"תפסו את הפושע"

מדוע נטפלו דווקא לד"ר זיידיס?
מרכז רפואי שיבא-תל השומר צילום: David Shay creative commons

בעיתון גלובס התפרסמה כתבה על ד"ר יצחק זיידיס, שכיהן עד לאחרונה כמ"מ מנהל בית החולים ע"ש שיבא (רק לידיעה – בבתי חולים ממשלתיים אין מנכ"ל ואין סמנכ"לים שכן אין הם חברות ממשלתיות אלא יחידות סמך). ד"ר זיידיס פרש לגמלאות עת הגיעו לגיל הפרישה המחייב, ובקשת ביה"ח להמשיך להעסיקו במסגרת המדינה נדחתה על ידי נציבות שירות המדינה. מכיוון שלדעת הנהלת שיבא היה צורך להמשיך להעסיק את ד"ר זיידיס עקב תרומתו לביה"ח, הוא נשכר על ידי תאגיד הבריאות ("קרן מחקרים") בחצי משרה.

כאן המקום לציין שאני מכיר אישית את ד"ר זיידיס וגם מחבב אותו. אני מכיר אישית גם את רוב הנפשות האחרות הפועלות בהנהלת שיבא והיחס שלי אליהן שונה לחלוטין.

כתב גלובס התרעם על העובדה שד"ר זיידיס זוכה למלוא הפנסיה התקציבית שצבר בעשרות שנות עבודתו (ואכן פנסיה זו גבוהה מאוד במונחי מדינת ישראל) ובה בעת הוא גם משתכר סכום נכבד בעיסוקו החדש. למה ההיטפלות הזו דווקא לד"ר זיידיס? הרי ידוע היטב לכתב שהבעיה האמתית היא לא כאן, אלא באלפים הרבים של בעלי משרות בכירות הפורשים או מופרשים מעבודתם בגיל צעיר וממשיכים לעבוד במשך שנים רבות. חלקם הנכבד של נושאי הדרגות בצה"ל לא נפקד ממניין זה. בל נשכח שד"ר זיידיס ודומיו ממשיכים לתרום לטובת הציבור, ממשיכים לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי וגם דוחים בשנים אחדות את זכותם לקבלת קצבת זקנה.

עוד התרעם הכתב על כך שלכאורה נעברה עברת תקשי"ר (תקנון שירות המדינה), שכן גמלאי הממשיך להיות מועסק באותו מוסד אינו יכול למלא תפקיד זהה לזה שביצע בעת היותו עובד מדינה. איני יודע מהי בדיוק הגדרת תפקידו של ד"ר זיידיס, אך בטוחני שהוא עוסק בנושאים שהוא מכיר ובכאלה שבהם יכולה להיות לו תרומה משמעותית. אפשר כמובן ליצור מראית עין סמנטית כפי שנעשה לא אחת באזורנו. הטענה הנשמעת לא אחת, שהמשך העסקת גמלאי בתפקיד בכיר מונעת קידום אחרים בתחומי עיסוקו אינה נכונה, שכן התקן של הגמלאי המסוים מתפנה מידית ומישהו אחר יקודם לתפקיד זה. האם עדיף להעסיק את ד"ר זיידיס בתפקיד סתמי שממנו תזעק טענה של גזלת הקופה הציבורית?

טענה נוספת העולה מהכתבה היא שאף שד"ר זיידיס מועסק בחצי משרה הוא מדווח על שעות עבודה המסתכמות במשרה מלאה. אז איפה העוול כאן? אם ד"ר זיידיס אמנם מקבל גמול על היקף עבודה של חצי משרה אך בפועל עובד מספר שעות כפול, יש לברכו ולא לקלסו על ההשקעה הרבה שהוא עושה "בחצי התנדבות".

קיימות עוולות רבות בחלק מבתי החולים הממשלתיים ותקצר היריעה מלתאר אותן. אחת הבולטות היא הענקת תפקידי ניהול בתאגידי הבריאות למנהלים יוצאים. המנהל החדש מתגמל את מי שדאג למינויו, וזה מצדו יכול להמשיך ולתגמל את מחליפו. יד רוחצת יד, "פרפטואום מובילה" ברמה הגבוהה ביותר. לא זה המקרה שלפנינו, אנא כתב חרוץ רד ממנהל ביה"ח ע"ש שיבא בעניין הזה והתרכז בבעיות העיקריות.

בשולי הדברים עולה שוב הנושא של פרישה מנדטורית. כבר נכתב רבות על כך והעניין נמצא גם בפתחו של בג"צ. אם יותר לי ברצוני להביא דוגמה אישית מקבוצת החברים הקרובה שלי. כולנו עברנו את גיל הפרישה. כולנו צלולים (או כך לפחות אני רוצה להאמין), ניידים ופעילים. פעילות זו באה לידי ביטוי בחיים החברתיים של כולנו, שהם מגוונים ובלתי מוגבלים. אף אחד מאתנו לא נסמך על חסדי הפנסיה או הגמלה או על כספים שצבר במשך השנים. אחד מאתנו מנהל משרד עורכי דין מהמובילים במדינה ומוביל עסקאות של מיליוני שקלים; השני פנה לתחום יזמות ההיי-טק ופיתח מכשיר בתחום הרפואה והוא שוקד שנים על פיתוח המוצר, שכלולו ושיווקו; השלישי ממשיך להיות עורך דין פעיל בתחום המסחרי הפרטי; הרביעי מבלה לילות כימים בעיסוקו בתור מרצה מבוקש בתחום המחשוב ולאחרונה הקים אתר בלוגים לתפארת; האחרון, עבדכם הנאמן, "ירד דרומה" והקים יחידה לניתוחי בית החזה בבית חולים ברזילי וזוכה להערכה מכל עבר. האם אלה האנשים שצריכים לפרוש ולנוח על זרי הדפנה רק בגלל העובדה שהגיעו לגיל הפרישה? לנו התשובה ברורה. אני מקווה שגם המדינה תשכיל לגרום לשינוי שרק יביא ברכה לתושבי ישראל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. זה גם לא כל כך משנה לי
    מה שמעצבן אותי זאת הדרך העקומה והמעוותת שבה נעשים דברים
    כל מיני אלתורים ופיברוקים. ממש מדינה מפגרת

  2. צר לי אולי על הבלאגן שיש כאן אבל אין לי שום סימפטיה לאלה שיש להם פי אין סוף לעומת חלק ניכר מאוכלוסיית המדינה שמוגדרים כעניים

    1. בהחלט לא נדרשת סימפטיה אך מאידך גם לא צריך לתקוף סתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גבי

מעשה שהיה

איש מכירות טוב צריך ניסיון ויכולת לזהות סכנות