הקורונה – קריאת השכמה

מה אנו למדים ממשבר הקורונה?
שרטוט של הוירוס
קורונה תמונה: https://www.scientificanimations.com/ h.m.wikipedia.org

שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת במיוחד, מגפת הקורונה הכתה בכל מקום בעולם והפילה חללים רבים. גם מדינות מפותחות כמו ארה"ב, גרמניה, בריטניה ועוד הפכו למקום מפחיד ביותר לחיות בו, מערך הרפואה נחשף במערומיו. המגפה הובילה גם לקריסה כלכלית רחבה, בארץ נסגרו עסקים קטנים ובינוניים, ורבים נכנסו לקשיים כלכליים. עובדים יצאו לחל"ת, מושג שעד היום התייחס ליציאה לחופשה מתוך רצון, כשהעובד עצמו ביקש להגשים דבר אישי, מקצועי או אינטלקטואלי.

בימים אלו התבשרנו כי מבצע החיסונים של חברות הפרמה יוצא לדרך. מדינת ישראל, כמדינות אחרות בעולם, רכשה חיסונים ומתחילה אט אט להתחסן לפי הפילוח שקבע משרד הבריאות. על פי גורמי רפואה, נמשיך לעטות מסכות עוד זמן מה עד שחיינו יחזרו לקדמותם, כפי שהיו טרום-עידן המגפה. הבשורות המשמחות הן שלקראת אפריל-מאי 2021, עם בואו של אביב, נחזור לשגרה.

מעבר להשלכות הבריאותיות והכלכליות של הקורונה, מה אנו בעצם למדים מאירוע מכונן זה? אנחנו למדים כי פנדמיות (מגפות כלל-עולמיות) הן אינן נחלתן של מדינות לא-מפותחות בלבד, אלא הן בעיה כלל-עולמית אשר יכולה להשפיע על כל מדינה ומדינה ועל כל אחת ואחד מאיתנו. האם תהיה זו המגפה האחרונה שפוקדת את העולם? אנו רוצים לקוות שכן, אך אל לנו להשטות ולחשוב כך, העולם הביולוגי מתקדם ומפתח כל הזמן זנים חדשים, אם ברצון (במעבדה) או אם על ידי הטבע עצמו. לכן חייבים לומר בפה מלא, אף שאנו לא רוצים לומר זאת, "עוד תהיינה מגפות עולמיות", לגבי מועד התפרצותן – איש לא ידע.

הקורונה, עד כמה שהייתה קשה והתפשטה במהירות ברחבי העולם, אפשר להגדירה כמגפה קלה. אין לי ספק כי מי שחלה ועבר ייסורי תופת או מי שאחד מקרוביו נפטר בגלל הקורונה – יחלוק עליי. אך בפן הרפואי, רבים ואלפים הבריאו וחזרו לחיים שגרתיים, יש לסייג ולומר כי ביום כתיבת שורות אלו טרם ידועות השלכות המחלה לטווח ארוך, למשל פגיעה בתפקוד קוגניטיבי. אך לאור מגפות עולמיות שהיו בעבר – "האבעבועות השחורות", "השפעת הספרדית" – מצבנו טוב יחסית.

לכן, לדעתי, על קברניטי הממשלות בארץ ובעולם מוטלת אחריות רבה מאוד, שכן יש להיערך כבר היום למגפה הבאה. ראשית, יש לתקצב את המערך הרפואי הציבורי כראוי, יש לחדול מסיסמאות בעלמא, ולהקצות משאבים ראויים. המערך הרפואי צריך להיות בעלייה תמידית ולא להיות תלוי בחסדו של מי עומד בראשה. יש לבנות גרף עולה לשני העשורים הקרובים; שנית, יש לבסס את בניין הכוח הרפואי והפרא-רפואי, יש לתגמל ולעודד את הלמידה ואת העוסקים בתחום. צוותי המערך הרפואי עובדים סביב השעון ואין פלא שהם קורסים. בימי השיא של המגפה קראנו להם "המלאכים בלבן" – עלינו להמשיך ולתמוך בהם ולא לומר זאת רק בזמן משבר, אלא תמיד; שלישית, במקביל יש לקדם מחקרים העוסקים בתחום הרפואה אך לא רק, אלא גם בתחום הווירולוגיה. נוסף על כך, יש לבנות מערך ונהלים אשר יסייעו בעיתות משבר. ולבסוף, אנו, כחברה, נדרשים להיערך לשעת משבר אשר עלולה לפקוד כל אחד ואחת מאיתנו בתחומו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. גם הקורונה על כל המוסריות והמוטציות שלה טרם עזבה אותנו

  2. הממשלה לא תפקידה נכון? שראש הממשלה מתפאר ומשובח ללא הצדקה?
    מי שהכל נעשה כדבריו חייב לא רק לקצור פירות ש הצלחות, אלא גם לשלם על כשלונות ולפחות להודות בהן

    1. אורן שלום רב,
      אני לא יודע לומר האם המערכת ניהלה באופן לא נכון.
      1. המגיפה התפרצה בארץ ובעולם במפתיע.
      2. תמיד יש מקום לעשות יותר טוב רק שזה נקרא חוכמת של בדיעבד.
      3. אנחנו שומעים על יותר מדי שחקנים שיושבם ביציע, ורצים לאולפני הטלוויזיה ונותנים עצות שלא תמיד ישימות, אלא סיסמאות.
      4. אני עדין חושב שאנחנו פה במצב טוב לעומת מדינות שאנחנו הרבה פעמים רק מחכים אותם.
      5.השאלה היא כמה אנחנו האזרחים באמת שמענו, הקשבנו, ולא מצאנו תירוצים כדי לא לעשות את מה שהרופאים ביקשו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך