איליה מצ'ניקוף, מגלה הפגוציטים

סיפורו של החיסון (7)
תמונה של יפה
ד"ר יפה ורד

כפי שהזכרתי במאמר קודם, איליה מצ'ניקוף חָלַק פרס נובל עם פול אהרליך על תרומתם הגדולה להבנת מערכת החיסון. לא אטריח אתכם בתולדות חייו המפורטים של מצ'ניקוף – מי שמתעניין יוכל כמובן למצוא זאת באינטרנט – אבל חשבתי שמעט כדאי לספר.

איליה מצ'ניקוף נולד בחרקוב, אוקראינה, בן לאם יהודייה ולקצין רוסי. מילדותו הוא התעניין בטבע, במיוחד בבוטניקה ובגיאולוגיה. אחיו הקטנים וחבריו ללימודים נאלצו לשמוע ממנו הרצאות בתחומים אלו גם כשלא התעניינו. הוא למד באוניברסיטת חרקוב ולאחר מכן באוניברסיטאות שונות בגרמניה וחזר לכהן כמרצה וחוקר באודסה. הוא חווה טרגדיה בנישואיו הראשונים ללודמילה חולת השחפת, ולאחר מותה אף ניסה להתאבד בגלל תחושת הכישלון שפיעמה בו על כי לא הצליח להצילה. למזלה של האנושות הוא הצליח להציל את אשתו השנייה, שחלתה בטיפוס הבטן. מסיבות פוליטיות התפטר מאוניברסיטת אודסה ועבר למסינה באיטליה. שם הוא גילה את התגלית שעתידה לזכות אותו בפרס נובל.

במאמרי על מערכת החיסון כתבתי על הפגוציטים – התאים האוכלים. הם הראשונים להתייצב להגנה כשפולש – גרגיר אבק, חיידק או וירוס – חודר לגוף.

לתהליך שלושה שלבים:

  1. התא מזהה את הפולש כגורם זר ונדבק אליו
  2. התא מקיף את הגוף הזר ובולע אותו
  3. התא, בעזרת חומרים הנמצאים בתוכו, הורס את הגוף הזר.

תהליך זה נקרא פגוציטוזה, והתאים האוכלים – הפגוציטים – מפעילים אותו ללא הבחנה על כל גוף זר. בכך הם מקנים לנו את החסינות המולדת.

איליה מצ'ניקוף הוא שגילה את התהליך בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19. הוא בחן זחלים של כוכבי ים וגילה תאים בעלי יכולת תנועה, שלדעתו שימשו כחלק ממערכת ההגנה נגד פולשים זרים. כדי לבדוק את התאוריה הוא נעץ בהם קוצים קטנים מעץ מנדרינות שהכין עבור ילדיו לחג המולד. למחרת היו הקוצים מוקפים בתאים הללו. הוא הסיק כי דבר דומה מתרחש בגוף בעלי חיים שיש להם מערכת של כלי דם. הוא ידע כי כאשר דלקת מתפרצת בגוף של בעלי חיים כאלו, כדוריות לבנות יוצאות מכלי הדם, והוא סבר שהן יכולות לבלוע ולעכל חיידקים בדיוק כמו במקרה של הזחלים. בהמשך דרכו המדעית הוא ניסה ואף הצליח להוכיח תאוריה זו.

לאחר גילוי הפגוציטוזה ושינוי התנאים הפוליטיים חזר מצ'ניקוף לאודסה. אחד הדברים שניסה לעשות היה להטמיע את הטיפול נגד כלבת, שפותח על ידי לואי פסטר ושעליו סיפרתי בעבר. הכישלון שנחל והעוינות שהייתה מנת חלקו הניעו אותו לעזוב שוב את מולדתו, והפעם לצרפת, למכון פסטר. שם עבד עד סוף ימיו.

כאשר סיפרתי לאחת מנכדותיי על הכימאי הנערץ עליי, דמיטרי מנדלייב, היא ציינה שלא ידעה שהיו מדענים רוסים מפורסמים. ייתכן שגם מבוגרים רבים אינם יודעים זאת, ואני מקווה שברשימה זאת על מצ'ניקוף הצלחתי לשפר מעט את הרושם זה.

עד כאן על מערכת החיסון הטבעית שלנו ועל מגליה. ברשימות קודמות דיברתי על חיסונים נגד מחלות שונות, אבל לא הסברתי כיצד הם פועלים. ברשימה הבאה אספר על נסיובי חיסון שונים ועל עקרונות הכנתם ופעולתם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. למה יש וירוסים שצריכים נגדם חיסון אחד לכל החיים וירוסים שצריך כל שנה וקורונה שצריך שני חיסונים ואולי שלושה באותה שנה?

    1. שאלה טובה שלי אין תשובה מספקת עליה ההשערה שלי, הנובעת ממה שקראתי על וירוסים שונים, היא שזה תלוי ביכולות של הוירוס להשתנות. היכולת של וירוס השפעת, לדוגמא, להשתנות גדולה מאד וזו באמת אחת הבעיות בחיסון זה. עושה רושם שגם לוירוס הקורונה יכולת השתנות בצורה כזו ,שהחיסון שתוכנן נגד הוירוס המקורי, פחות יעיל נגד הזנים החדשים שלו.
      אגב, גם חיסונים שלכאורה הם לכל החיים הם לא תמיד כאלו. לדוגמא, חיסון נגד אדמת תוקפו כ-20 שנה ואילו המחלה עצמה מקנה חיסון לכל החיים. ציינתי עובדה זו כי האדמת אמנם מחלה לא מסוכנת, אך מסכנת עוברים. לכן חשוב לכסות בחיסון את כל תקופת הפוריות של האשה.

  2. היום הדהמתי את חברי. סתם כך כאילו באמצע בילוי במסעדה תיקנתי אותם איך שהוא ובסוף המשפט שאלתי מי יודע מה זה פגוציטים. אף אחד לא ידע ואני יצאתי החכם.

    1. ההשקעה שלי בכתיבה משתלמת אם הצלחתי להוסיף ידע ולו לאדם אחד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים