עוד אחד מפלאי המדבר

מנגנון קירור מוח בעז הבדואית השחורה
תמונה של דודי
ד"ר דודי עזרא

העז הבדואית השחורה (Capra hircus mambrica) היא אחת מחיות המקנה בארץ, והיא נמצאת וחיה בעיקר בשטחי הנגב. עז זו היא יונק שמשקלו כמה עשרות קילוגרם, וגודל הגוף נחשב בינוני ביחס ליונקים הגדולים של האזור (כמו גמל חד-דבשתי, שמשקלו כ-40–400 ק״ג בממוצע, והאנטילופות המדבריות הגדולות, למשל ראם) וביחס למכרסמי מדבר, שהם קטנים (ירבוע וקוצן מדברי למשל) ומשקלם כמה עשרות גרמים בממוצע.

העז הבדואית השחורה מחויבת להתמודדות כמעט יום-יומית בתנאי המדבר. עז זו, בדומה לכלל בעלי החיים המדבריים, חשופה לקרינת שמש חזקה בחלק משעות היום ומקורות המים הטבעיים שלה דלילים מאוד. על מנת לשרוד טוב יותר בתנאי מדבר קשים יש לעז הבדואית מספר מנגנוני קירור שבאמצעותם היא מנסה לקרר את גופה כדי לא להגיע להתחממות-יתר (היפרתרמיה), וכתוצאה מכך לפתח מכת חום, שתוביל להרס חלבונים (דנטורציה) במוח ולמוות.

יש מנגנוני ויסות חום שכולנו מכירים: הזעה (sweating) – מנגנון אשר פולט זיעה מבלוטות זיעה אשר מפוזרות על העור וכך מביא לקירור הגוף; הלחתה (panting) – מנגנון אשר פעיל בעיקר אחרי מאמץ ובעזרתו הגוף מתקרר. לאחר מאמץ העז מתנשפת במהירות רבה תוך הוצאת הלשון החוצה, בדומה לכלבים, וכך גופה מתקרר.

לעז הבדואית השחורה, בדומה לגמל החד-דבשתי ולראם, יש מנגנון מתוחכם נוסף, אשר מקרר את מוחה (selective brain cooling) כאשר היא נמצאת במצב דהידרציה (ללא מים). פעמים רבות במהלך השנה העז נאלצת לשהות ללא מים במשך מספר ימים, ולכן קשה לה לקרר את גופה. המנגנון הייחודי מאפשר למוח להתקרר ב-2–3 מעלות צלזיוס יחסית לטמפרטורת הגוף.

לעז יש מבנה פנים מאורך ואף ארוך. כלי הדם הוורידיים עוברים במקביל למערות האף, שמכילות עצמות טורביניות בצורת סליל, וכך הם מתקררים. לשם המחשה דמיינו כניסה לתוך מערה, וככל שמעמיקים פנימה מרגישים יותר קרירות ולחות. כלי דם אלה מתנקזים למעין מבנה מיוחד הדומה לגת המנקז ורידים Cavernous Sinus והוא נמצא ליד רשת עורקים הנמצאת במוח הנקראת Carotid Rete  ומקרר את הדם הנמצא בה, היא ממוקמת בקירוב להיפותלמוס.

הפיקוח על מנגנוני הקירור נמצא בחלק במוח הנקרא היפותלמוס (Hypothalamus). כשחלק זה מתחמם בשל עלייה בטמפרטורת הגוף הוא מפעיל את מנגנוני הקירור שהוזכרו לעיל – הזעה והלחתה. אך במקרה של העז המוח קר יחסית לגוף ולכן אינו ממהר להפעיל את מנגנוני הקירור, והתוצאה היא חיסכון גדול במים לעז. למנגנון קירור המוח יש עוד יתרון הישרדותי חשוב, והוא העובדה שהמוח עצמו אינו נפגע מהחום בסביבה, שעלול להיות כבד.

עוד אציין כי חוקרים בעולם סבורים שלאדם יש מנגנון דומה, אך סברה זו לא הוכחה ולכן לא נדון בה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. הי… לפחות למדתי מהמחקר על מע’ הקרור של העז שמווסתת ע״י מע׳ שציינת מהאף למוח..וואלה מע׳ חכמה !! יש קשר שהאף בד״כ לח? או זו מע׳ אחרת.. ועוד שאלה לכלב זו אותה מע׳ קירור? כי למעשה יש לכלב מבנה דומה..
    תודה

  2. הכותרת סיקרנה אותי אבל ממש הופתעתי. היה מעניין לקרוא.

  3. אם יקראו את המוחות מה יהיה עם המוחות הקודמים שמקדמים את העולם

  4. חשוב להשקיע וללמוד לגבי בני האדם ולא להסתפק במידע לגבי עזים. צשוב לאור ההתחממות הכללית

    1. תמיד בודקים קודם כל על חיות ורק בשלב מאוחר יותר כאשר מינרלים חלק מהסיכומים לפחות, מתחילים לנסות על בני אדם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך