פול אהרליך ותרומתו העצומה למדע ולאנושות

סיפורו של החיסון (5)
תמונת יפה ורד
ד"ר יפה ורד

בפרק הקודם בסדרת מאמרים זו סיפרתי כי מערכת החיסון שלנו מגינה עלינו באמצעות תאי ה-B ותאי ה-T שלה. תאי B הם התאים שמפרישים את הנוגדנים שנקשרים לפולש הזר, משתקים אותו ומופרשים יחד איתו. תאי T מפרישים רעלנים שהורגים את הפולש הזר. כיצד התברר מנגנון זה ומי המדענים העומדים מאחורי גילויו?

בשנת 1908 קיבלו שני מדענים יהודים פרס נובל על תרומתם למדע האימונולוגיה: פול אהרליך ואיליה מצ'ניקוף. אהרליך הוא זה שגילה את הפרשת הנוגדנים על ידי תאי ה-B ומצ'ניקוף את פעילותם של תאי ה-T. אף שלא כל חלקי התאוריה שלהם מקובלים היום, זה הבסיס התאורטי למדע האימונולוגיה של ימינו.

מאמר זה אקדיש לפול אהרליך. אהרליך ידוע לעולם לא בזכות תרומתו לאימונולוגיה, אלא בגלל מציאת תרופה למחלה האיומה חשוכת המרפא עד לימיו – סיפיליס (עגבת). באופן דומה העולם זוכר את אלברט איינשטיין בשל תורת היחסות, אך את פרס נובל הוא קיבל על ההסבר שנתן לאפקט הפוטואלקטרי (לצערי, במסגרת מאמר זה לא אוכל להסביר את האפקט ומה תרם הסברו של איינשטיין למדע).

אהרליך נולד ב-1854 בפרוסיה בעיר קטנה הסמוכה לברסלאו (כיום וורצלב בפולין). הוא היה בן למשפחה יהודית שעסקה בתעשייה אבל גם במדע, בן דודו קרל וייגרט היה פתולוג ידוע. כמו רבים מן המדענים בני זמנו, הוא עסק בתחומים רבים ובכולם תרומתו הייתה עצומה. אֶמְנֶה כאן רק כמה מגילוייו המדעיים כדי שתוכלו להתרשם:

הוא פיתח את הטכניקה לצביעת חיידקים (שבה משתמשים עד היום),שהביאה לזיהוי החיידק מחולל השחפת.

הוא הניח את הבסיס למדע ההמטולוגיה על ידי מיון תאי הדם השונים. המטולוגיה עוסקת במערכת תאי הדם, באיברים וברקמות המייצרים אותם, במנגנון קרישת הדם ובממאירויות השייכות למערכת זו. ההמטולוגיה עוסקת גם בתהליכי ייצור תאי מערכת הדם ומערכת הלימפה, תפקודם ומחלותיהם.

את פרסומו הגדול קנה אהרליך בכך שהניח את הבסיס לכימותרפיה, כלומר לטיפול במחלה באמצעות תרכובות כימיות שלהן מטרות ביולוגיות ספציפיות ושאינן תוקפות את כל בעל החיים המכיל את גורם המחלה. אהרליך היה הראשון שטיפל במחלה תוך שימוש בחומרים כימיים. הוא היה זה שהגה את הרעיון שניתן לעצב טיפול רפואי כך שמטרתו תהיה הגורם הספציפי של המחלה. כיום כאשר אנחנו אומרים את המילה כימותרפיה, מייד אנו חושבים על התרופות שנועדו להילחם בסרטן, אבל הפירוש המילולי הוא ריפוי בעזרת חומרים כימיים.

הוא פיתח את התרופה נגד עגבת (סלבארסן) שאותה כינה תרכובת 606. התרכובת הכילה ארסן מספר 606 שאותה ניסה כתרופה. כל 605 התרכובות הקודמות אומנם הרגו את החיידק אך היו רעילות למקבל אותן. אהרליך היה מועמד לקבלת פרס נובל בשנת 1913 עבור פיתוח חשוב זה.

הוא הניח את הבסיס להבנה שלנו את מערכת החיסון ועל כך קיבל פרס נובל בשנת 1908. התזה שלו (המקובלת עד היום) הייתה כי כחלק ממערכת ההגנה שלנו, מערכת החיסון, מייצרת קולטנים על התא הנצמדים לחומרים המזיקים: חיידקים, וירוסים או טוקסינים ומנטרלים אותם. בשפה שלנו היום אנו קוראים לקולטנים אלו המשתחררים לדם – נוגדנים. יחד עם אמיל פון ברינג פיתח שיטה של טיפול פסיבי על ידי הזרקת נוגדנים. הם עוררו נוגדנים נגד הטוקסין (הרעלן המופרש על ידי החיידק) של חיידק הדִּיפְתֶרְיָה ((Diphtheria (בעברית: קָרֶמֶת או אַסְכָּרָה, מחלה שתוקפת בדרך כלל את דרכי הנשימה) אצל סוסים והזריקו אותם (התהליך מעט מורכב יותר ולא אפרט אותו כאן), כחיסון נגד המחלה. כיום אין משתמשים בחיסון פסיבי זה אלא בחיסון אקטיבי: מכינים מהטוקסין חומר לא רעיל – טוקסואיד שאותו מזריקים. הוא אינו יכול להזיק אך הוא מעורר את התגובה החיסונית של הגוף.

במשפט האחרון עניתי חלקית על השאלה שהעליתי במאמר הקודם בסדרה: "מה הוא בעצם החיסון שניתן לנו כדי למנוע מחלות וכיצד הוא פועל?"

התשובה לחלקה הראשון של השאלה כבר ניתנה למעשה על ידי לואי פסטר: הזרקת וירוס מוחלש בתור חיסון. הוא לא יכול היה לראות או לבודד וירוסים, אך הבין שיש מחולל מחלה קטן מחיידק. הוא הבחין כי גורם מחלת הכלבת שאותו גידל על חוט שדרה של כלב, נחלש בחשיפה לחמצן. הוא הזריק את הווירוס המוחלש לכלבים שהודבקו בווירוס והם לא חלו. תוכלו לקרוא את הסיפור המפורט בפרק השלישי של סדרה זו.

החיסון של לואי פסטר היה וירוס מוחלש, אך גם הזרקת וירוס מומת, כמו בחיסון נגד שיתוק ילדים שפיתח פרופ' יונה סאלק או טוקסואיד, היא אסטרטגיית חיסון מקובלת.

וכיצד פועל החיסון? החיסון מחקה את גורם המחלה. הוא מעורר את התגובה החיסונית של הגוף.

לכמה זמן מועיל החיסון, האם הוא מגן עלינו מפני חשיפה נוספת כמו המחלה עצמה? על כך ועל איליה מצ'ניקוף שקיבל פרס נובל יחד עם פול אהרליך, אכתוב במאמר הבא.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

16 תגובות

  1. מה שאותי הכי מסקרן איך נוצר פיתאום וירוס חדש שנגדו אנחנו צריכים להמציא חיסון

    1. השאלה שלך טובה וחשובה, אבל היות ואני לא וירולוגית, לא אוכל לתת תשובה מספקת לצערי. יש וירוסים השוכנים בבעלי חיים ופתאום עוברים מבעלי החיים לאנשים. זה קרה למשל עם הוירוס של שפעת העופות. לצערי אני לא יודעת לומר איך ומדוע זה קורה ואני גם לא יודעת אם יש ודאות לגבי התהליך. לגבי הוירוס המסוים הזה, קימים חששות שהוא הגיע אלינו מן הנסויים שערכו במעבדה בווהאן.

  2. כמה מתפתחת מערכת הרפואה ניתן לראות מהמהירות בה התפתח החיסון לקורונה

    1. אכן, החיסון פותח במהירות מדהימה. לפני מספר חודשים קראתי ספר על פרופ' יונה סאלק שפתח את החיסון הראשון נגד שיתוק ילדים והפיתוח כולל הניסויים בבני אדם, ארך מספר שנים. אין ספק שהרפואה מתקדמת במהירות.

  3. ממש לקראת סוף המאמר באה השאלה החשובה. ממש מסקרן לדעת מתי נצטרך לקחת את החיסון הבא נגד קורונה. והאם זה יהיה רק חיסון אחד או סידרה של שני חיסונים. והאם זה לכל החיים.

    1. אני מתכוונת לנסות לענות על השאלות (לא תמיד יש תשובות) ברשימה הבאה בנושא.

      1. שלום, יםה, ותודה על כל המידע המונגש.
        האם העלית על הכתב את "סבתא מספרת מדע*?
        יכול לעניין עוד אנשים רבים….

        1. העליתי על הכתב את ספורי "סבתא מספרת מדע" אבל לא הוצאתי אותם לאור. תהליך הוצאה לאור הוא תהליך מייגע ויקר. בכל אופן אנסה לעשות זאת במהלך השנה הקרובה. כיום יש ששה ספורים בסדרה ואני מקווה שעד ההוצאה לאור יהיה גם שביעי.

  4. ממש הזדמנות ללמוד משהו על תולדות הרפואה
    איפה עוד אפשר ללמוד על זה.

    1. \תמיד חשבתי כי הספורים מאחורי לפחות חלק מן ההמצאות הגדולות, מענינים ומעוררי השראה. על חלק מהם למדתי עוד בשנותי באוניברסיטה ואחרים הכרתי תוך כדי קריאה כהכנה לכתיבת הספורים לנכדי במסגרת שלה קראתי "סבתא מספרת מדע". אני שמחה שיש אחרים המתענינים בספורים אלו

  5. נראה כמו מלחמת עולם בין מדענים שנלחמים החיסונים לבין כוח עליון שנמצא אותם

    1. מה היא אותה אקטואליה עליה את מבקשת לקרוא? אשמח להענות לבקשה קונקרטית, כמובן אם אני יודעת ומכירה מספיק את הנושא

  6. "סבתא מספרת מדע" נשמע פרוייקט מעניין וחשוב.
    איך אפשר למצוא אותו?

    1. אכן אף לדעתי הפרויקט חשוב ולכן התחלתי בו. כרגע יש בידי ששה ספרונים (לא ארוכים) בנושאי מדע ורפואה. לא ניתן להשיג אותם כי עדיין דבר לא יצא לאור. המשימה שהגדרתי לעצמי לשנה הקרובה, היא לנסות ולהוציאם לאור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של מירב

אכזבה

פוסט-ציונות ופוסט-יהדות של מפלגת מייסדי המדינה

תמונה של גד

הזדמנות

שיר על חיים כאן ועכשיו