מופגז אך לא ממוגן

חוויות של רופא מזירת הטילים באשקלון
טילים שיורטו מעל אשקלון במבצע "צוק איתן"

לפני כשנה הפסקתי לכהן כרופא בבית חולים גדול במרכז הארץ והצטרפתי לצוות של בית חולים ברזילי באשקלון. מנהלו הנמרץ של בית החולים ד"ר חזי לוי חשב שביכולתי לתרום לקידום בית החולים ולהעניק שירות רפואי שלא היה קיים בו לפני כן.

בעבר כתבתי במדור זה על התהום הענקית הפעורה בין המרכז לפריפריה בכל הקשור למדדי הבריאות בקהילה. בית חולים ברזילי נמצא בתוך אזור המכיל כ-600,000 איש והוא בית החולים הקרוב ביותר לקו העימות. אף על פי כן הוא כמעט אינו ממוגן. יש אזורים המוגדרים כממוגנים חלקית שבהם המיגון אולי יעיל כנגד רסיסים, אך ודאי שלא נגד פגיעה ישירה של טיל. זה שנים רבות נבנה בניין חדש שהוא בחלקו תת-קרקעי ושבנייתו התעכבה זמן רב עקב מציאת שלדים. במציאות בארצנו, שבה המתים עדיפים על החיים, הייתה זו עילה מספקת לעצירת הבנייה במקום. מאז הבנייה מתנהלת בעצלתיים, בכפוף להזרמת תקציבים ממשרד הבריאות וממשרד האוצר. חשוב לציין כי בית חולים ברזילי, כמרבית בתי החולים בפריפריה, אינו מסוגל לגייס תרומות משמעותיות לקידום פרויקטים בסדר גודל כזה.

העיר אשקלון היא אחד היעדים המועדפים על משגרי הטילים מרצועת עזה בגלל קרבתה לגבול ובשל היותה מטרה גדולה. מתוך בית החולים ניתן לשמוע בקלות את הדי הפיצוצים של התקפות חיל האוויר. למזלה של העיר, מערכת כיפת הברזל (ולמי שדחף לפיתוחה, הוא השר לשעבר עמיר פרץ, מגיעים בראבו מהדהד ובקשת סליחה ומחילה מרבים בציבור) מצליחה ליירט את מרבית הטילים ועד כה מנעה פגיעות קשות באוכלוסייה. התפעמתי לראות את השלווה ואת הסדר של מרבית באי בית החולים: אנשי צוות, מטופלים ואורחים מגיבים בקור רוח לאזעקות התכופות ולרעמי פיצוץ הטילים הנשמעים מעל ראשם. יש לזכור שזמן ההתרעה קצר ביותר (גם תוך כדי הכנת פוסט זה נקטע רצף הכתיבה למשך שתי דקות בדיוק) ופעמים רבות האזעקה מקדימה את הד היירוט בשנייה או שתיים בלבד ולא מותירה שהות לשום התארגנות. אחד היירוטים היום אירע ממש מעל שטח בית החולים, כפי שמראה התצלום המצורף. אתמול בשני אירועים נפלו רסיסים מהטיל – אם היה זה הטיל רע או הטיל טוב איננו יודעים –  על כלי רכב במגרשי החנייה וגרמו לנזקים בכלי רכב של עובדי המוסד.

למרות האופטימיות שזו המערכה האחרונה ("שלום" משמאל, או "מחיקת עזה" מימין) ברור לכל בר בי רב שעוד נכונו לנו מחזות דומים בעתיד. מכיוון שכך, לא ייתכן שבתי חולים המשרתים את אוכלוסיית הדרום הנאנקת תחת מטר טילים וישרתו את פצועי צה"ל אם תהיה פעולה יבשתית, יהוו מטרה בלתי מוגנת להתקפה שאינה מבדילה בין אזרח לחייל. הגיע הזמן להזרים משאבים, ובמהירות, כדי לסיים את בניית הבניין החדש בבית חולים ברזילי. אני מקווה שיימצאו בעלי הון שירימו תרומה פרטית למטרה זו ולא למען ארמונות זכוכית במרכזים רפואיים במרכז הארץ.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. זה רק עניין של זמן עד שכיפת ברזל תפספס את הטיל שהכיוון שלו זה בית החולים ברזילי.
    כשזה יקרה, וחלילה הטיל יכנס בבניין הגדול בבית החולים, אין סיכוי לצוות הרפואי ולחולים להתמגן מפניו. זה יהיה אירוע רב נפגעים.
    האירוניה הלא מצחיקה בסיפור תהיה שבית החולים הנ"ל יצטרך לטפל בפצועים שלו עצמו ואין לו אפשרות להבטיח את שלומם של הפצועים לפעם הבאה שזה יקרה. פשוט מפחיד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך