לחסן או לא לחסן

בעקבות מאמרה של ד"ר ליבוביץ' בעניין החיסון לקורונה
שרטוט של הוירוס
קורונה תמונה: https://www.scientificanimations.com/ h.m.wikipedia.org

הקרב על ההתחסנות נגד נגיף הקורונה עודו בעיצומו. אומנם מרבית האוכלוסייה הקשישה (מעל גיל 65) נאותה להתחסן וגם נענתה לקריאה לקבלת מנת בוסטר (אם כי בשיעור נמוך יותר), אולם שיעור המתחסנים בקבוצות גיל צעירות יותר הולך ופוחת ככל שהגיל יורד.

בימים אלה, כאשר התפשטות זן האומיקרון נמצאת בשלביה הראשונים, דילמת ההתחסנות נעשית רלוונטית יותר מתמיד. מתנגדי החיסונים נחלקים לקבוצות רבות: ישנם הפרנואידים ואלה המחזיקים בתיאוריות הקונספירציה למיניהן, שאליהם כמובן אין צורך, או לא ניתן, להתייחס. ישנם האידאולוגים שלדעתם חופש הפרט וכבוד האדם וחירותו נעלים יותר מכל זכות אחרת – זוהי שאלה משפטית שלא אני מוסמך לדון בה. אציין רק שספר החוקים והתקנות מכיל אין-ספור סעיפים המגבילים את חופש הפרט, כולל כאלה החותרים לצמצום הנזק לאדם עצמו כמו החובה לחגור חגורת בטיחות ולחבוש קסדת מגן, שלא לדבר על כל החוקים הבאים להגן על סביבתם המיידית של הפרט וכלל הציבור.

בין מתנגדי החיסונים נמצאים גם את הסופר-אופטימיים המאמינים שהם לא יידבקו בנגיף, ואפילו אם כן, הרי שמחלתם תהיה קלה ובת-חלוף. כמי שמועסק לאחרונה כרופא במוסד לביטוח לאומי אני יכול להעיד על מקרים רבים של אנשים צעירים התובעים בצדק קצבאות עקב השפעות מאוחרות ומתמשכות של הקורונה.

הקבוצה המדאיגה ביותר של מתנגדי החיסונים היא זו המשתמשת בטיעונים הגיוניים ומסתמכת על שיקולים מדעיים. אחד הטיעונים "החזקים" ביותר הוא שאיננו יודעים מה יהיו ההשלכות רחוקות הטווח של החיסון. זה אומנם נכון והאמת תתברר רק בעוד עשרות שנים, אך מניסיון העבר בחיסונים שונים, שפוטנציאל הנזק העתידי שלהם גדול יותר, נמצא שגם לחיסונים בנגיף מוחלש או מומת אין כמעט נזק ארוך טווח. לעומת זאת למחלות נגיפיות למיניהן בהחלט יש נזק כזה ואזכיר לקוראים את נגיף הפפילומה הגורם לסרטן צוואר הרחם, נגיף החזרת הגורם לחירשות ועקרות, נגיף האדמת הפוגע בעוברים, נגיף החצבת הגורם למחלה ניוונית של המוח, נגיף אבעבועות הרוח הגורם לשלבקת חוגרת, ונגיף HIV הגורם למחלת האיידס. לכולם פרט לאחרון יש חיסון שתועלתו עולה בהרבה על הנזק הצפוי ממנו. מה עוד, שכל מי שעוסק בנושא, יודע שהסיכוי של חיסון שמתבסס על RNA שליח (פייזר ומודרנה) לגרום לנזק עתידי כמעט ולא קיים.

ביום שישי האחרון התפרסם ב"הארץ" מאמרה של ד"ר רעיה ליבוביץ' שכותרתו "ההימור העולמי על החיסון שגוי". אני מאמין שחלק לא קטן מקוראי "הארץ" הם גם גולשי האתר הזה, ולכן מצאתי לנכון להגיב כאן. ראשית אזכיר שד"ר ליבוביץ' היא רופאה אונקולוגית מוערכת וחוקרת סרטן רצינית ולכן חזקה שכל מתנגדי החיסונים מכל הקבוצות, ייקחו איתם את השורה הסופית של המאמר מבלי להתייחס לתוכנו.ד"ר ליבוביץ' מתייחסת רק, או אולי בעיקר, לחיסון של פייזר, אך אני מניח שלדעתה ולדעת הקוראים דבריה תקפים לגבי כל החיסונים. טענתה העיקרית היא שלחיסון אין יכולת משמעותית למנוע הידבקות והדבקה בנגיף ושכל המאמרים הרבים (מאוד ומבוססים מדעית – א.י.) לוקים בהטיה מובנית עקב מדיניות בדיקה שונה בין מחוסנים ללא מחוסנים וממילא ההתייחסות היא לווריאנטים קודמים. ד"ר ליבוביץ' לא מסבירה לנו מהו השוני ואיך הוא משפיע על התוצאות. לעומת זאת היא לא מזכירה את העובדה שלמתנגדי החיסון יכולה להיות התנהגות חברתית שונה החושפת אותם להידבקות.

לאחרונה (18.12.2021) התפרסם בעיתון הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine מאמר נוסף פרי עֵטם של מחברים ישראלים המשווה קבוצת חולים מחוסנים "מלא" (שני חיסונים + בוסטר) לעומת מחוסנים ללא בוסטר. בין שתי הקבוצות היו כמה הבדלים דמוגרפיים: גיל צעיר יותר במחוסנים חלקית, מיעוט של יהודים/ערבים במחוסנים חלקית, ולעומת זאת מצב סוציו-אקונומי גבוה יותר במחוסנים מלא. הקבוצות לא נבדלו מבחינת מחלות רקע. החוקרים מצאו שבמעקב במשך 54 ימים התמותה הגולמית הייתה פי 19 גבוהה יותר במחוסנים חלקית לעומת המחוסנים מלא וגם לאחר תיקון עקב גורמים מטעים היא נותרה פי 10. ההבדל הגבוה בתמותה היה קיים גם בקבוצת המחקר בגילי 50–64. לא נחקרו חולים צעירים יותר, אך אני מניח שההבדלים אצלם יהיו נמוכים יותר.

מחקר אחר באותו עיתון הראה שהפחתת התחלואה הקשה בעקבות הבוסטר נמצאת בכל קבוצות הגיל. אני מבקש מד"ר ליבוביץ' להסביר לקורא מהי ההטיה במחקרים לדעתה, ולהפנות את חילוקי הדעות לסטטיסטיקאים מומחים שלפחות אחד מהידועים שבהם (מידע אישי) הוא קורא "הארץ".

צודקת כמובן ד"ר ליבוביץ' שהמאמרים שהתפרסמו מתייחסים לזני הנגיף הישנים יותר, אך אין בכך כדי להמעיט בחשיבות העיקרון והוא שהתחסנות מעניקה הגנה. בחלוף הזמן ייערכו מחקרים בנוגע לאומיקרון ותתברר מהי מידת ההגנה שמספקים החיסונים הקיימים. אפילו אם ההגנה חלקית, הרי זה עדיף מאשר כלום, ובמידת הצורך (ויחסית מהר) יפותחו חיסונים נגד הזנים המתחמקים מהחיסון הנוכחי. מוסכם עליי שהחיסון בשלב זה מקנה הגנה קצרת מועד, אך זו עדיפה על חוסר הגנה.
לעומת זאת ד"ר ליבוביץ' אינה שוללת את הצורך באמצעי הגנה נוספים כדוגמת מסיכות ומניעת התקהלות, אמצעי הגנה שרבים ממתנגדי החיסונים כנראה לא מקפידים עליהם. היא גם חוזרת שוב ושוב על האמירה (בסתירה לתזה העיקרית במאמרה) שהחיסון הוכח כמקטין תחלואה ותמותה וממליצה רק לאלה שבסיכון להתחסן. לדעת רבים, כולם בסיכון, אם כי בדרגות שונות.

טענה נוספת המוצגת במאמר היא חוסר הקורלציה בין מידת ההתחסנות במדינות השונות לבין עוצמת התחלואה בהן. ובכן, אציין שבמדינות העולם מידת ההתחסנות מתייחסת לרוב לשני חיסונים ולא לשלושה ולכן אינה רלוונטית לישראל. בנוסף, מידת ההטיה בנתון זה היא בלתי סופית שכן אינה מתייחסת לגורמים כמו גיל, פיזור האוכלוסייה והתנהגות חברתית. בנוסף טוענת ד"ר ליבוביץ' שהסכנה של ילדה לא מחוסנת לחלות נמוכה מזו של קשיש המחוסן מלא. אני מניח שהיא התכוונה למחלה קשה ומוות ולא לסיכוי להידבק. לצערי, אם הרבה צעירים יידבקו נראה גם אצלם מקרי מוות לא מעטים ובוודאי תחלואה קשה ותופעות מאוחרות משמעותיות.

