לא רק בדיקות סרולוגיות

שיטות נוספות לניהול מצב התחלואה
שרטוט של הוירוס
קורונה תמונה: https://www.scientificanimations.com/ h.m.wikipedia.org

מאז תחילת מגפת הקורונה בישראל מטרידה סוגיית הבדיקות הסרולוגיות אנשים רבים מאוד. לאחר ההידבקויות בקהילה החרדית שנחשבת צפופה להחריד, התפשטה הנחה שמסתובבים בינינו מיליוני מחלימים מקורונה שאיננו יודעים עליהם, ולפיכך ישראל כבר מחוסנת חיסון עדר.

מדובר באמירה כללית שאם היא אכן נכונה, היא יכולה לסייע למדינה ולהביא לצמצום בצורך להתחסן. לפיכך החלטת משרד הבריאות לצאת במבצע בדיקות סרולוגיות המוניות, במטרה לזהות מחלימים ולקבל תמונת מצב מבוססת נתונים על היקף תופעת ההחלמה, בהחלט מבורכת. אלא שלאחרונה פורסמו התוצאות. עקב רמת תוצאות חיוביות נמוכה עלתה שאלת הרלוונטיות של הבדיקות הסרולוגיות. רק לכ-13.5% מהנבדקים, בממוצע ארצי, הייתה רמת נוגדנים גבוהה. תוצאות אלה הביאו רבים בקרב הציבור לתהות האם יש בכלל הצדקה לבצע את הבדיקות הללו שעלותן כ-180 מיליון ש"ח? בעיה נוספת שעלתה היא אמינות הבדיקות, והאם אלו שיצאו שליליות באמת שליליות? ולהפך…

ולכן בסוגיית הבדיקות הסרולוגיות, חשוב לעצור לרגע ולשאול האם הן הפתרון היחידי לאיתור מצב הנוגדנים באוכלוסייה? האם אין גישות נוספות לניהול התחלואה? התשובה היא שקיימות שיטות נוספות לנהל מצב תחלואה, ואדגים אותן בעזרת דוגמאות מעולם התעשייה.

יצרן של פריט מסוים, שרוצה להימנע מבדיקת 100% של כל הפריטים בבדיקה סופית, מבצע בדיקות מדגמיות, וכך מנהל את ייצור הפריטים על ידי בקרת תהליכים סטטיסטית. בדיקות מהסוג הזה נעשות למשל בבקרת תשלומים ברשתות שיווק בקופות בהפעלה עצמית. בקופות אלה נעשית דגימת לקוחות אקראית כדי לוודא שהשיטה עובדת.

גם בבדיקות סרולוגיות עולה השאלה מה נכון לעשות – בדיקה של 100% או בדיקה מדגמית? את ההתלבטות הזו ניתן לפתור על ידי שימוש ב"קריטריון דמינג", המסייע להחליט אם לבצע בדיקות 100% של כלל המוצרים/ציבור, או לבצע בדיקה מדגמית לצורכי בקרת תהליכים. הקריטריון יכול להגדיר את הדרך הנכונה לניהול התחלואה מקורונה.

בדיקה מדגמית, אשר נועדה לבצע ניטור לרמת התחלואה, תספק למקבלי החלטות תמונה לאורך זמן. השתלשלות האירועים, מאז הבדיקות הסרולוגיות, מוכיחה כי הקורונה עדיין כאן כדי להישאר. שיטת הבדיקה המדגמית משתמשת בתרשימי בקרה מלווים במנגנונים ניהוליים המגיבים להתראות על קפיצות או מגמות. דוגמאות לבקרת תהליכים סטטיסטית ושימוש בקריטריון דמינג תוכלו למצוא בספר Modern Industrial Statistics.

לאור זאת עולה השאלה: האם משרד הבריאות בוחן הפעלת בקרת תהליכים סטטיסטית לניטור התחלואה, כחלופה לבדיקה סרולוגית מקיפה לאיתור מאומתים? קריטריון דמינג יסייע בזיהוי החלופה המועדפת. אולם מהתקשורת נדמה כי הדיון שמתקיים אינו מביא בחשבון הפעלת מנגנון בקרת תהליכים סטטיסטית כחלופה לבדיקות סרולוגיות מקיפות, וחבל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. מדובר בבעיה חדשה יחסית. לומדים וגם מטעויות. בסוף ובקרוב ימצאו את הדרכים האופטימליות

  2. נשמע מאוד הגיוני. למה לא לעשות ניסוי? ואז להשוות לתוצאות של הבדיקות הסרולוגיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך