בין התקף להתקף;

המפרק הכואב אדום וחם למגע;

מגע קל ביותר במפרק גורם לכאב עז.

ועתה כאשר הרופא יודע שהחולה שלפניו לוקה בשיגדון כיצד הוא יכול לעזור לו?

בשלב הסוער של התלקחות המחלה, הכולל כאבים עזים ודלקת חריפה, הרופא ינסה תחילה להקל על הסימפטומים בעזרת תרופות אנטי-דלקתיות שאינן מכילות סטרואידים (NSAID-Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs). לאחר שעבר השלב הסוער, הרופא יִפְנֶה לטיפול שורש בגורם המחלה, דהיינו הרמה הגבוהה של החומצה האורית בדם. כפי שכבר ציינתי, רמה גבוהה זו יכולה לנבוע מפינוי מופחת של החומצה האורית על ידי הכליות או מייצור מוגבר שלה. הטיפול התרופתי מופנה כנגד אחת או שתי הבעיות כאחד.

בכוונה תחילה אני לא מציינת כאן שמות של תרופות שבהן משתמשים לצורך הקלת הסימפטומים בעת התפרצות סוערת של המחלה וגם לא באלו שבהן משתמשים לצורך הורדת רמת החומצה האורית. חשוב רק שהאדם שלקה במחלה זו, יֵדע שיש תרופות למחלה שתאפשרנה לו לחיות חיים מלאים ופעילים.

בנוסף לטיפול התרופתי, הרופא יפנה את המטופל לדיאטנית כדי שזו תייעץ לו כיצד להפחית עד כמה שאפשר את כמות החומצה האורית הנוצרת בגופו כתוצאה מהמזון. ככלל, ההמלצה שלי היא ללכת לדיאטנית ולא לסמוך בנושא זה על ההמלצות שתוכלו למצוא אצל ד"ר (או אולי כבר פרופ') גוגל.

הערת אזהרה: כל הכתוב כאן נועד לצורך השכלה כללית ולא לצורך אבחון עצמי של שיגדון או של כל מחלה אחרת. רק רופא מוסמך לאבחן מחלות ולתת טיפול תרופתי או אחר.