מערכת הבריאות חולה

מאז הבחירות מתקיים בתקשורת דיון על דרישות שונות לתוספות תקציב: תוספות שדרושות לקיום ההבטחות שניתנו במערכת הבחירות, תוספות לתקציב הישיבות, תקציב להוזלת מחיר החשמל, למעונות יום לילדים בגיל אפס עד שלוש, כהנה וכהנה. במאמר זה אני מבקש למקד את תשומת הלב בבעיות של מערכת הבריאות.

חוקרים של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית חישבו ומצאו כי מאז שחוק ביטוח הבריאות הממלכתי נכנס לתוקף, חסרים בתקציב סל הבריאות עשרות מיליארדי שקלים. החוקרים חישבו בכמה היה סל הבריאות צריך לגדול אם היה מתעדכן באופן מלא לפי גידול האוכלוסייה וההזדקנות, ולפי העלייה במחירי התשומות של השירותים הרפואיים, כמו שכר הרופאים והאחיות, מחירי התרופות וכיו"ב. לפי החישוב שלהם כבר בשנת 2020 חסרים 20 מיליארד שקל בתקציב סל הבריאות.

הגירעון הכספי בתקציב סל הבריאות משתקף בחוסרים פיזיים:

ראשית, מיטות בבתי חולים – בישראל יש 2.2 מיטות ל-1000 נפש לאשפוז כללי בבתי החולים, כמעט מחצית מן הממוצע בארצות החברות ב-OECD שעומד על 3.5 מיטות ל-1000 נפש. בישראל היו בשנת 2002, 2.8 מיטות לאשפוז כללי ל-1000 נפש בבתי חולים. כדי לחזור למצב שהיה לפני 20 שנה צריך להוסיף בערך 5000 מיטות בבתי החולים, כלומר להקים 5 בתי חולים בקירוב.

שנית, אחיות בישראל – יש בקירוב 5 אחים ואחיות בעלי רישוי ל-1000 נפש, כמעט מחצית מן הממוצע בארצות OECD שעומד על 9.5 ל-1000 נפש.

ושלישית, רופאים – בישראל יש 3.3 רופאים ל-1000 נפש בהשוואה ל-3.5 רופאים ל-1000 נפש, הממוצע בארצות OECD. דא עקא, שבשנת 2019 כמעט מחציתם היו בני 55 ומעלה. פירושו של דבר שעד שנת 2029 מחצית מן הרופאים יפרשו לגמלאות. כבר היום יש מחסור חמור ברופאים מומחים בתחומים כמו גסטרואנטרולוגיה, אורתופדיה, הרדמה ועוד, מחסור שמוביל להמתנות של חודשים ברפואה הציבורית לטיפולים שדורשים רופאים מומחים.

המחסור ברופאים חמור במיוחד בפריפריה: במחוז תל אביב היו בשנת 2020 5.8 רופאים ל-1000 נפש, ואילו במחוז הצפון היו רק 2.5 רופאים ל-1000 נפש ובמחוז הדרום 3.0 רופאים ל-1000 נפש.