האם מספר הנפטרים מקורונה ברור לנו?

בתקופת הקורונה נחשפנו בכל יום להודעות בכתב ובעל פה על מספר הנפטרים מהמחלה. כבוד המתים מחייב אותנו לתשומת לב למספר בעיות שמתעוררות בהקשר הזה. בעיות אלו מטרידות אותי זה זמן רב (ראו למשל מאמר קודם שלי על מושג "תופעות הלוואי" שהועלה לאתר ביום 13 במרץ, 2021) והתלבטתי מאוד אם להעלות את הרהוריי הנוספים בכתב. ייתכן שכמה מהרהורים אלה יכונו בפי הקוראים "הרהורים פילוסופיים", אך למעשה להרהורים אלה יש השלכות מעשיות מאוד. אם אין אנו יודעים בבירור כמה נפטרים מקורונה היו בתקופה מסוימת אין אנו יכולים להצדיק פעולות מנע ולקבוע אם המגפה עדיין משתוללת בקרבנו או לא. לפי המוצהר בתקשורת, המספר הכולל של הנפטרים מקורונה בישראל עלה על 8,000, אך אליי נשלח מאמר שפורסם בנושא ב-Academia Letters, בשנת 2021, שדן  במפורש במהות הערפל המקיף את מספר הנפטרים. לכן החלטתי לשתף כאן את הרהוריי.

באותו מאמר, שכותרתו הייתה "האם הסטטיסטיקות של התמותה מקוביד-19 תקפות?", שאל ארנולד קוּזמאריוּ, "על איזו הגדרה של 'גרימה' נסמכים המדווחים לנו על התמותה הנגרמת מקורונה?". מי שנרתע מדיונים פילוסופיים אין-סופיים עלול לסבור, ובצדק, כי השאלה "מה זאת גרימה?"  היא שאלה שנדונה על ידי הוגי דעות רבים ונשארה ללא מענה מכריע מאז דיוני הפילוסופים ביוון העתיקה, אז מה הטעם בהעלאת גירה זו?

במדע מתקדם (כמו בפיזיקה המודרנית מאז ניוטון, או בכימיה) לא תמצאו התייחסות כלשהי אל גרימה. במאמר הנ"ל טען קומאריו, ואני מסכים לחלוטין עם טענתו, שאם ההגדרה של גרימה איננה ברורה, אז קבוצת הנפטרים שמותם נגרם מנגיף הקורונה איננה מוגדרת היטב. ללא הגדרה ברורה לגרימה לא נוכל להסיק דבר, מעשי או לא מעשי, מייחוס מספר לקבוצה לא ברורה של בני אדם כמייצג את "היקף הגרימה" של תופעה זו או אחרת. במילים אחרות, בלי הגדרה ברורה ומקובלת של מושג הגרימה, איננו יכולים לדעת דבר על הנפטרים שמותם נגרם מהקורונה. מסְפרים שמתייחסים אל קבוצות צריכים קבוצות התייחסות ברורות. חובה היה עלינו לדעת מי נחשב במשרד הבריאות כנפטר מקורונה, כדי שנוכל להתייחס ברצינות ובכבוד אל הודעותיהם על מספר הנפטרים מנגיפי הקורונה. בלי לדעת את ההגדרה שלהם למושג הגרימה איננו יכולים להתייחס ברצינות אל המספרים שהם דיווחו בכל יום. פשוט, ללא הגדרה מקובלת של מושג הגרימה לא נוכל לעשות זאת.

לפני כמה שנים הייתי מעורב בהפעלת סדנאות לטיפול לא שגרתי בחולי סוכרת. הייתה זו יוזמה נועזת של חיים מיכאלו ז"ל, שייבּא ידע מסורתי ואלטרנטיבי מקניה לטיפול בחולי סוכרת. טיפול זה היה מורכב ויקר, אך מדהים בתוצאות המהירות שאירעו באופן סדיר בסדנאות בהדרכתו של מיכאלו. כשרציתי לעניין ידיד שלנו, רופא במקצועו, בשיטתו של מיכאלו, התנגדותו חשפה הגדרה מעניינת של מושג הגרימה שכנראה מקובלת בחוגי הרפואה התקנית והייתה מוכרת לו מקרוב, כי הוא פיתח תרופה ידועה לטיפול בבעיות פריון של נשים. בגין תרופה זו ידידי הד"ר זכה לפרסום עולמי ולכן דעתו הייתה ראויה להתחשבות. הוא טען שעל מנת להתייחס ברצינות אל הצעה כלשהי לשיטת טיפול במצב רפואי, עלינו לדעת מהו המנגנון שמוביל מהטיפול אל התוצאה המיוחסת לטיפול. אם חולה סוכרת שותה חליטת צמחים מסוימת ובשכיחות קבועה של 95% רמת הסוכר שלו יורדת בתוך יומיים שלושה של השתתפותו בסדנה, לדעתו של הרופא אין אנו יכולים לייחס זאת לחליטה אלא אם נדע בבירור מהו המנגנון המקשר את החליטה (ואולי גם כמה תנאים נוספים שהתקיימו בסדנאות הללו, כמו משטר תזונה מפורט וכדומה) עם פעולת הלבלב של חולה הסוכרת או עם פעולת האינסולין על תאי הגוף של חולה הסוכרת. בלי ידיעת מנגנון כזה, אין בסיס רפואי להכרה בטיפול כגורם לתוצאה, כך סיכם ידידי את חוסר התעניינותו בסדנאות של מיכאלו.

אם בזאת הוא ביטא את עמדת "הרפואה התקנית", אז עלינו לשאול אם התגלה המנגנון שמקשר את כל הווריאנטים והמוטציות של נגיפי הקורונה אל תמותת הנפטרים שנגרמה לכאורה מהם. בלי גילוי המנגנון הזה, רופאים מומחים, כמו ידידי הנ"ל, לא יכולים לדבר במקצועיות תקנית על "נפטרים מקורונה". האם אמנם התגלה כבר מנגנון שכזה, או שעדיין לא? ואם כן, האם הוא נבדק ואותר בכל אחד מהנפטרים? למיטב הבנתי, גם בזמן כתיבת הטיוטות הראשונות למאמר זה מגפת הקורונה עדיין לא נחקרה מספיק ואין לנו עדיין מושג ברור בדבר המנגנונים שנגיפי הקורונה מפעילים בגוף הנדבק בהם.

מובן שהסתמכות אדוקה על גישתו של ידידי הרופא מקשה על התנהלות יעילה של מערכת הבריאות לנוכח מגפה מזיקה חדשה. מגפה חדשה איננה מתגלה יחד עם המנגנונים המקשרים את הנגיפים עם הרס הגוף שלנו. מחקר בגילוי התוצאות הברורות של מגפות, כולל גילוי המנגנונים שהמגפה הנבדקת מפעילה, הוא מחקר ממושך. אבל בכל מקרה מחקר כזה חייב להסתמך על הגדרות עקרוניות של מה נחשב תוצאה של המגפה הנחקרת. כך אנו נסחפים אל הדיון הקשה במשמעות מושג הגרימה, או במשמעות "יחסי סיבה ותוצאה", דיון אשר כאמור לעיל לא הושלם עד עצם היום הזה.

הערפל הזה גם תורם להצדקה מסוימת לרתיעה מפני החיסונים, אם כי מה שהתרחש בשנים האחרונות בבתי החולים מעיד היטב שכאשר הנגיף תוקף, הסיכון לסבל של מתנגדי החיסונים גדול עד מאוד לעומת הסיכון עבור המתחסנים. אולם עובדות אינן מרגיעות בקלות פחדים תת-הכרתיים שמתעוררים בשכיחות רבה לנוכח תופעות שונות המתרחשות בסביבתנו בתחומים שונים. ללא הכרעה בדבר הגדרת מושג הגרימה, המתנגדים לחיסונים יכולים להאמין שהחיסונים עלולים לגרום נזק חמור למתחסנים והם מסרבים להסתכן.