ישראל זקוקה לתוכנית "יוזמה" בבריאות (2)

כיצד יש להשקיע במערכת הבריאות הישראלית ולשפר אותה
תמונה של דבי
דבי קאופמן

בחלקו הקודם של המאמר דנתי בסוגיה שמעסיקה את כולנו, במיוחד בעת האחרונה – ימי קורונה, והיא מצבה הקשה של מערכת הבריאות בישראל. הצגתי נתונים מדו"ח מיוחד של מוסד שמואל נאמן (נכתב על ידי החוקרות ציפי בוכניק, רינת קליין וד"ר דפנה גץ) המציירים תמונה עגומה של מצב ההשקעות הממשלתיות במו"פ במערכת הבריאות של ישראל בעשור האחרון.

כמו כן, החוקרות מציגות נתונים מתוך דו"ח "מצב המדע בישראל" לשנת 2019 של האקדמיה הלאומית למדעים, שמהם עולה כי מערכת הבריאות בישראל סובלת מכמה בעיות עיקריות:

מחסור בכוח אדם רפואי;

מספר הרופאים והאחיות ל-1,000 נפש נמוך מאוד;

שיעור הרופאים המבוגרים (55+) גבוה;

מספר בוגרי הרפואה נמוך;

מספר המיטות ל-1,000 נפש נמוך.

בעיות אלה יוצרות עומס על הצוות הרפואי, על בתי החולים בכלל ועל חדרי המיון בפרט, וגורמות לאי-יציבות של מערכת הבריאות. המחסור בכוח אדם והעומס על הרופאים פוגע במחקר הרפואי מאחר שלא נותר לרופאים זמן פנוי ותקציב לעסוק במחקר. עוד נטען בדו"ח כי המחקר הרפואי מתנהל ברובו על ידי חוקרים שאינם רופאים בהשכלתם, או שהם רופאים שפנו למחקר אקדמי טהור וזנחו את העבודה הקלינית. הרופאים הקליניים בארץ מתקשים להקדיש מזמנם למחקר רפואי. כפועל יוצא של מצב מצער זה, קיימת חוליה חלשה בתהליך העברת הידע הבסיסי במדעים ליישום שיפור הטיפול הרפואי הקליני.

אף שבבתי החולים בישראל עוסקים במחקר, מסתמנת מגמה של ירידה ניכרת בתמיכה ממשלתית ובתמיכה בכלל בתחום המחקר. על פי נתוני הלמ"ס על מחקרים במימון מיוחד (מחקרים שעבורם התקבל מימון מלא או חלקי, מגורם שמחוץ לבית החולים או מקרנות פנימיות של בתי החולים כגון קרנות צמיתות וכו'), סך ההוצאות על מחקרים אלה בבתי חולים כלליים הגיע בשנת 2017 ל-347 מיליון ש"ח, לשם השוואה, בשנת 2012 הגיע ל-431 מיליון ש"ח.

זוהי ירידה של 20% בחמש שנים. 64% מסך הוצאות המחקר התבצעו בבתי חולים ממשלתיים, 22% בבתי חולים שהם מלכ"רים ו-14% בבתי חולים של קופ"ח.

כפי שניתן לראות, חלקו של המימון הממשלתי במחקרים במימון מיוחד נמוך מאוד ועומד על פחות מ-10%. לעומת זאת, בשיעור המימון של המגזר העסקי והמימון שמגיע מחו"ל חלה עלייה ניכרת, ושיעורם יחד מגיע כמעט ל-80%. עדיין, בסיכום כולל נרשמת ירידה בהשקעות המחקר בבתי החולים ובכלל, והדבר נכון גם לגבי התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. ניסיונות לקבל נתוני ביצוע עלו בתוהו.

לאור מצב זה, עולות כמה שאלות מרכזיות ובעיקר: כיצד להשקיע במערכת הבריאות הישראלית כדי להבריא אותה ולשפר את רמת השירותים שהיא נותנת?

האם נכון להשקיע מיליוני שקלים ללא אסטרטגיה, ללא ראייה ארוכה ורחבת טווח, וללא בחינה מעמיקה של המצב וניתוח הדרכים לשיפור ולפיתוח מערכת הבריאות? כיצד להבטיח השקעה נבונה שתשפיע חיובית על המשק והחברה בישראל?

בעולם קיימות לא מעט דוגמאות מוצלחות של השקעות במערכת הבריאות. אירלנד, נורבגיה ופינלנד הובילו כמה מהלכים משמעותיים, וכעת בתקופת ניהול משבר הקורונה מהלכים אלה מוכיחים את עצמם.

אם מדינת ישראל רוצה להיות מובילה במחקר הרפואי, על הממשלה ללמוד מהנעשה במדינות אחרות בעולם, לגבש וליישם תוכנית רחבה לשיפור ולייעול מערכת הבריאות – ולא רק כדי לאפשר לה להתקיים ביום שאחרי הקורונה.

על ישראל לבנות מפת דרכים – בעיקר כזו שתתאים למבנה מערכת הבריאות ולאופייה, ולקבוע אסטרטגיה ברורה וארוכת טווח הכוללת תרחישים שונים כדוגמת "הקורונה"; לעודד שיתופי פעולה בין-משרדיים; להשקיע תקציבים במחקר רפואי בשיעור הדומה למדינות שנמצאות בחזית הידע מבחינת המחקר הרפואי בעולם; לפעול בשקיפות מלאה כלפי המערכת וכלפי הציבור; ולאפשר גישה למאגרי המידע בתחום הבריאות הקיימים בישראל.

אם ישראל לא תשכיל לעשות כך, הן הציבור והן מערכת הבריאות יסבלו מחוסר יכולת לתפקד בעתיד, גם בחיי השגרה וגם בעתות משבר, וחבל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. אתם ב"מוסד שמואל נאמן" יושבים כנראה במגדל השן האקדמי והנכם מנותקים ממה שקורה באמת בשטח. עם כל הצרות בישראל קיימת אחת ממערכות הבריאות הציבוריות הטובות בעולם. העניין הוא שבמרכזים כאלה ואחרים של המערכת פשתה שחיתות שאי אפשר להאמין בקיומה. זה נמשך מהמונופול של התרופות המועתקות של טבע שהמציא איש מושחת "מלח הארץ", זה ממשיך במכת השר"פ שאוכלת כל חלקה טובה, ועוד נמשך כשמנהל מרכז ענק נתפס בקלקלה וכבר לנהל מרכז רפואי אחר. והשיא היה בשר בריאות על רצף האוטיזם שחיבל בכל חלקה טובה.
    הקופה הציבורית הקצתה מספיק משאבים למערכת הבריאות שאינם מנוצלים. יש קודם כל להילחם בשחיתות שאופפת את המערכת ואח"כ לטפל בקידומה. היסוד הוא איתן. אין צורך להפליג בנתונים סטטיסטיים שמתפרסמים על ידי גורמים אינטרסנטיים שמטרתם ללקק עוד שמנת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים