וירוס מוחלש, וירוס מומת והחיסון נגד שיתוק ילדים

סיפורו של החיסון (8)
תמונת יפה ורד
ד"ר יפה ורד

בשלושת המאמרים הראשונים בסדרת המאמרים על החיסון כתבתי על ההיסטוריה של החיסון ועל החיסונים הראשונים. סיפרתי על החיסון נגד אבעבועות שחורות שפותח לראשונה על ידי ד"ר ג'נר, החיסון שהכחיד את המחלה, ועל החיסון של לואי פסטר נגד המחלה האיומה כלבת. כפי שהזכרתי, הן ד"ר ג'נר והן פסטר, לא ידעו דבר וחצי דבר על מערכת החיסון ועל אופן פעולתה. הם גם לא ידעו כיצד פועל בגוף הנסיוב שנמרח על שריטה או שהוזרק.

במאמר זה, שיהיה האחרון בסדרה, אספר על פיתוח החיסון נגד מחלה איומה אחרת והיא מחלת שיתוק הילדים – Polio Myelitis. לא ארחיב על המחלה, אך אציין את הייחודיות שבה ומדוע הייתה כה מפחידה.

המחלה תקפה כמעט באופן בלעדי ילדים. אני משערת שהקוראים אומרים לעצמם עכשיו "ומה עם פרנקלין רוזוולט? הוא הרי חלה בגיל מבוגר?"

בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי תוכלו למצוא כי המחלה פוגעת בעיקר בילדים מתחת לגיל חמש. הִדַּבְּקוּת של ילדים היא הבטן הרכה של כל תרבות ושל התרבות המערבית בפרט. היות שבארצות הברית המחלה תקפה בחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר), הורים רבים השאירו בבית את הילדים הקטנים במשך כל הקיץ בשנים שבהן השתוללה המחלה – תחילת המאה העשרים. הבהלה הייתה גדולה למרות שכ-90% מן הנדבקים אינם מראים כל סימפטומים ורק אחד מ-200 נדבקים (0.5%) לקה בשיתוק בלתי הפיך. אתם יכולים לדמיין לעצמכם את הפאניקה שהייתה משתררת, אילו הקורונה הייתה פוגעת במיוחד לילדים? כן, הילדים שלנו חשובים לנו יותר מגופנו.

ועתה מעט על המחלה: Polio Myelitis נגרמת על ידי וירוס שנכנס למעי דרך הפה ועובר לחוט השדרה. המחלה מועברת מאדם לאדם דרך הצואה ודרך מערכות הביוב. גם אדם שאינו מרגיש שהוא חולה (ובימינו כולם מכירים את המונח אַסימפטומטי) מפריש בצואה את הווירוס. שמירה על היגיינה – רחיצת ידיים יעילה, יכולה לעזור במניעת הפצת המחלה. אין תרופה נגד המחלה, אך ניתן למנוע אותה.

המניעה אפשרית הודות לעובדה שמאמצע שנות החמישים של המאה העשרים יש חיסון יעיל נגד המחלה. החיסון פותח על ידי פרופ' יונה סאלק שהחל לחקור מחלה זו לאחר שעבד שנים רבות בפיתוח חיסון נגד שפעת. נסיוב החיסון מכיל וירוס מומת שאותו מזריקים. פיתוח החיסון כלל כמובן ניסוי קליני שהוא כנראה הניסוי הקליני שנערך על המספר הרב ביותר של בני אדם. במהלכו הוזרק החיסון לכ-400,000 ילדים, 200,000 נוספים קיבלו פלסבו (נקרא בעברית: אינבו) ו-1,200,000 ילדים כלל לא קיבלו זריקה. לשמחתנו הניסוי הצליח והעולם נשם לרווחה.

שנים אחדות מאוחר יותר, פותח תרכיב נוסף על ידי פרופ' סייבין שטען כי החיסון של סאלק אינו מספיק יעיל. התרכיב שהוא פיתח מכיל וירוס מוחלש כמו החיסונים המוכרים נגד אבעבועות רוח ונגד כלבת. יש הטוענים כי הקנאה והעוינות הן שגרמו לפיתוח החיסון של סייבין. נראה שמדענים רבים לא יכלו להאמין כי אדם שאותו לא העריכו כמדען, הצליח לפתח חיסון נגד המחלה האיומה. אולי זו גם הסיבה שיונה סאלק לא קיבל פרס נובל על הפיתוח. איני יכולה לשפוט אם היה מדען גדול, אבל אני יכולה לומר שלדעתי היה אדם גדול. כשנשאל מדוע אינו מוציא פטנט על החיסון ענה: "למי שייך הפטנט הזה? לאנשים. אין פטנט. האם אתה יכול להוציא פטנט על אור השמש?".

כיצד הזרקת וירוס מוחלש או מומת גורמת לנו שלא לחלות כשאנחנו נחשפים לווירוס החי? במאמרים הרביעי והחמישי בסדרה, סיפרתי על מערכת החיסון הטבעית שלנו וכיצד היא מגיבה כשהיא נתקלת בפולש זר. הווירוס המומת או המוחלש בתרכיב החיסון הוא בעל מאפיינים חיצוניים זהים לווירוס החי. אותם חלבונים הנמצאים על מעטפת הווירוס החי נמצאים על מעטפת המומתים או המוחלשים, וחלבונים אלו מעוררים את המערכת החיסונית שלנו להגיב כפי שכבר תואר. היתרון הוא כמובן שהווירוס המומת או המוחלש אינו יכול לחדור לתא, להתרבות בו ולגרום למחלה.

באופן כזה פועלים כל החיסונים שהוכנו נגד מחלות כגון חצבת, אדמת וכו'. החיסון נגד קורונה פותח בגישה חדשנית וזה מה שגרם לאנשים רבים לחשוש מפניו. בחיסון זה אין מזריקים לגוף וירוס מומת או מוחלש שלם, אלא פיסה מן החומר הגנטי שלו. מדובר באותה פיסה האחראית לייצור חלבוני המעטפת של הווירוס שהם כאמור אלו המעוררים את מערכת החיסון שלנו לפעול.

חלקיק זה של החומר התורשתי מוזרק כשהוא מצופה בשמן. לאחר ההזרקה חלקיקים כאלו חודרים לתאי שריר במקום ההזרקה. לפי המידע האגור בחלקיק, תא השריר מייצר את חלבוני המעטפת – הקוצים של הווירוס. חלקיקי החומר התורשתי עצמם נהרסים לחלוטין על ידי התא. חלק מן הקוצים הללו נודדים למעטפת התא ובולטים ממנו. הם מזוהים על ידי המערכת החיסונית כחלבונים זרים. כאשר תא זה מת ומתפרק השברים שלו מכילים הרבה מחלבוני הקוצים והם מעוררים את התגובה החיסונית שאותה תיארתי ביתר פירוט במאמרים קודמים.

הערת אגב: כבר קיבלנו שלוש מנות חיסון נגד הקורונה ורבים תוהים מדוע. אם החיסון כל כך טוב מדוע צריך לחדש אותו? אין מחדשים חיסון נגד חצבת למשל, אז אולי מדובר בחיסון שאינו יעיל?

החיסון נגד קורונה אינו היחיד שיש צורך לחדשו על ידי זריקות דחף. חיסון נגד טטנוס ואפילו נגד אדמת אינם מקנים חסינות לכל החיים. חיסון נגד שיתוק ילדים ניתן בארבע מנות: בגיל חודשיים, בגיל 4 חודשים, בגיל 6–18 חודשים ובגיל 4–6 שנים. היות שווירוס הקורונה אינו מוכר, עדיין אין יודעים לכמה זריקות דחף נזדקק ובאיזו תדירות.

אני מקווה שהצלחתי בסדרת מאמרים זו לשפוך מעט אור על מערכת החיסון שלנו, על ההיסטוריה של החיסונים, על החיסונים בכלל ועל החיסון נגד קורונה בפרט.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

    1. אינני וירולוגית ולכן אני כותבת רק דברים כלליים שאותם למדתי במשך הזמן. הקורונה היא וירוס חדש לאנושות ואני משערת שגם לוירולוגים יש עוד הרבה מה ללמוד עליו ולכן אני לא הרחבתי את הדבור עליה. התרכזתי בוירוסים ידועים ובמידע כללי יותר עליהם, על מערכת החיסון שלנו ועל חיסונים שפותחו.
      אם יש לך שאלה ספציפית על הקורונה, אשתדל לבבר ולענות.

  1. מי שימציא חיסון נגד כל הוירוסים, כולל העתידיים, לראוי לפרס של מאה מיליארד דולר

    1. צדקת. נדמה לי שחסוני ה-RNA אמנם לא יהיו חיסון אוניברסלי אבל השיטה תאפשר פיתוח חיסון תוך זמן קצר מהופעת האיום

  2. האם לא יתכן שבלי חיסונים היו נוצרים חיסונים טבעיים ושהמחיר בסופו של דבר היה זול יותר?

    1. האנושות מכירה וירוסים במשך אלפי שנים ולא נוצרו נגדם חיסונים טבעיים. דוגמא טובה היא מחלת אבעבועות השחורות שהאנושות מכירה אלפי שנים ולא התפתחה חסינות טבעית נגדה. במאות קודמות ואפילו בתחילת המאה ה-20 מתו מליוני אנשים כתוצאה ממנה. היא הוכחדה מן העולם רק הודות לחיסון

    1. נכון ולא נכון. אנחנו חיבים לדאוג גם לעצמנו למען הילדים. שווי בנפשך ילדים רבים בלא הורים בגלל מגיפה בה דאגנו להגן רק על הילדים

  3. מצטערת אבל עד עכשיו לא הצלחתי להבין מה זה וירוס. איך אומרים שזה לא משהו חי ובכל זאת הוא מתרבה. ואיך הוא נוצר?

    1. את לא צריכה להצטער. גם המדענים התלבטו בשאלה האם הוירוס הוא חי או דומם. הוא אמנם מתרבה ובזה הוא דומה לבעל חיים אך אין לא תפקודים אחרים של בעל חיים: הוא אינו ניזון, אינו נושם ואף ההתרבות שלו אינה עצמאית את נעשית על ידי גיוס המנגנונים של התא אליו הוא פולש. הוא משהו ביניים בין דומם לבין חי.
      קטונתי מלהשיב על השאלה כיצד הוא נוצר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך

צילום ש/ל של גולדה

אז כמו היום

הרהורים בעקבות נאום אבו-מאזן באו"ם