קורונה – קצת חדשות טובות!

שלושה מחקרים חדשים פורצי דרך על חיסון לקורונה
שרטוט של הוירוס
קורונה תמונה: https://www.scientificanimations.com/ h.m.wikipedia.org

מגפת הקורונה פרצה בתחילת שנת 2020 במחוז ווהאן שבסין. מהר מאוד אלפים נפלו למשכב, רבבות חלו במחלת ריאות קשה ורבים מתו. עד מהרה הווירוס שהתפשט ברחבי סין וגם מחוצה לה, בעולם כולו, עמד במרכז סדר היום העולמי. כולנו זוכרים את המספרים המבהילים של חולים ונפטרים באיטליה ובהמשך בניו יורק ובמדינות נוספות.

מאז תחילת 2020 הפכנו כולנו למומחים לכאורה או לפחות לשוחרי מידע בתחומים הרפואיים הרלוונטיים למגפות מסוג זה: אפידמיולוגיה, וירולוגיה ואימונולוגיה. בכל מהדורת חדשות בערוצי הטלוויזיה השונים, וגם בעיתונות הכתובה, עוסקים בעניין הקורונה, מרואיינים אין-ספור, רופאים ממגוון תחומי התמחות, מדענים מתחומים שונים מביעים דעה וממליצים המלצות. גם משרד הבריאות יצא בהנחיות (או שלא) והפוליטיקאים נוקטים צעדים אלה או אחרים, אולי בהמלצת מומחים אולי מסיבות אחרות.

לאור כמות האינפורמציה האינסופית ולאור הבלבול הגדול השורר בציבור, והיות שסוף סוף מתחיל להצטבר ידע מדעי חשוב על המחלה, הווירוס, הווריאנטים (מה זה?) המוטציות (מה זה?) מערכת החיסון, חיסונים וסוגיהם, כן בוסטר? לא בוסטר? שלישי? רביעי? כיצד קובעים? החלטתי לכתוב סקירה זו בניסיון לעשותה קלה ומובנת, היות ואימונולוגיה (תורת החיסון) היא מקצוע מורכב, מסובך מאוד וקשה להבנה. אנסה לפשט את ההסבר, למרות שבהכרח הדבר יפגע ברמת הדיוק המדעי.

בעיקרון, המערכת החיסונית של גופנו בנויה משלושה מרכיבים (או שכבות). הראשון נקרא מרכיב "מוטבע" – זהו העור שמגן מפני חדירת וירוסים, חיידקים, פרזיטים או כל מיני מרעין בישין לתוך גופנו ועושה זאת ביעילות רבה. לעור יש פתחים כגון הפה או האף, ופתחים נוספים להפרשות ולמין שגם בהם יש צורך בהגנה. בחלל הפה, למשל, יש חומציות ברוק שעוזרת למנוע חדירת מזיקים; ובחלל האף יש ריסים רבים שמונעים חדירת מזיקים.

שני המרכיבים הנוספים נקראים "מערכת מסתגלת" או באנגלית: ADAPTIVE IMMUNE SYSTEM.

המערכת הראשונה בנויה מנוגדנים שעשויים מחומרים חלבוניים ואלה נמצאים בדם ונלחמים (כן זו מלחמה ממש) בווירוסים שחדרו לנו לגוף. מתוך חמשת סוגי הנוגדנים, אותנו מעניינים בעיקר שניים:IgM ,IgG .

בבדיקה סרולוגית בודקים את רמת הנוגדנים הללו (יש אחרים גם). במקרה של חדירת גוף זר (הווירוס) לגוף, הנוגדן הראשון שייווצר יהיהIgM , התהליך יכול להימשך כחמישה ימים. במקביל נוצר בתהליך ארוך יותר, במשך כשבועיים, הנוגדן השני IgG.

שני נוגדנים אלו מסתובבים בזרם הדם, פוגשים וירוסים ומצמיתים אותם כדי לנטרלם. את הגופים האלה מעבדות בריאות בבתי חולים או בקופות חולים יודעות למדוד ולנטר.

המרכיב השלישי במערכת החיסון האדפטיבית היא מערכת הגנה חשובה ומרכזית. היא בנויה מתאים הנקראים טי-לימפוציטים, שאפשר לדמותם לארטילריה כבדה כנגד הווירוסים.

תאי טי-לימפוציטים מתחלקים לחמש תת-קבוצות, אפרט כאן רק על שתיים. האחת, "קילר טי-לימפוציט", הוא תא רוצח שתופס וירוסים ולמעשה מחסל אותם. אנא זכרו שמדובר פה במלחמה אדירה שבה יש שני צבאות: האחד מורכב ממיליארדי וירוסים שחדרו לדם ומנסים להגיע ליעדם (התאים של רקמות כמו הריאות או המוח או הכבד ואחרים) ומנגד משתחררים בגוף מיליארדי תאי טי-לימפוציטים שנלחמים בווירוסים. מדובר אכן בעניין כמותי, אבל לא בלבד.

תת-הקבוצה השנייה של תאי טי-לימפוציט היא תאי ממורי (תאי זיכרון) שמשננים את המבנה המדויק של הווירוס לצורך זיכרון עתידי. תאים אלו מעתיקים את מבנה הווירוס לזיכרונם ונעלמים במערכת הלימפה או בטחול או באזורים אחרים בגוף. מהו תפקידם? במקרה שנותקף בעתיד (אפילו בעוד שנים רבות) על ידי אותו וירוס או בן דודו (משמע מוטנט או וריאציה שמאוד דומה לו), יֵצאו (הלימפוציטים) לפעולה הרבה יותר מהר כי הם כבר מכירים את מבנה הווירוס ויודעים כיצד לתקוף, ולזה קוראים – ח י ס ו ן! כך הגוף בונה בעצמו מערכת חיסון.

לא הכול כל כך פשוט וקל. מעבדות רפואיות של בתי חולים וקופות חולים אינן יודעות ואינן יכולות לבדוק לימפוציטים מסוג טי ולדעת את כמותם. רק מעבדות מחקר של מחלקות רלוונטיות באוניברסיטאות חשובות מסוגלות לבצע בדיקות אלו.

לפיכך, המשמעויות אינן פשוטות. ראשית, כאשר אנחנו נותנים חיסון מלאכותי, למשל של פייזר (כמו שרובנו קיבלו), שכזכור נועד לעודד את מערכת החיסון שלנו לייצר נוגדנים ולייצר טי-לימפוציטים, בעצם קשה לנו לבדוק עד כמה החיסון המלאכותי היה יעיל (כי איננו יודעים למדוד כמה טי-לימפוציטים נוצרו וכמה זמן הם נשארו לאחר מתן החיסון). אנו נשארים אך ורק עם אמצעים קליניים וסטטיסטיים בעיקר (ירידת גל התחלואה, ירידה בכמות החולים קשה, מדידת הדבקה וכו').

שנית, כאשר מודיעים בחדשות שהמעבדה המרכזית של משרד הבריאות בדקה או בודקת את יעילות החיסון הם מתכוונים לבדיקה של הנוגדנים בלבד (IgM ,IgG) ולא למדידה של תאי טי- לימפוציטים שבעצם עוזרים וחשובים לחיסון ארוך הטווח. בדיקת הנוגדנים לא מאפשרת למעשה לדעת את משך החיסון האפקטיבי שנגרם לאחר החיסון של פייזר (או של חברה אחרת שקיבלנו).

אסיים בנימה אופטימית. בימים האחרונים ממש פורסמו שלושה מאמרים מדעיים רציניים מאוד של שלוש קבוצות מחקר: האחת בהרווארד, השנייה בלה-הויה LA JOLLA קליפורניה, והשלישית בקייפטאון דרום אפריקה. שלושת המחקרים פורצי הדרך על חיסון לקורונה פורסמו בשני כתבי עת מדעיים מהחשובים בעולם:  NATURE MAGAZINE, CELL MAGAZINE.

שלושת המחקרים בדקו את ההשפעה על מצב תאי טי-לימפוציטים של מקבלי החיסונים של פייזר ושל ג'ונסון & ג'ונסון ומצאו שהחיסוניות נשמרת לתקופה ארוכה, ויותר מכך מסתבר שתאי טי-לימפוציטים זוכרים את הווירוס ומבנהו כולו לרבות הווריאנטים עם השינויים הקלים עם המוטציות שקרו, כך שאם חוסנת נגד זן הדלתא, החיסון הטבעי בגופך יופעל גם נגד זן האומיקרון או נגד וריאנטים אחרים ואלו חדשות טובות. החוקרים מצאו זיכרון חיסוני עד אפילו 17 שנה לזני קורונה ישנים.

לא אביע עמדה כעת לגבי בוסטר רביעי, היות ואין לנו עדיין מספיק מידע עליו בעולם והדעות לגביו חלוקות, אבל אומר כי הן לא מבוססות על עובדות מדעיות כי אם על הנחות ומחשבות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

22 תגובות

  1. מי ייתן ושלודת המחקרים האלה יוכיחו עצמם. היה לנו כבר מספיק עצוב וקשה

    1. קראתי בעיון. אכן בגלל התמציתיות של המאמר הוא יצא קצת שטחי מדי לטעמי. ולגבי המחקרים מעניין היה לקבל לינק אליהם כדי שנוכל לקרוא בעצמנו. באופן כללי באמת נותן תקווה ואופטימיות ותודה רבה על המאמר

  2. מומלץ לקרוא!
    מאמר ברור, נהיר ואובייקטיבי, שאינו מקדם אג'נדה.
    תודה אילון 🙏

  3. אילון, מאד מעניין ומאורגן כך שכל אחד יכול להבין. נקווה שהמחקרים האחרונים אכן מביאים בשורה והרגעה לעתיד.

    1. הסבר מצויין להדיוטות. פשוט ובהיר. הכותב ראוי לשבחים רבים.

  4. ברור שככל שעובר הזמן יש יותר עובדות מוכחות. אבל בינתיים כל שבוע יש תיאוריות חדשות שמתנפצות אחרי עוד שבועיים.

  5. תודה רבה אילון על ההסבר המעניין, הפשוט והברור .עושה שכל להדיוטות . בתקופה זו חשוב לתת אינפורמציה אמינה וברורה לאור כל הפייק ניוז שמציפים אותנו . כל הכבוד!!!

  6. מאמר מעולה.
    חומר קשה שהמאמר מסביר היטב גם גם להדיוטות.

    כל הכבוד אילון.

  7. היה צריך להרחיב יותר על המחקרים החדשים. זאת הרי הסיבה למאמר

    1. קרא את המאמרים ישירות כאן:

      file:///C:/Users/Ailon/Documents/Covid19articles/s41586-022-04460-3_reference.pdf

      file:///C:/Users/Ailon/Documents/Covid19articles/s41586-022-04465-y_reference.pdf

      file:///C:/Users/Ailon/Downloads/Alex%20Sette%20Omicron%20T%20Cell%20Paper%20Cell.pdf

  8. אכן בשורות טובות. מגיע לנו גם אור ותקווה אחרי השנתיים הקשות שעברו

    1. השתדלתי בכל יכולתי לכתוב באופן מאד פשוט עבור קהל שאינו מבין אימונולוגיה.
      אימונולוגיה היא מקצוע מאד מסובך וקשה ונדרש מאמץ מינימלי כדי לקרא מאמר מסוג זה. שמחתי לקרא תגובות רבות כאן שציינו שהמאמר היה פשוט לקריאה עבור הדיוטות

    1. תגובתך אירנה מאד מוזרה. האמת כמובן הפוכה, יש אכן ירידה משמעותית בתפוצת המחלה אבל נחתן לקשור זאת בבירור דווקא לחיסונים (השניים הראשונים שניתנו ברוב העולם ואולי גם לשלישי שניתן בישראל ובמדינות נוספות. והמחקרים הרבים והחשובים שנעשו אכן מוכיחים זאת. כך שמסקנותייך שוגות מאד

  9. מעולם לא נתקלתי בחוסר אמון עממי והמוני כזה במערכת המחקר הרפואי, ובמערכת הבריאות בכלל. ועוד מחברים את זה לאינטרסים שלטוניים. יש לכם תשובה למה? מי ולמה מערער את היסודות?

    1. ניסיתי להבהיר במאמרי בשפה פשוטה ונהירה עבור הדיוטות שלא מבינים ומכירים אימונולוגיה כיצד פחות או יותר בנויה מערכת החיסון של הגוף האנושי. למרות הפשטות הדברים שכתבתי מדויקים. לא מבין על מה מתבססת ביקורתך כאילו הבעתי חוסר אמון במערכות הצחקר הרפואי, ההיפך הוא הנכון כי הלוא ציטטתי שלשה מחקרים שפורסמו בעיתונות מדעית חשובה (NATURE ו CELL) שני מגזינים מהמובילים בתחומם בעולם. כל שלושת המאמרים דיברו על תגובות ה טי לימפוציטים כחלק מהתגובה החיסונית החשובה מאד. וכן היתה כאן ביקורת מובלעת על הפרסומים במדיה הישראלית בהן פורסם כי נעשים כאן מחקרים על ידי המעבדה המרכזית של משרד הבריאות הישראלי שבודקים לכאורה על יעילות החיסון השלישי או הרביעי. הביקורת נבעה מתוך ידיעה שאין למעבדה זו יכולת לבדוק את רמות ה טי לימפוציטים אלא רק את רמות הנוגדנים וזה כמובן כפי שתראה במאמרים הבינלאומיים לא מספיק. לא יודע לחבר זאת לאינטרסים שלטוניים. אלא רק אולי לדחפי אגן של מובילי המדיניות בארץ שעושים צעדים רבים ראשןניים (כמו החיסון השלישי והרביעי) לפני מדינות אחרות ולפני שהצטבר ידע בן לאומי רחב מדעי בעולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר