דם סמיך מדם

התמותה בישראל בהתבוננות פוליטית ורגשית
תמונה של אלון
פרופסור אלון ילין

מדרך הטבע מדור רפואה דן בדרך כלל במחלות וחידושים מצילי חיים. הפעם ברצוני להקדיש כתבה דווקא לסוף החיים.

גורמי התמותה המובילים בישראל הן מחלות סרטניות במקום הראשון ומחלות לב במקום השני. אחריהן ובסדר לא קבוע אנו מוצאים את הסוכרת, מחלות כלי דם, דמנציה ודלקות ריאה ושפעת. בשנים 2020 ו-2021 הייתה תמותה עודפת של כ-6% על פני השנים שקדמו לה, המיוחסת למגפת הקורונה. לפיכך הצלחתי למצוא נתונים מדויקים לגבי השנים 2017–2019, ובמאמר זה אני רוצה להתייחס בעיקר לגורמי תמותה המוגדרים כ"אלימים" שהם לכאורה בני-מניעה: תאונות, התאבדות ורצח.

המספרים הם כדלקמן: תאונות (תאונות דרכים ותאונות אחרות) – ממוצע שנתי של 1,205 מקרי מוות (לא כולל עובדים זרים ופלסטינים), התאבדויות – 321 מקרים, רצח – 90 מקרים. כל מקרה הוא עולם ומלואו ומותיר אחריו משפחה כאובה ואבלה.

בשנת 2021 נהרגו 23 אזרחים במה שמוגדר כפעולות איבה. באותה שנה דיווח צה"ל על 31 חיילים שנהרגו בעת שירותם הצבאי. רק חלל אחד מוגדר כמוות מבצעי ומרבית האחרים עקב תאונות והתאבדות. למספרים הללו צריך להוסיף עוד הרוג אחד, של מג"ב, שלא מופיע בדיווחי הצבא. בשנת 2022, עד כתיבת הפוסט הזה, דווח על 20 אזרחים שנהרגו בפעולות איבה. אין לי מספרים על חיילים ושוטרים, אך לצערי נראה שהמספר גבוה מבשנה שקדמה לה. בהנחה שב-2021 מקרי המוות משלושת הגורמים שהזכרתי לא השתנו באופן ניכר, הרי מספר ההרוגים מפעולות איבה מהווה כ-1.5% מכלל מקרי המוות האלימים באוכלוסייה הכללית.

אם נתייחס רק לקבוצת הגילים 0–24, שבה נכללים חיילי החובה של צבאנו, הרי אנו מגלים שהיו 185 פטירות בתאונות, 60 ברצח ו-50 בהתאבדות. ב-25/12/2022 דיווח צה"ל על 14 חיילים שלקחו את חייהם בידיהם בשנה האחרונה. שבעה צעירים בגיל הזה נהרגו בפעולות איבה, כלומר 3.5% מכלל מקרי המוות האלימים בגילים אלה. מי שהסתכל בתקצירי החדשות בבוקר 26/12/2022 מצא ידיעה על שני נערים בגילי 13 ו-16 שנהרגו בתאונת דרכים בכביש 6. במועד סמוך נודע על מותו של הרב דרוקמן בשיבה טובה לאחר מחלה וטיפול אינטנסיבי ביחידה לטיפול נמרץ. כפי שדווח, בהלווייתו השתתפו עשרות אלפים ובהם אישים פוליטיים הנמנים עם זרמים שונים בחברה, כולל נשיא המדינה. מעניין כמה אנשים נכחו בדרכם האחרונה של שני הנערים.

צאו וחשבו איך עם ישראל מתייחס לכל הרוג מפעולת איבה, בעיקר אם הוא חייל, ואיך נראית ההתייחסות להרוגים משלושת הגורמים האחרים. האם ילדות וילדים ונערות ונערים שנפטרים מסיבות אזרחיות אינם "הילדים של כולנו"? האם מדינת ישראל משקיעה אותם משאבים כדי למנוע תמותת צעירים מכל גורם שהוא כפי שהיא משקיעה במניעת מוות מפעולות איבה? האם לא מוצדק להשקיע יותר במערכת בריאות הנפש כדי למנוע התאבדויות? האם צריך להגדיל את ההשקעה בתשתיות תחבורה ובאכיפה על מנת למנוע הרג בכבישים? האם מישהו חושב שמוצדק לחסל נהגים תמימים כדי למנוע מנהג אלים להרוג מישהו בתאונה, כפי שיש המצדיקים הרג פלסטינים חפים מפשע ("נזק אגבי") במטרה למנוע פגיעה באזרח ישראלי?

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. מר אלון,
    כל הכבוד
    כתבת מאוד נכון
    בנושא שכמעט כולם מפחדים לגעת

  2. אם כול הכבוד- מוות של בני אנוש -כמו שאומרים – היא "חלק מהחיים" והייחס למוות הוא עניין תרבותי השונה בין חברות שונות בעולם, כפי שאנו עדים לדוגמא להבדל בהתייחסות האיסלם הפלסטיני לתרבות "האצלת המוות" ובין "קדושת החיים" היהודית ישראלית. אצלינו קיים הבדל תפיסתי בין תמותה הנגרמת עי גורם חיצוני בכוונת זדון שמטרתו חיסול מוחלט, שכלפיו מתייחסים ביתר חומרה- בהשוואה לתמותה עקב גורמים פנימיים כפי הרשימה המוצגת כאן שחלקה הגדול הוא פרי ההתנהלות האישית של כול פרט בחברה הנתון לשליטתנו, וניתן להוסיף עוד גורמי תמותה מקומיים כמו זו המתרחשת בבתי חולים עקב זיהום ורשלנות רפואית אחרת.
    מוצכת כאן בעיה חברתית ממדרגה ראשונה המחייבת התייחסות רצינית אך יש בי תרעומת על שרבוב עמדה פוליטית באמצעות ביקורת גלויה כאילו ליבנו גס במותם של פלסטינים "לא מעורבים" בעת מלחמה על חיינו. אין כול ספק שיש להימנע מהרג חפים מפשע, ועדיין ישראל עושה אולי יותר מכול מדינה אחרת בעולם כדי להימנע ככול הניתן מהרג לא נחוץ, אפילו שהאויב מסתתר מאחורי ילדיו כהגנה עצמית בידיעה ברורה שישראל לא תעז לפגוע בהם, וגם שולחים ילדים לגדרות להרבות תמונת הרוגיהם לצרכי תעמולה.

    1. ד"ר שניר הנכבד,
      הכותרת שלי מדברת על התבוננות פוליטית, לי יש אחת ולאחרים יש אחרת.אני מבטיחך שיש בינינו לא מעט, שליבם גס במותם של פלסטינים לא מעורבים.

  3. אל תתפלא שיהיו כאלה שלא ואהבו את הגישה שלך שהימנים לא אוהבים. הרי זה שאנחנו מתנהגים יותר טוב מארגוני הטרור לא אומר שאנחנו צדיקים

    1. אין בכלל השוואה בין התנהגותנו להתנהגות הטרוריסטים. לעומת עמים אחרים שסבלו מטרור, והגיבו כפי שהגיבו, אנו צדיקים גמורים. אצלנו אין דין מוחמד בסייף כמו אצלם. אצלנו יש כל המציל נפש אחת וכו'. אבל אין זה אומר שאלון אינו צודק. בתחום הצבאי יש להשתדל מאד לא לפגוע בבלתי מעורבים. בתחום האזרחי יש לבצע את הפעילויות שאלון המליץ עליהן.

    2. ליאור- יכול להניות שאתה מגיב לתגובה שלי ולכן אשיב:
      זה לא עניין של להיות יותר או פחות צדיקים. מלחמה בטרור- במיוחד המאמץ הסיזיפי לעצור אותו עוד לפני שהוא חוצה את הגדר (בקלות בלתי נתפסת), מחייב להיכנס לתחום מושבו כדי למנוע את הרציחות שאירעו בבאר שבע, בני ברק, תל אביב, עפולה ואחרים. אין מלחמה סטריאלית, והיוזם אותה מסכן את בני עמו שלו.
      עיתון הניו יורק טיימס קובל על כך "שאין סימטריה בין הנרצחים בישראל ובין ההרוגים בשטחי הרשות הפלסטינית". הוא היה רוצה לראות מספר מתים שווה בשני הצדדים, ואם זה לטובת ישראל- אז ישראל היא הצד ש "לא בסדר ולא צודקת" ויש לנזוף בה…
      אין זה קשור לימין או שמאל, כפי שאתה רומז- די בשכל ישר. הטרור לא עושה אבחנה כזו. הרוצחים מקבלים פרס כספי על כול גולגולת של יהודי – ללא קשר לדעותיו הפוליטיות…
      צר לי שנגררנו לשיח פוליטי, הנושא חשוב מכדי שנבזבז אנרגיה על ויכוח "מי צודק" , אנחנו לא מהאו"ם

  4. כאשר אנשים לא יוכלו להכיד את הדברים שאמרת כאן, יהיה זה סימן שאנחנו כבר לא דמוקרטיה.

  5. שמתם לב לאלה שנטפלים למאמר בשל השורה האחרונה בו. זאת שורה אחת במאמר לא קצר והיא לא מהות הכל ויש במאמר לא מעט מישורים לא פחות כואבים

  6. אין ספק שהערבים יותר גרועים מאיתנו ביחס המפלה, ובשנאה, וכדומה
    אבל האם זה נימוק מספק לנהוג כמוהם
    חבל, בסופו של דבר זה יתנקם בנו

  7. מחזק את ידיו של פרופסור ילין ותומך בדבריו. אני רק חושב שהחושך מנצח ואין למחנה שלנו סיכוי. ממש מדאיג.

    1. כאשר ל"מחנה שלנו" יש מנהיגים וח"כים כמו מרב מיכאלי, יאיר לפיד (דווקא עכשיו טס לפריז) וזהבה גלאון – באמת אין למחנה שלנו סיכוי. יתכן שיהיה סיכוי אם יקום לנו מנהיג מהקליבר של ביבי.

  8. מתי יתחילו כל האזרחים הערכיים הנושאים בעיקר העול לזעוק ולהפגין. כשהעובדות יוחמרו ויונצחו?

  9. היחס הלא שוויוני והמפלה, מעבר את ההחלטות מהפוקס וגורס למצבים מגוחכים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יהודה

חופשה נעימה

היעדים של הישראלים היוצאים לחו"ל בפסח ובקיץ

דילוג לתוכן