מי ירפא את הרפואה

הנתונים מוכיחים: מערכת הבריאות מורעבת
תמטנה של שמחה
שמחה ביתן

מגפת הקורונה חשפה את ייבוש מערכת הבריאות ואת הטיפול הרשלני של המדינה בבריאות. נתוני מערכת הבריאות בישראל נמוכים מהמקובל במדינות המערב:

רופאות ורופאים: בישראל 3.0 רופאים לאלף נפש לעומת 3.3 במדינות המערב. אנו המדינה היחידה שבה מספר הרופאים לנפש נמוך ואף יורד. מחצית מהרופאים הם בוגרי מוסדות לימוד בחו"ל, והרופאים מהעלייה הגדולה של שנות ה-90 של המאה הקודמת התחילו לפרוש לגמלאות. מספר מסיימי לימודי הרפואה לא מדביק את קצב הפרישה. בתי ספר חדשים לרפואה לא קמו בזמן, אף שבדו"ח פאזי הומלץ להקים בית ספר נוסף ב-2005 ועוד אחד ב-2010. ייתכן שכדאי להוציא המלצה לסגור את בתי הספר לתלמידי חו"ל, כי כמעט איש אינו נשאר כאן. בצפת ובאריאל הוקמו לאחרונה פקולטות לרפואה, אך הן הוקמו מאוחר מדי, כי הכשרה של רופא אורכת כ-12 שנים – שבע שנות לימוד ועוד חמש  שנות התמחות.

אחיות ואחים: 4.8 אחים לאלף נפש לעומת 8.8 במדינות המערב. בשנים האחרונות הוקמו מספר בתי ספר לסיעוד במכללות שונות. שוב – מעט מדי ומאוחר מדי.

מיטות אשפוז: אף שהתיקנון של בניית בתי חולים ציבוריים מצוי בידי משרד הבריאות, הבנייה עצמה, ב-30 השנים האחרונות, נעשתה מכספי תורמים. זה הוביל לפערים גדולים בין המרכז לפריפריה.

נוסף לכך, בעולם מקובל שתפוסת בתי חולים היא בסביבות 80%, ואילו אצלנו התפוסה הרגילה היא 100% ובחורף מגיעה ל-250%. בשל תקצוב לקוי והעדר תכנון לטווח ארוך אנו עומדים על 4.3 מיטות לאלף נפש לעומת 7.4 בממוצע במדינות ה-OECD. בשל כך חולים ממתינים שעות בחדר מיון למיטה שתתפנה, ובחורף מאשפזים בפרוזדורים בניגוד לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, שמטרותיו שמירה על הכבוד והפרטיות של החולה. לדוגמה בשל חוסר מיטות במחלקת טיפול נמרץ כללי, כמעט בכל מחלקה יש חדר לטיפול נמרץ כללי. זה נובע ממחסור ברופאים ואחיות המומחים לתחום. אך יש הבדל בטיפול בין היחידה למחלקה, והטיפול בחולים נפגע.

סל שירותים: במסגרת החוק לביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (חבב"מ), התושבים זכאים לסל שירותים המתעדכן מדי שנה ואמור לבטא את הגידול הטבעי של האוכלוסייה, את העלייה בתוחלת החיים, את הגידול במספר הזקנים, ששיעור התחלואה בקרבם גבוה יחסית, ואת הטכנולוגיות הרפואיות החדשות, שעלותן גבוהה.

כדי לשמור על התאמה בין התקציב לצרכים, התקציב אמור לגדול מדי שנה, ובוודאי לא לעמוד במקום או חלילה לרדת. במדינות רבות התוספת היא בין 1 ל-2 אחוזים לשנה. אנחנו לא מגרדים את ה-1%. במקרה הטוב התקציב נשאר עומד על הסכום של השנה שעברה, לעיתים אף פחות מכך. זו שחיקה בתקציב הסל וגריעה או הרעה של שירותי הבריאות לתושבי ישראל.

נוסף לכך המדינה ממשיכה לשלם לקופות את עלות התרופות שהוצאו מהסל, שסכומן מגיע למאות מיליוני שקלים בשנה ומשאירה את הרווח לקופות – ספקיות השירותים, במקום להוסיף עוד תרופות לסל בשווי הסכומים הללו. כל זה גורם לזילות בתנאים לחולים, לזיהומים ואף לרשלנות בשל המחסור המשווע של הנדרש לטיפול מיטבי.

מכל האמור לעיל ברור כשמש כי למרות חובת המדינה על פי חבב"מ לטיפול סביר, במרחק סביר ובזמן סביר, היא מפרה את החוק, ואנו התושבים מקופחים. הרשלנות נובעת גם מהמשאבים המקוזזים וגם מהפיזור הלא אחיד של שירותי הבריאות במדינה. כשאדם מקצרין צריך לנסוע לחיפה כדי לקבל טיפול או להמתין חודשים לתור למומחה בהתפתחות הילד או לפסיכיאטרית, זו הפרה בוטה של החוק.

אמנם במשבר הקורונה הקימו במהירות בתי חולים המצוידים בטכנולוגיות חדישות, אך בכך לא היה די ונאלצו להסב מחלקות רגילות בבתי החולים למחלקות קורונה. אך צעד זה אינו יכול לפתור את בעיית המחסור ברופאים ורופאות, אחים ואחיות, עובדי מעבדה ועוד. אלו דורשים תכנון ארוך טווח והכשרה ולא כיבוי שריפות.

בכל העולם תפקיד שר בריאות הוא תפקיד נחשב ויוקרתי, אך בארץ הוא בדרך כלל ניתן למפלגות הקטנות בקואליציה. נוסף לכך האוצר הוא השולט בבריאות והמשרד אינו יכול למלא את תפקידיו בשל חוסר בתקציב ובכוח אדם. יש לקוות שכפי שהקורונה חשפה את הייבוש של מערכת הבריאות, היא גם תביא לתכנון ולתקצוב נכון של המערכת המורעבת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

21 תגובות

    1. יקיריי, זה בלי פוליטיקה. והאמת המערכת החלה להתדרדר בשנת 1990. ובעקבות המשבר הגדול חוקק סוף סוף החוק לביטוח בריאות ממלכתי.

    2. מבלי להיות פוליטית, כל הסיפור החל בשנות התשעים.
      יש סיכוי שמשבר הקורונה יתן דחיפה. הבעיה שיש תקופת הכשרה ארוכה יחסית.

  1. אני מאמין שהורוביץ יביא שיפור. נדרש זמן לתקן נזק שנמשך כל כך הרבה שנים.

  2. מבלי להיות פוליטית, כל הסיפור החל בשנות התשעים.
    יש סיכוי שמשבר הקורונה יתן דחיפה. הבעיה שיש תקופת הכשרה ארוכה יחסית.

  3. כולם מאשימים את הממשלה בכל מחדל. אבל שוכחים מי בוחר את הממשלה. והרי אצלנו כל כמה חודשים יש בחירות תבחרו רק את מי שדואג לכם כולל לרפואה טובה שזה אחד הדברים הכי חשובים בחיים

    1. יועז, לא משנה איזו ממשלה. הבריאות חשובה לכל תושב ואזרח. לצערנו הבריאות לא בראש מעינה של אף מפלגה. ואחרי הזנחה רבת שנים צריך גם כמה שנים טובות להשקיע. בכלל בריאות זו השקעה לטווח ארוך, מיטות, צוותים רפואייםף תקנים, מבנים ועוד.

      1. כל כך נכון.כשאתה מלווה או מבקר איש ממשפחתך אתה נאלם דום ממחסור בשמיכות במצעים בכח אדם.מליכלוך בחדרים מצפיפות מעומס במיון.

  4. זה הרבה יותר גרוע, כי יש "גורמים" שמשתדלים לייעל את המערכת. להרגיל אותה לטפל ביותר חולים בלי להוסיף משאבים. לפניכם סיפור קטן שהוא דוגמא.
    בשנת 2014 הממשלה החליטה אחרי הרבה לחצים להקים בבאר שבע עוד בית חולים.עוד היא החליטה להקים וועדה שתכין את המכרז לבית החולים. הוועדה צריכה לסיים את עבודתה ולפרסם מכרז עד 2016. ראיתם בית חולים חדש ? ראיתם מכרז ? הוועדה שהיא וועדה פאריטטית האוצר ומשרד הבריאות לא הצליחה להגיע להחלטה מוסכמת.

    1. רפואה זה מקצוע עתיר עבודה. הלוואי שהיה אפשר לטפל בפחות משאבים. כמות הבדיקות והפרוצדורות גדלה מאד. לעניין בית החולים, הייתה החלטה לפני כ-40 שנה להקים דרומה לבאר שבע ולא קם כי הכללית התנגדה ויש לה כוח. כי בית חולים קם לא בשל צורך אלא בשל החלטות פוליטיות וחבל. בית החולים באשדוד קם כי היה כסף רב של תורמים. לא היה צורך בבי חולים שם כי יש את קפלן ברחובות וברזילי באשקלון. היה אפשר לחזק אותם.

  5. ניתוח נתונים מדהים על תחלואת מערכת הבריאות החולה . אניממיח שנמצא נתונים דומים גם במערכות ציבוריות אחרות .

  6. לידיעתכם, כמו גם לידיעת הכותבת –
    מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא אחת מהטובות ביותר בעולם.
    נוכחנו בזה במיוחד בשנתיים האחרונות – בתקופת הקורונה.
    לא שאין בעיות – יש. כמו בכל מערכת אנושית. היכן אין?
    לדינה – היא לא נהרסה בתקופת הליכוד. להפך היא השתפרה
    לאבנר – הורוביץ לא יכול להביא שיפור. אין לו כישורים לכך.

    1. ההשוואה תמיד צריכה להיות להכי טובים. ומשם אנחנו רחוקים. אשפוז במסדרון. משמרות ארוכות של מתמחים. המתנה של חודשים למכשירי אם.אר.אי. המתנה של הרבה חודשים לרופא מומחה. איזה כיף

  7. לאלמוני שכתב לאבנר ולדינה
    אתה פשוט מתעלם מעובדות ונתונים. ראש האופוזיציה הצטיין בקיצוץ תקציבים בהתחלת שנות ה 2000 ומאז לא רק שלא החזיר למערכת הבריאות את מה שלקח , להיפך המשיך לייבש את הבריאות. תלמד את הנתונים ואל תחזור על פייק ניוז (fake news).

      1. זה הרבה יותר עמוק והרבה יותר שנים. כאמור התפוצץ השנת 1990 וכמובן שהיה עוד לפני…. זו מחלה כרונית שצריך להבריא מיידית

  8. עצוב מאוד שלא דואגים לבריאות שזה מקום ראשון, אם העולם חולה צי יטפל בו בארץ אין מספיק רופאים בתי חולים קטנים חוסר במיטות בציוד אחים אחיות הכל שוקע שהאוכלוסייה גדלה צריך לישוב על הבריאות ולהקים בתי חולים לדאוג לילדים לבתי חולים כלם שוקעים בפוליטיקה במקום בבריאות שזה מספר אחד לחיים טובים 😀😀😀😊😊תודה לשמחה

    1. חחחחח
      המנהיגים ישנו אם נקים קול צעקה, מי שיסבול זה כל אחד מאתנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו