מפגש רפואי מקוון: אילוץ תקופתי או תחילתו של שינוי?

למפגש הרפואי האישי אין תחליף טכנולוגי
ד"ר עידית מאיה

בעקבות מגפת הקורונה, וגם ללא קשר אליה, רבים מהשירותים שאנו צורכים הופכים להיות מקוונים. השימוש בטכנולוגיות, כתחליף למפגש אנושי, עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות ובמיוחד בתקופה זו. האם מעכשיו נחשוב פעמיים האם לגשת לקניון או לסופר כשאפשר להזמין הכול מרחוק? האם מעכשיו הפגישות עם חברינו ובני משפחתינו יהיו באמצעות הזום? האם נעביר את הקשרים הפיזיים לקשרים מקוונים?

זה כחודש אני עובדת כרופאה גנטיקאית בצורה מקוונת מול מטופליי ומול הסטודנטים שלי. אני מעבירה ייעוצים גנטיים טלפונית, והרצאות באמצעים המקוונים המקובלים לקהלים השונים. למדנו להתמודד עם המגבלות ולהתגמש בעקבותיהן, ואני משתדלת לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. אבל לאחרונה אני מרבה לשאול את עצמי הרבה , האם התחליף הזה הוא טוב, נכון ומספק גם בהקשר למפגש הרפואי? האם אני כמטופלת אוכל ליצור קשר אמיתי עם רופאיי דרך המסך או הטלפון? האם אוכל לדעת בוודאות שבמהלך שיחתינו הרופא שלי מרוכז בי, או שאולי הוא מביט במסך אך עסוק בתכנים אחרים או סתם בוהה. האם הוא יוכל להכיר אותי באמת כאדם, כאישה, כאם, כמטופלת שלו, על כל המורכבות שלי, ולמצוא פתרון לתחלואי? והאם כל מה שאני צריכה במפגש הזה הוא רק פתרון? מה עם אוזן קשבת? או אמפתיה?

ומהצד שלי, כרופאה, איך אוכל לדעת שהמטופלת שלי אכן מגלה בפניי את כל האמת? כיצד אוכל לדעת שאני מבינה את כוונתה במפגש הרפואי שלנו? האם אפשר לצפות זאת ממנה בעודה מדברת בטלפון או יושבת מול מסך? האם כאשר אני מדברת עימה ומסבירה, אכן ישנה הקשבה, הבנה והפנמה אמיתיים? והאם המלצותיי יזכו לאותה השפעה והיענות כפי שהיו אם היינו יושבות במרפאה?

האם כל המטופלים, המטפלים וכל המפגשים הרפואיים מתאימים למפגש כזה? האם אפשר לקיים כך שיחה עם מטופל ולבשר לו כי הוא חולה בסרטן סופני? או לקיים דיון בהקשר להמשך היריון בעקבות איתור מומים קשים במוח בעובר? או נשאות לשינוי גנטי המעלה סיכון למחלה גנטית חשוכת מרפא? האם מישהו ממטופליי היה רוצה לקבל את המידע הזה בזמן שהוא יושב בחדר לבד, מול מסך או טלפון? האם האילוץ של התקופה האחרונה ייהפך לשגרה בעתיד? האם זה מתאים לכולנו?

אין לי תשובות באשר לשאלה הכללית על צרכנות או מפגשים חברתיים, אבל באשר למפגש הרפואי אני חושבת שהתשובה היא לא. אני חושבת שבהקשר של מפגש טיפולי העוסק באבחנה או בריפוי, בטיפול או בהקלה על סבל, זו גם לא צריכה להיות השאיפה. אני רוצה לשבת קרוב למטופליי כשאני משוחחת עימם על בריאותם ועתידם. אני רוצה להרגיש את הלך הרוח שלהם, ולהיות איתם בצומת הזה, גם אם המפגש הוא לשעה קלה בלבד. אני צריכה להיות שם בשביל הבכי הראשון, פרץ השאלות הלא מבוקר, בשביל השאלות האינטימיות שאפשר להעלות על השפתיים רק בחדר סגור בארבע עיניים, וכן – אני רוצה להיות שם בשביל להניח להם יד על הכתף, לחבק ולגעת ובשביל לשדר את המסר – אתם לא לבד, אני איתכם במערכה. גם אם אין לנו פתרון עדיין, אני אתכם בקשיים, בהתלבטויות, בבחירות הלא פשוטות. אני פה.

לפי השקפתי וניסיוני, גם רוב המטופלים רוצים להיות ביחד ברגעים הללו. אני חושבת שאולי גם עוד שנים קדימה ועשרות אפליקציות חדשניות, עדיין יהיו מפגשים שידרשו קִרבה פיזית ומגע, והמפגש הרפואי הוא אחד מהם. חיוך, דמעה קטנה בזווית העין, חיבוק אמיץ או לחיצת יד הם דברים שלא יהיה להם תחליף טכנולוגי בקרוב, וכולנו זקוקים להם – גם המטופלים וגם הרופאים. אני חושבת שבדרך כלשהי דווקא המגפה הנוכחית הדגישה לנו את זה. אבל אולי אני טועה, או לא מייצגת את כלל אוכלוסיית המטופלים או המטפלים. ימים יגידו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. הדליקו אותי. בדיוק כך אני חושבת. אני מטופלת כמו כל אחד ולא רופאה.

  2. מוח ממרחק של אלפי קילומטרים מבית חולים מרכזי טוב לחולה בפריפריה הרחוקה

  3. יש לבדוק כל מקרה לגופו.
    בכל מקרה נדמה לי ששיקולים אנושיים צריכים לקבל משקל סיכוי גבוה.

  4. אם אחד הצדדים חייב להגיע לשני זה גוזל הרבה זמן ואז יש פחות זמן להקדיש למטופל. אם יש איסור תנועה אז בכלל אי אפשר להיפגש. אם צריך רופא מאוד מסויים יתכן שהוא נמצא רחוק מאוד למטופל בפריפריה והטיפול ימנע.

    1. יהיה מעניין לראות כיצד הכנסתה של האפשרות הזו כחלק משירותי הרפואה תשנה אותנו. גם כמטופלים וגם כמטפלים.האם נסכים להתפשר על תור זמין ווירטואלי, במקום תור רחוק ופרונטלי. האם בתמורה לשיחת טלפון עם הרופאה היום, אסכים לוותר על מפגש אמיתי איתה בעוד חודש, שבו היא גם תקשיב לי וגם תבדוק אותי בצורה אחרת. ייתכן שהדבר החדש-ישן הזה יהיה מתאים לדוגמא בחלק מתחומי הרפואה שבהם ניתן להעביר את המידע בקצרה, או שבהם ישנה הכירות ארוכת שנים כמו במעקב אחר מחלות כרוניות. ייתכן שזו תהיה תוספת למנעד האפשרויות שניתן יהיה להציע למטופלים – וכל אחד ייבחר מה הכי מתאים לו. משני הצדדים.
      דווקא בשבוע האחרון, עם החזרה ההדרגתית לשיגרה, וחזרתם של המטופלים לחדרי ולמרפאתי, אני מבינה עבורי יותר, כמה המיפגש האנושי חסר לי בחודשים האחרונים. דווקא עכשיו לי אישית ברור שבחלק גדול מהמקרים, המפגש הרפואי (לפחות עבורי ואיתי) זקוק למרחב פיזי משותף.

  5. אבל לדורות הצעירים אפילו משחקי חברה הם מעדיפים לעשות נער נער מביתו בו הוא שוהה לבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

הדרום הפרוע

הבעיות והסכנות בעקבות היעדר משילות בנגב

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש