ריפוי אוטואימוני

האם מערכת החיסון יודעת לא רק להגן אלא גם לרפא?
ציור מבט מאחור
גדעון גולדמן, דיוקן עצמי

הרפואה למדה להכיר לעומק את המנגנונים הגורמים למחלה אוטואימונית, אך מתקשה להבין את מנגנון הריפוי האוטואימוני. תורת החיסון, אימונולוגיה, מבינה היטב כיצד מערכת החיסון ״מתבלבלת״ ומתחילה לתקוף רקמות בגוף וכך לגרום למחלה. משום מה הרפואה הזניחה מחקר שיטתי ומעמיק ביכולות הריפוי של מערכת החיסון. למדנו שמערכת החיסון מכילה מרכיב תאי ומרכיב כימי. צבא ענק של תאים לבנים שהתמיין לחסל פולש זר, כמו חיידקים, נגיפים ופטריות, וגם תאים ייעודיים שיכולים למנוע או לחסל תאי גידול שאך נוצרו. ויש גם זרוע כימית, חומרים המכונים ציטוקינים ונוגדנים היודעים לתקוף גורמים עוינים לגוף. השאלה הלא פתורה: האם מערכת החיסון מסוגלת לחסל גידול משמעותי שכבר קיים בגוף או לרפא דלקת שכבר פרצה במפרקים, במעי, בכבד ובאיברים אחרים?

ממחקרים הנותנים פלצבו לנבדקים למדנו בעקיפין שמתרחש ״נס״ רפואי וחלק מקבוצת המטופלים שקיבלו פלצבו – החלימו. שנים התייחסה הרפואה לקבוצת מחלימים זו רק לצורך השוואה סטטיסטית, אך לא השכילה לחקור באיזה מנגנון הם התרפאו. בשנים האחרונות קבוצת המתרפאים מפלצבו מהווים מקור למחקר ״ריפוי אנדוגני״, כלומר, איך מערכת החיסון מרפאה?

מלבד ריפוי על ידי פלצבו מתגלות דרכי ריפוי נוספות: אמונה, מדיטציה, היפנוזה, דמיון מודרך, ריכוז וכן טיפולים אלטרנטיביים כמו טקס שמאני, צמחים ופטריות הפועלים על התודעה, מעגלי ריפוי קבוצתי ורפואה עתיקה כמו הרפואה הטיבטית או רפואת הרמב״ם. תהליך הריפוי האנדוגני המתרחש בחולים אלו אינו ברור. יש השערות שאמונה עזה, כמו גם מדיטציה וריכוז מפעילים מרכזים מוחיים, ואז דרך צירים עצביים והורמונלים משופעלת מערכת החיסון.

מתפרסמים מאמרים מדעיים ופסודו-מדעיים המזהים קשר בין גירוי בלוטת האצטרובל ואזורים סמוכים במוח לבין שפעול נוירוטרנסמיטרים המפעילים את מערכת החיסון ובעקבותיה את תהליך הריפוי. ההנחה היא שאמונה, ריכוז, היפנוזה, אוטוסוגסטיה ומדיטציה מהווים גירוי תודעתי המשפעל את מערכת העצבים האוטונומית, וזו מעוררת ומחזקת את התגובה החיסונית. אותם תאים לבנים נצמדים לתאי הגידול או הדלקת הכרונית ומפרישים עליהם חומרים רעילים ובהמשך בולעים את תאי הסרטן או מעכבים ומנטרלים את תאי הדלקת האוטואימונית שחיבלה ברקמות. ביולוגים ופיזיולוגים מכנים זאת "הביולוגיה של האמונה". יש הסבורים שריכוז היפנוטי או מדיטטיבי יוצר תקשורת בין נוירוני המוח ותאי מערכת החיסון. יש תיעוד על יבלות עור ויראליות שנרפאות כליל בעזרת היפנוזה, גידולים שהתמוססו בעקבות התבודדות ומדיטציה ומחלות מעי דלקתיות שהחלימו בריפוי עצמי.

ניתן לשער שבשנים הקרובות, הודות לשכלול אמצעי ההדמיה בשילוב עם האינטליגנציה המלאכותית, ניתן יהיה למקם במדויק את אותם אזורים המחוללים את הריפוי האוטואימוני ולשפעל אותם במקרים המתאימים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

41 תגובות

  1. נושא מעניין ושווה מחקר. במקרים בעייתיים במיוחד כדאי לשלב את דרכי הריפוי האלטרנטיביות עם הקונבנציונליות.
    אחת הבעיות תהיה הכרת הממסד הרפואי במחקרים האלה

    1. בעז-
      בשנים האחרונות הרפואה המשלימה(האלטרנטיבית) מתמזגת היטב ואפילו בתוך בתי החולים. מחקר שיוכח בכלים מדעיים יתקבל ע״י הממסד. לאחרונה יש ענין רב ברפואה המשלבת גוף-נפש-רוח.

    1. רחל-
      מי שעובד עם מטופלים ולפעמים גם חש על עצמו שיש איזה ״רגע חילוף״ שבו הגוף התגבר על המחלה. זיק של אומץ ואמונה.

  2. מרתק ומעודד!! וגם נותן מילים יותר מוצלחות כדי להבין תהליכים כאלה מאשר ״פסיכוסומטי״ על הקונוטציות המבטלות שבה

    1. מעין-
      יקראו הצינים ״פסיכוסומטי״ או ״היפוכונדרים״, כולנו מודעים לקשר העמוק בין ״שאת שמחה אינך חולה״.
      המאמר אפילו מרחיק לכת ושואל האם שמערכת החיסון נרדמה בשמירה וכבר קים גידול משמעותי היא מסוגלת לרפאו?

    1. יפעת-
      נכון. איך מחשבה יכולה להפעיל את תאי מערכת החיסון ביעילות

    1. רפי-
      גופנו הוא יצרן התרופות המשובחות ביותר שיש. רק צריך לדעת להתחבר.
      אופטימיות גדולה..וזהירה.

  3. מפתיעה ההכרה באמונה, מדיטציה ועוד, מלבד הפלצבו, המסייעים לריפוי הגוף , ומעודדת ההשערה לשנים הקרובות, בדבר היכולת למקם את האזורים המחוללים ריפוי אוטואימוני.

    1. אורה-
      נכון מעודדת התחושה שיש קשר בין אמונה ויכולת ריפוי. כולנו מכירים גם את הפער שלפעמים יש אמונה ויש רצון ויש מאמץ..אך לא עלינו על גל הריפוי. יש עוד צורך בהרבה מחקר ותובנות. אך יש תקווה.

  4. ריפוי אוטואימוני הוא Reframing מיטיב עם תופעת של הפלצבו.
    ומעניין מה התנועה הנפשית גופנית שמאפשרת טיפול והעלמת גידולים שכבר נוצרו.

    1. חניתה-
      ״התנועה הנפשית גופנית״ הזו נחקרת. העובדה שכרגע יש יותר שלא מחלימים ממחלימים אומרת שהגל אינו פשוט ויתכן שאפילו מחקר בכלים הכי חדישים לא יתן מענה.

  5. מדהים. מעניין. מעניין מה יהיו ממצאי מחקרים ממוקדים ורציניים

    1. אודי-
      יש במח מליוני נוירונים שלא יודעים מה טיבם ותרומתם. המחקר של היום יודע להצביע על אזור פעילות מוחית ואולי לקשור אותו עם נוירוטרנמיטורים והקורלציה עם מערכת החיסון. עדין קים פער עצום בכל שרשרת ההפעלה:אמונה->מחשבה->הורמון->מערכת חיסון. יתכן שהדברים ישארו סתומים עוד שנים רבות.

    1. נח-
      הדיוקן הנהדר הזה לא אני ציירתי והאמת שהוא דומה לי אך אינו דיוקני. בטח איזה נזיר זקן אחר.

  6. עולם שלם שכנראה עוד לא נפתח וכלל לא יגוע. מקווה שלא נתאכזב

    1. אזרח מהשורה-
      אמת, יתכן וסודות הריפוי העצמי לעולם ישארו כמוסים ורק מעטים ברי המזל שיזכו בו.

  7. לא מבין למה לא מושקע כאן הון במחקר ופיתוח אמצעים וטיפולים. זה לא רק יציל חיים ויאריך חיים, זאת גם השקעה שתכניס מיליארדים

    1. י-
      למח יכולת ריפוי.
      גם במנגנון של השקטה ושלווה במצבי דחק וחולי וגם ע״י הפעלה של מערכת חיסון ומנגנונים לריפוי דלקת ופצע.
      עדין המנגנון המדויק של איך ״להתחבר״ לאותה מערכת לא ידוע.

    1. אורלי-
      מאלה שנרפאו ממחלות ממאירות ודלקתיות אנו למדים מתוך נסיונם.
      ממרפאים שעוסקים בריפוי עצמי קולטים עקרונות לטיפול. יש ספרים שנכתבו בנושא: הביולוגיה של האמונה-ברוס ליפטון, אך הנושא דורש מחקר מדעי מסודר שלאחרונה מושקע ובמקביל תרגול עצמי בנסיון התבוננות פנימה והתחברות בריכוז ומדיטציה.

    1. פ-
      בבית ספר לרפואה מלמדים חומר מדעי ומחקרי המבוסס עובדות. הנושא של ריפוי אוטואימוני עולה כנושא לשיחה בין סטודנטים ובין רופאים ומרצים אך אינו נלמד. מנגנון הריפוי העצמי מוכר ״כמונע״ כמו ״אנטי-אונקוגנים״ שמונעים יצירת תא סרטני. המנגנון לריפוי גידול שכבר צמח לממדים או שלח גרורות, אינו ברור.

      1. אם זה אכן רציני חייבים לחקור וגם ללמד מה שכבר יודעם בכל נקודת זמן

        1. בקיצור-
          הרפואה רואה בהופעת גידול כישלון של מערכת החיסון, למשל תאים לימפוציטים מסוג T פתאום אינם מזהים את תאי הגידול כפולש זר. לכן הטיפול המוכר הוא תרופות ביולוגיות או אימונולוגיות לתגבור מערכת החיסון. במקביל לטיפול התרופתי מעודדים את המטופלים להעזר בטיפול תומך, נפשי, קבוצתי דמיון מודרך ומדיטציה. כאשר תהיינה יותר הבנות בתפקיד המח בפוטנציאל הריפוי העצמי יחול שינוי בכוון הטיפול.

          1. תאי T אינם מזהים ? אוווווווווווווו שמערכת החיסון פועלת על חצי תקציב ופחות ?
            בזמן שהתאומים נפלו בניויורק , סיימתי 9 ראיונות מצולמים עם מתמודדי סרטן שהפנו עורף לרפואה הקנוונציונלית ו… הבריאו …. מי העלים את הגוש ? כמובן מערכת החיסון שלפתע החלה לזהות את תאי הגידול ? מה השתנה ? השינוי היה ברגש .
            אגב , כולנו הבראנו בדרך שונה ואפילו לעיתים דרכים הסותרות את השניה .
            המכנים המשותפים – כולנו דיברנו אותה שפה . וכולנו ללא יוצא מהכלל לקחנו אחריות על ההבראה ואפילו על המוות.

            1. גילה-
              לא סתם שמך גילה. גילית סוד נסתר, התחברות למקורות המרפא. יתכן ולעיתים הגוף יוצר גידול על מנת שנלמד את יכולות הריפוי הפנימי. סיפור הילדות חשוב כי צריך ללמד בגיל צעיר לפני שהיכולת הטבעית נהרסת.🌱

              1. הרבה בזכותך, ובאופן שפישטתה(ככה מאייתים ?) את הביולוגיה בפני . סיפור הילדות תמיד מצחיק אותי , הן אימצו אותי כשגרתי בצוקים במידבר ולימדתי מתמודדי סרטן, כשהן התחילו לשאול איך הבראתי ומה אני מלמדת , הפכתי את זה להרבה יותר פשוט , שאלתי אותן "איך זה מרגיש בגוף כשצוחקים" …. "ואיך זה מרגיש בגוף כשעצובים " …. אז כדי לעזור לגוף מה עדיף להרגיש , שימחה וצחוק ? או עצב ? …. הן קלטו בשנייה … מאותו יום הן נידבו עצמן להיות צוות ההבראה של מתמודדים שבאו ללמוד אצלי , מאז כמוני כשהן שמעו סרטן הן התחילו לצחוק …. אגב סיפור הבנות הוא רק ההתחלה של הסיפור , בהמשך אותו סיפור הן מכניסות אותה איתן לשלולית ענקית שוכבות כולן במים וצועקות שהן משיטות את הסירות …… אחרי זה הילדה הפנימית שלה היתה נוכחת והרבה יותר קל היה ללמד אותה . בקיצור חגיגה ….. כן גיליתי את הסוד , לכן אני קוראת לספר שמוקדש לך … קל להבריא … ספר 1 הטריק. יום טוב , נדבר.

                1. גילה-
                  תאי הסרטן מאד רגישים לרטט וכאשר חולה סרטן צוחק, רטט הצחוק מחסלם

                  1. גם מערכת החיסון הכי רגישה לצחוק והנאה . היא מתגברת יוצאת מהכשל שלה וחוזרת לתפקד על מרגליה וחייליה שמחבקים את התאים המעוותים . מבריאי סרטן לא מתמקדים בסרטן אלא בלעזור להחזיר את מערכת החיסון לתיפקוד.

  8. תודה על הנושא הזה שהעלת.

    חייבת לשתף איתך משהוא שאני מסיימת לכתוב כרגע.

    The 6 little girls surrounded Danni and asked
    " do you have cancer?"
    “Yes i do””
    she admitted after her initial shock
    " if you have cancer you need to be happy"
    they said out loud as one. Putting the theory into practice, they held their stomachs with their hands and burst into free and contagious laughter, as only children who live in the present moment know how.
    They didn’t stop until Danni couldn't help herself and she was laughing as freely as a child with them.
    It was the first time i saw her laughing that day
    ***
    when the girls between the ages of 4 – 7 who burst into my house, realised that danni’s presence was preventing me from going outside with them, they acted so fast, they confirm thats she is one of my students who have cancer, they told her the whole theory in one sentence, and freed her out of the prison of her brain, and into the freedom of her inner child. And all within seconds.

    כשמבינים את עקרונות ההבראה כמו הבנות האלה. אז זה נורא קל להבריא סרטנונים.

    צור קשר

    1. גילה-
      דרכך הבנתי את ״הפסיולוגיה״ של אמונה.
      לא מספיק לומר:אני מאמין כי לא בהכרח זה יצור חיבור עם מרכזים מוחיים שיתחילו את שרשרת התהליכים עד ריפוי. ל״אמונה״ יש ספקטרום ששיאו הוא שילוב של אומץ+אמת(התגברות על פחד מוות) ורק אז מתחולל התהליך. יש שהתנסו בחוויה הזו במדיטציה עמוקה, יש בחומרים מרחיבי תודעה(אייואסקה פסילוסיבין), טקס שמאני או חוויה מיסטית. ברור שמעטים זוכים לאיחוד בין אמונה ומרפא.

      1. אהבתי את המושג הפיסיולוגיה של האמונה .
        אחרי הכל כל מחשבה, ותחושה משנה לנו את הביוכימיה בגוף . ואת האנרגיה. וזו משפיעה ישירות על מערכת החיסון.
        ההבנה הזו התחזקה בשיחות איתך .

        לגבי ההתגברות על פחד המוות – אני מגדירה את השלב הזה כ- להסכים למות. באמנות הלחימה במזרח אתה הולך עם התנועה של היריב , ואז משנה אותה . זה אותו עיקרון , כשמסכימים למות אז הפחד מתפוגג.

        הנשמה שלנו , אליה אנו מתחברים במה שציינת כמדיטציה , סמים , וטקסים. בעצם מחברת אותנו לנשמה. למהות שהיא אנחנו , לחלק הניצחי בנו , החלק נטול החומר. והחלק הזה אין בו פחד.

        אשתף אותך בחווה של אחת התלמידות שלי . היא מאד פחדה מהמוות. נתתי לה תרגיל להכנס לעולם הפנימי שלה . להזמין את הנשמה (שהיא תמיד חוויה נפלאה ) ואז להזמין את המוות לשיחה.
        היא חחזרה אלי אחרי התרגיל המומה . היא סיפרה שכשהמוות הגיע , היא עמדה בפחד בצד, בזמן שהיא רואה את הנשמה שלה רצה לעבר המוות בשימחה וחיבוקים כאילו היא פגשה חבר טוב .
        הסברתי לה שהנשמה אוהבת את המוות , המוות מבחינתה הוא חזרה הביתה לעולם הרוח נטול החומר . והנשמה שהיא ניצחית , היא לא מתה. כשמתחברים לנשמה אז אין פחד יותר מהמוות .

  9. כן חייליה ומרגליה איך אהבתי את את איך שלימדת . נכון מבריאים לא מתעסקים עם הסרטן , הם מרפאים את הטפיל הראשון , את עצמם . ועובדים למען מערכת החיסון. במשפט אחד – הופכים למליונרים אנרגטיים .

    לא מוצאת את המייל שלך , איך ניתן לדבר ?
    יום טוב איש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אפרים כהנא

מנהיגים והחלטות

כיצד התקבלה ההחלטה על המלחמה נגד עיראק בשנת 2003?