כמו כן טוענת ד"ר ליבוביץ' שהמחשבה שחיסון יוכל למגר את המגפה או למנוע באופן מוחלט את סיבוכיה היא אשליה. מוסכם, אולם איש לא חושב כך, ולכן אין צורך לשלול טיעון זה שלא נטען מעולם על ידי מחייבי ההתחסנות. לדעתה של ד"ר ליבוביץ' יש להפנות את הדיון והתקציב לאמצעים חיוניים אחרים להגנה על הציבור, לדוגמה "פיתוח טיפולים תרופתיים…" אין ספק שגם זה נדרש, אך ידוע לכול שמניעת מחלה היא תמיד יעילה וזולה יותר מאשר הטיפול בה, כמו למשל מחלות סרטניות מסוימות.

אין ספק שמאמרה של ד"ר ליבוביץ' דן בנקודות מעניינות המוצגות באופן לוגי וראוי להתייחסות רצינית. החשש העיקרי שלי הוא שמתנגדי החיסונים הפחות לוגים ייטלו ממנו רק את המסר המתאים להם ויתעלמו מכל השאר. כבר זכיתי לראות לא מעט אזכורים למאמרה במדורי התגובות על ידיעות עיתונאיות באתרי אינטרנט רבים. בניגוד להפרחת סיסמאות על ידי מתנגדי חיסונים אחרים, מאמרה המלומד של ד"ר ליבוביץ' מאפשר לקורא הנבון לבחון אותו בצורה מושכלת ולהגיע למסקנות על פי הבנתו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

16 תגובות

  1. זה שיש אי הסכמות אפילו גדולות בין פוליטיקאים, זה מובן מאליו. אבל איך יש כל הזמן אי הסכמות גגולות בנושא הקורונה שהוא הרי ענין מדעי, בין אנשי מקצוע בתחום הרפואה. ממש לא ברור לי.

    1. כידוע, רפואה אינה מקצוע מדויק וראוי שיהיו חילוקי דעות ודיונים מדעיים. גם אני וגם ד"ר ליבוביץ' איננו מומחים למחלות זיהומיות, אפידמיולוגיה וסטטיסטיקה, אם כי מתמצאים לפחות ביסודות של התמחויות אלה. סביר שכל אחד מאתנו מושפע גם מהאמונות והתובנות שלו לגבי הקורונה. הקורא הנבון יחליט מי צודק.

  2. קראתי את המאמר המדובר ואני תומך לחלוטין בדעתך
    המטריד הוא שממשלה בישראל (מכול צד) אינה מסוגלת לממש אלמנט חשוב בחוק הלאום, המתייחס לטובת הכלל גם על חשבון ויתור מסוים על "זכויות הפרט" האולטימטיביות המקודשות עי בית המשפט. אחרי שהציבור חונך על ברכי המשפט האלמותי: "למה, מי אתה שתגיד לי מה לעשות" המקדש את האינדיבידואליזם כתכונה האנושית העילאית-קשה לשכנע אפילו בשכל ישר את חשיבות ההתחסנות, אגב- גורל דומה קורה כאשר האנושות תתמודד באופן יותר מוחשי עם משבר האקלים כאשר סולידריות חברתית נדחקת לשולי המחשבה הרציונאלית.

  3. תגובתך היא בעיקר בשטח האתי והמשפטי שאני בוודאי איני מוסמך לדון בה.
    אישית אני תומך בחובת החיסון, אם כי איני מתאר לעצמי מצב שבו יתקעו למישהו מחט בעל כורחו. הכוונה היא למסכת של "מקל וגזר" תוך נקיטת מערכת איזונים ומידתיות.

    1. פרופ ילין
      אם כול הכבוד, מצד אחד אתה טוען ש"אינך מוסמך לדון בסוגיה האתית והמשפטית" אך מנגד אתה תומך (ובצדק) בחובת החיסון, ובכך קבעת למעשה את דעתך (הצודקת לדעתי) במישור ה-אתי והמשפטי- שכול אזרח ראשי ויכול להביע דעתו. אם חובה- אז יש לנקוט בצעדים לממש אותה כפי שהתחסנו בילדותינו נגד פוליו, חזרת וכו
      נ.ב חולי HIV למשל נדרשים לדווח על מחלתם מחשש שידביקו אחרים, הנמנעים מכך ביודעין- מסתכנים בהעמדה לדין- ובצדק

  4. אני התחסנתיבכל החיסןנים והבוסטר. גם בני משפחתי. אבל ממה שאני רואה ודומע אני מאמין שאם יהיה חיסון רביעי כבר רבים לא יסכימו לקחת.

    1. אכן יש כמה תהיות בקשר לחיסון הרביעי (בוסטר שני). נראה שדעיכת הנוגדנים בחיסוני mRNA היא מהירה מהצפוי ומנגנון הזיכרון החיסוני לא כל כך עובד. ייתכן והדבר הזה נובע מזה שנוצרים נוגדנים כנגד חלבון אחד או יותר במעטפת הנגיף לעומת חיסונים קונבנציונאליים המכוונים לכל הנגיף. עתה עם התפשטות זן האומיקרון, שיש בו שינוי בחלבון הספייק, ייתכן מאוד שהחיסון הקיים יהיה פחות יעיל במידה שעדיין לא לגמרי ברורה. אם יתברר שהבוסטר הקודם לא מקנה תוספת חסינות כנגד הווריאנט החדש, הרי יש לתמוה באם בוסטר נוסף יועיל. צריך להמתין להצטברות של ראיות מדעיות. הנחמה היחידה היא שההתחסנות בגיל שהומלץ עליו, כמעט ואינה כרוכה בתופעות לוואי.

    2. ללא קשר להערות לתגובות ברצוני להוסיף שייתכן ואנו על סף שינוי משמעותי. מחד מתרבות ההערכות שזו האומיקרון פחות אלים באופיו הקליני מזנים קודמים ויחד עם מהירות התפשטותו, התיאוריה הדרוויניסטית דורשת שהוא ייוותר. מאידך יש פיתוח של תרופות המפחיתות את הסיבוכים הקשים של המחלה ושל אחרות המונעות שכפול של הנגיף כך שבעתיד אולי נתמודד עם מגיפה "נסבלת". אני נוטה להיות אופטימי.

  5. כאשר המומחים לא מסכימים הם משאירים את ההחלטה לנו האזרחים שאין לנו בכלל מושג. זה לא יכול להוביל למציאות טובה

    1. המומחים אמנם חלוקים, בעיקר לגבי האומיקרון שלגביו רב הנסתר על הגלוי. כידוע רפואה אינה מדע מדויק והרבה נלמד מתצפיות לטווח בינוני וארוך. סבורני שהנאותות לקבל חיסון רביעי תהיה פחותה מאשר קודם.

  6. אתם מכירים מישהו ששינה את דעתו הבנושא החיסונים? הויכוח רק מקצין את הדעות

  7. לחסן! לחסן!
    איך כעת אחרי דץשנתיים וכל כך הרבה מתים. וכל כך הרבה ממצאים, שיד עוד ויכוחים.

  8. בהרבה תחומים שקשורים לחיי אדם מנהיגים לוקחים החלטות. אנשים אפילו נהרגים מהחלוות שגויות. אבל דוקא במגפה מאפשרים אנרכיה כי יש שחושבים שהחיסון לא מועיל? למה לא כופים?

  9. הבעיה היא כלל עולמית ובכת הארצות יש רבים שמתנגדים. רק ממחי שהבעיה ממש תא םשוטה ולא קלה להכרעה.

  10. חגירת חגורה וקסדה הם חיצוניים ושונים בתכלית מהחדרת חומר לגוף.
    אני בעד חיסונים כי מה שעומד כאן זה בריאות הציבור מול חופש ואוטונומיית הפרט. יש אפשרות לכפות חיסון לפי פקודת בריאות העם. אבל שכנוע והסברה יעילים יותר וחבל שלא הרחיבו בכך.

  11. חמשת התגובות האחרונות מתייחסות פחות או יותר לאותו נושא. יש ויהיו ויכוחים בין תומכי החיסון לבין מתנגדי החיסון. זה ויכוח שעיקרו בין אנשים המעלים טענות מדעיות לוגיות לבין כאלה שעיקר טענותיהם הן אתיות במקרה הטוב, או מתבססות על אמונות תפלות, שקרים ומידע לא מבוסס במקרה הממוצע. שחר, אתה טועה, שכנוע והסברה לא עבדו בכל העולם כמו גם אצלנו. המתנגדים שניאותו להתחסן עשו זאת מסיבות חומריות (נסיעה לחו"ל, הימנעות מבדיקות תכופות ועוד טובות הנאה לעומת סנקציות מסוימות.
    הבוקר במקרה האזנתי לתכנית "קלמן וליברמן" שעימתה איש מדע עם מאזינה מאוד אינטליגנטית שלא מתחסנת. כל מי שהקשיב לתכנית הבין מיד מדוע אמצעי השכנוע לא יעילים. כאשר הטיעון הראשון של מתנגדת החיסונים (שטוענת בתוקף שהיא לא מתנגדת חיסונים ואף איימה לתבוע לדין את מי שמכנה אותה כך) היא שאין בכלל מגיפה, הרי כל הטיעונים האחרים שלה ושל תומכי החיסון הופכים למיותרים. לך אתה תשכנע כשכמותה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

אימון בשחקים

איך אימנתי את טייסי Top Gun בישראל

צילום של גדעון

טעון שיפור

לישראל דרוש מבנה ממשל אפקטיבי ויציב שיאפשר משילות

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר