להקשיב לגוף המתנועע

טיפוח אינטליגנציה גופנית-תנועתית (2)
תמונה של אלה
ד"ר אלה שובל

במאמר הקודם, שפתח את הסדרה, הסברתי מהי אינטליגנציה גופנית-תנועתית, וכיצד היכולת להשתמש בגוף בצורה אפקטיבית מאפשרת לנו לפתור בעיות, ללמוד תנועות חדשות ולהצליח להביע רעיונות ורגשות בעזרת תנועה.

כיצד אם כן מטפחים אינטליגנציה גופנית-תנועתית לאורך החיים? הפעולה הראשונה לפיתוח האינטליגנציה הגופנית-תנועתית – היכולת לבחור לעצמנו את הפעילות הדרושה לנו – היא ההקשבה לגוף המתנועע.

מהי הקשבה לגוף המתנועע? הכוונה להפעלת היכולת האנושית: לזהות את התנועה שאנחנו עושים ברגע נתון ואת המתח וההרפיה שהיא יוצרת, אף שאיננו רואים אותה בשלמותה; לדמות את התנועה כתמונה נעה; לזכור ולשחזר מה עשינו? מה חשנו? ואילו מסקנות נובעות מכך. עלינו לנסות לסמוך על עצמנו ולהתחיל בהתנסות, ועם ההתנסות ההולכת ומצטברת, היכולת להקשיב לגוף משתכללת.

דוגמה להקשבה: לכו בקצב נוח לכם ושימו לב: איזה חלק של כף הרגל נוגע בקרקע ראשון? איזה שני? ואיזה אחרון? שימו לב לרגע שבו רק רגל אחת נוגעת בקרקע והשנייה עוברת לפנים, האם התנועה ברגל ימין והתנועה ברגל שמאל זהות לחלוטין? עִברו להליכה איטית במיוחד וחִזרו על שאלות ההקשבה. מה למדתם?

אנו משתמשים במונח הקשבה, אף שההקשבה לגוף לא מתרחשת בעזרת חוש השמיעה אלא בעזרת החושים הקינסתטיים – התנועתיים. לכך שתי סיבות: האחת, הגוף, כמו חוש השמיעה, יכול לתפקד ללא ההקשבה הנותנת משמעות למה ששמענו. השנייה, כדי להצליח להקשיב לגוף המתנועע אנו זקוקים לבידוד מרעשים.

ההקשבה לא מתרחשת כמובן מאליו בכל תנועה וכדי להצליח לבצעה יש לשים לב למכשולים הבאים:

א. רוב התנועות שאנו מבצעים בחיי היום יום הן תנועות אוטומטיות, חוזרות, המתבצעות ללא תלות בשיקול הדעת שלנו.

ב. בדרך כלל אנו מתרכזים במטרה שלשמה מתבצעת התנועה ולא בתנועה עצמה, למשל, אם מוטל עלינו להביא מגש לשולחן רחוק, נתרכז בשמירת המגש באופן מאוזן ולא באופן שבו גופנו מבצע את שמירת האיזון הזה.

ג. העובדה שהתנועה נראית לאחרים הנעים באותו מרחב, הופכת אותה לעיתים קרובות לחלק מתהליך חברתי שבו תשומת הלב היא להתאמת התנועה להתרחשויות החברתיות. למשל, במשחק כדור נשקיע את תשומת הלב שלנו במקום הימצאותו של חבר הקבוצה שלו אנו מעוניינים למסור את הכדור וכיצד לבצע את התנועה באופן שלא ייחטף. דוגמה נוספת: בזמן השתתפות בחוג תנועה, נרצה שהתנועה תיראה יפה, כמה שיותר קרובה לזו של המורה, כמה שיותר מתאימה בעיני האחרים. מובן שבמצב זה לא ניתן להיות קשובים לגוף המתנועע שלנו.

ד. אנו נוטים לחזק דווקא את הצד החזק שלנו ולהתעלם מן הקשיים, למשל: אישה בעלת גמישות יתר, עוסקת בהגמשה נוספת, יושבת בישיבה שלמה ומשכיבה את כל גופה על הירכיים, או גבר בעל שרירי חזה וזרוע נפוחים מהרמת משקולות מתרגל "שכיבות סמיכה". כנראה זה הצורך לעסוק במה שקל לנו ושאנו מצליחים בו מאוד, דבר הנותן סיפוק רב מהתנועה, אך מפר את האיזון בין חלקי הגוף הקדמיים והאחוריים ומונע כניסה למצב הקשבה.

מה משיגים באמצעות הקשבה לגוף?

ניתן לעבור את חיים שלמים בלי להקשיב לתנועתנו, אך זו החמצה עצומה כיוון שההקשבה לגוף היא קודם כול תנאי הכרחי בהכרת יכולת התנועה שלנו ובהכרת מגבלותיה; היא תנאי הכרחי ביכולתנו לבחור תנועה המתאימה לנו ולשנות תנועה שהפכה להרגל מזיק; כמו כן, ההקשבה לגוף היא כלי המאפשר לנו להתחבר לגופנו ולזהות רגשות הבאים לידי ביטוי בגוף; היא מאפשרת לנו הנאה וסיפוק מהשליטה ביכולת בחירת התנועה המתאפשרת בזכות ההקשבה; והיא סוג של התרחקות מהמתחים הסובבים אותנו.

להלן כמה הצעות להקשבה לגוף (להרחבה ולתרגול ניתן להיעזר בספר "כל בוקר מחדש – פיתוח האינטליגנציה הגופנית-תנועתית" מאת לנצר ושובל, בהוצאת סטימצקי, או כקובץ דיגיטלי בהוצאת "סגול").

  • בזמן התנועה יש להיות משוחררים מגירויים אחרים: לא לשוחח עם חבר/ה, לא להקשיב לרדיו ובוודאי לא לצפות בטלוויזיה הגוזלת מאיתנו את כל ערוצי הקשב.
  • להפוך את התנועה עצמה למטרה. כלומר, אם התנועה היא החזקת מגש כבד, להתרכז באופן שבו אנו מחזיקים אותו, אילו חלקים מתאמצים? האם נוצר עומס על הגב? האם משקל המגש מתחלק על שתי הידיים באופן שווה?
  • לנטרל כמה שיותר חושים מהצורך להיות ערניים לסביבה. כלומר, אם אפשר ליצור סביבה שקטה (נטרול השמיעה), ללא ריחות מושכים (נטרול הריח), על בסיס רחב (נטרול שיווי המשקל) ובעצימת עיניים (נטרול הראייה) נוכל לרכז את הקשב לתנועה בקלות רבה יותר. זו הסיבה שתרגולי הקשבה מתרחשים בדרך כלל בשכיבה ובהרפיה.
  • לא למהר להחליף תנועות. לתת זמן לבהייה, לשיוט במחשבות שונות וחזרה למחשבות על התנועות.
  • להיעזר בשאלות העשויות לעורר הקשבה: מה אתם חשים כעת? האם בעקבות תרגיל/פעילות משהו משתנה? האם תוכלו לבצע אותה תנועה בשינוי קל? האם תוכלו לבצע תנועה דומה לכיוון הפוך, מה חשתם? כיצד מתחלקות השאיפה והנשיפה בזמן התנועה? האם יש מתחים במקומות שבהם הגוף לא נוגע בקרקע: מאחורי הברכיים, באזור המותניים בגב? בעורף? האם יש הבדל בין תנועה המבוצעת בעיניים פקוחות לזו שבעיניים עצומות?
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. ומה לא טוב אם סוחבים סל כבד ביד אחת ומחזקים אותה ואחר כך מעבירים ליד השניה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמה על הבית

מלחמת הקיום של היום דורשת חשיבה מחודשת

כף רגל

פטריות ברגליים

כף רגל אתלט היא מצב עור שכיח המשפיע על כפות הרגליים. זה נגרם על ידי זיהום של העור עם פטריות. רגל אתלט היא זיהום עור