במאמר הקודם והארוך במקצת, סיפרתי כיצד עוקבים אחר תפקודי הכליות בבדיקות בדם. היות והכליות תפקידן להפריש חומרים בלתי נחוצים לשתן, סביר כי נוכל לעקוב אחר תפקודן גם על ידי בדיקות כימיות בשתן.
כולכם בוודאי נחשפתם לא פעם למה שנקרא בדיקת שתן כללית. מן הנבדק נלקחת בדיקת שתן ובה בודקים איכותית (בשונה מבדיקה כמותית) פרמטרים שונים כגון גלוקוז, חלבון, חומציות השתן וכו'. גם בדיקה זו יכולה להעיד על מצב הכליות. מציאת חלבון בשתן בבדיקה כזו יכולה לרמוז על נזק לכליה, אך גם על זיהום בדרכי השתן. כדי שחלבון בשתן יתגלה בבדיקה זו, ריכוזו בשתן צריך להיות ניכר ואם אינו תוצאה של זיהום חיידקי, הרי שהוא מרמז על נזק ניכר בכליה.
הכליות יכולות להינזק כתוצאה מסוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות זיהומיות וכו'. אצל חולי סוכרת ויתר לחץ דם, הרופא המטפל מעוניין לעקוב אחר מצב הכליות ולתת טיפול מתאים לפני שהנזק הנגרם גדול ואולי אפילו בלתי הפיך. לשם כך יש צורך בביצוע בדיקות כמותיות ורגישות יותר מבדיקת השתן הכללית שתוארה קודם. בדיקות אלו מבוצעות בדרך כלל באיסוף שתן של 24 שעות. הפרמטרים החשובים הנבדקים הם אלו:
- מיקרואלבומין – זיהוי נוכחות של אלבומין בשתן בכמויות זעירות כאשר הערך התקין הוא 300-30 מ"ג לליטר שתן. ערכים גבוהים יותר מרמזים על פגיעה בכליה. אלבומין הוא החלבון העיקרי בדם והוא מופרש בכמויות קטנות ביותר לשתן. אל תתנו למונח מיקרואלבומין להטעות אתכם, אין מדובר באלבומין זעיר אלא באלבומין רגיל בכמויות זעירות.
- היחס בין מיקרואלבומין לקריאטינין בשתן – כפי שציינתי במאמר הקודם, הקריאטינין הוא תוצר פירוק של חלבונים והכליות מפרישות אותו לשתן. הפרשת הקריאטינין לשתן היא קבועה למדי ואינה תלויה בשעות היום או הלילה (כמובן אם אין אירוע של חבלה מסיבית בשרירים) ולכן היחס בין הפרשת חלבון להפרשת קריאטינין יכול להוות אינדיקציה למצב הכליות. תוצאות תקינות הן בין 30-0 מ"ג אלבומין לגר' קריאטינין.
כאשר בגיליון התוצאות שלכם מופיע ערך גבוה יותר, לא תמיד הדבר מעיד על נזק לכליות. מאמץ גופני רציני, זיהום בדרכי השתן, או מחלת חום הן שתי דוגמאות למחלות שאינן מרמזות על בעיות בכליה ועלולות לגרום לרמה גבוהה של מיקרואלבומין. בכל מקרה כזה יש כמובן לפנות לרופא המטפל להמשך אבחון וטיפול.
בוודאי שמעתם לאחרונה את הפרסומים של קופות החולים בדבר הצורך של חולי סוכרת ויתר לחץ דם להיבדק אצל הרופא כדי לא להגיע למצב של מחלת כליות כרונית חמורה וחלילה לצורך בדיאליזה. אל תזלזלו, אלו עצות חשובות היכולות למנוע מכם סבל רב. ניתן לטפל במחלת כליות כרונית על ידי תזונה מתאימה ועל ידי תרופות.
לכו להיבדק!
בזה הסתיימה סדרת המאמרים על הכליות. אני מקווה שתרמתי ולו מעט לידע של הקוראים.
10 תגובות
זו הפעם הראשונה שקראתי מאמר בסידרה, ובשל העניין קראתי גם כמה פרקים קודמים. ממש מוסיף לידע שנחוץ באופן כללי לכולנו. מה הסידרה הבאה?
כל הערה מסוג זה מוסיפה למוטיבציה שלי להמשיך ולכתוב. אמנם התחלתי לכתוב את הסדרה הבאה, אך היא עדיין בחיתולים ולכן אני עדיין לא מעונינת לדבר עליה היות ויש סדרות שהתחלתי ולבסוף נטשתי.
נושאים שתמיד מחפשים כי זה לא לפי פופולריות עולה ויורדת, אלא תמיד מעניין הרבה אנשים
אני מאד שמחה לדעת שיש מתענינים. זה המשוב היחידי שיש לי.
לדעתי הכי פחות האנשים מהשורה יודעים עלהלבלב כולל בדיקות ובעיות. אולי רעיון לשלב הבא?
תודה על התגובה ועל ההמלצה. כתבתי מעט על הלבלב כשעסקתי בנושא הסוכרת אך באמת לא נכנסתי לכל תפקידיו. היות וכבר התחלתי לכתוב את הסדרה הבאה הלבלב יאלץ לחכות. בכל אופן תמיד אשמח לקבל רעיונות
מאמרים שמתאימים לכל גולש, הסבר פשוט ומובן בהחלט. דברים שכדאי לדעת מבלי לחפור יתר על המידה
אשתדל להמשיך בסדרה הבאה באותו הקו. תודה על ההערה
כל פעם אני מגלה עוד ועוד תופעות ובעיות וסימטומים שקשורים לכליות.
למרבה הצער יש גם תופעות לא נעימות וגם אותן כדאי לדעת כדי לדעת אם ומתי לפנות לרופא וכדי להבין טוב יותר את המלצותיו