קונספציה שגוייה

כך לא מטפלים במגפה ויראלית
שרטוט של הוירוס
קורונה תמונה: https://www.scientificanimations.com/ h.m.wikipedia.org

הביטוי 'אפקט הפרפר' מייצג מקרה פרטי בו משק כנפי פרפר עשוי ליצור שינויים קטנים באטמוספרה שבסופו של דבר יגרמו להופעת סופת טורנדו" (ויקיפדיה – מתוך תורת הכאוס).

מגיפות וירליות הן תופעה מוכרת. התעסקות בתחום דורשת הבנה רב-תחומית בווירולוגיה, אימונולוגיה ואפידמיולוגיה, שכלול בה גם שימוש מעמיק בסטטיסטיקה. בטיפול במשבר הנוכחי קיימת תחושה חזקה שהמובילים אינם רופאים, ולכן חסרי הבנה בתחומים לעיל, מלבד השכלה בסטטיסטיקה, שבעיקר עליה הם נשענים בניסיונם להבין את המצב ועל בסיסה הם מקבלים החלטות. זו טעות.

תוצאתן של מגיפות וירליות היא בסופו של יצירת גל של חיסון עדר – מצב שבו מרבית העדר מחוסן ולכן גם הבודדים הלא מחוסנים יהיו מוגנים יותר. אפקט זה נוצר מאליו באופן טבעי וגם בעזרת חיסונים מלאכותיים, כאשר אלו קיימים, למשל חיסונים לחצבת או לשפעת עונתית. במקרה של שפעת מרבית האוכלוסייה איננה מתחסנת בחיסון מלאכותי אלא נדבקת בווירוס ומפתחת חיסון פסיבי ללא תסמיני מחלה. בחורף האחרון לבדו, במשך שלושה חודשים חלו בארצות הברית 45 מיליון איש בשפעת העונתית ומתו 61,000 (נתונים אלה נלקחו מאתר המרכז האמריקני לבקרת מחלות באטלנטה – CDC).

כדי לדעת כיצד להילחם במגיפה דרוש מידע מודיעיני. משרד הבריאות עורך בדיקות פי-סי-אר – בדיקות שמגלות את קיומו של הנגיף עצמו – עם קריטריונים מצומצמים לאנשים שבאו במגע עם חולים ידועים או חוזרים מחו"ל. אך בימים האחרונים החלו להתפרסם בעולם מאמרים רבים של אפידמיולוגים ורופאים מובילים הקוראים לשינוי גישה: כדי לאסוף מידע מודיעיני חשוב על מספר הנדבקים האמיתי באוכלוסייה יש לערוך בדיקות סרולוגיות – בדיקות לחיפוש נוגדנים לווירוס, שיעידו על כמות האנשים שנדבקו והבריאו בלי לפתח תסמיני מחלה. יש לערוך בדיקות כאלה בקרב אוכלוסיות רחבות ובאופן אקראי, ולא רק בקרב החולים במחלה סימפטומטית ובקרב מי שידוע שבא במגע עם נגועי קורונה. כיום משרד הבריאות כלל אינו עורך בדיקות סרולוגיות.

ללא בדיקות סרולוגיות בארץ וברוב העולם כל הדיבורים על "שיעורי תמותה" הם מופרכים וחסרי חשיבות, כי איננו יודעים כמה נדבקו באמת בווירוס, ומכאן שאיננו יודעים מה שיעורי התמותה האמיתיים. בינתיים מדברים על 2%–4% ויותר, היו שדיברו גם על 5%, ומכאן הבהלה הלא הגיונית שנוצרה והדיבור על עשרות אלפי מתים ויותר.

מהמידע שהצטבר עד כה ידוע שעיקר הנפגעים הם אנשים מבוגרים, שגילם מעל 60, 70 ו-80, עם מחלות רקע ומערכת חיסון חלשה. לעומתם נדירים מקרי התמותה בצעירים בריאים. מבדיקות סרולוגיות שכן נעשו בקרב אסימפטומטים – אנשים שחלו אך לא פיתחו תסמיני מחלה – מסתמן שמספר הנגועים בנגיף גדול מכמות החיוביים שהתגלו בבדיקות הפי-סי-אר. אם כך משתמע ששיעור התמותה נמוך מהמספרים המבהילים המדווחים.

בדיקות סרולוגיות זמינות בעולם מטעם מספר חברות. העלויות משתנות – בין דולרים ספורים לעשרים דולר בערך. כמו כן מעבדות וירולוגיות בעולם, בבתי חולים ובאוניברסיטאות, פיתחו בדיקות שהם מבצעים בעצמם. בבדיקות המסחריות יכולות להשתמש המעבדות הרגילות בבתי החולים ובקופות החולים.

החשש מהצפת בתי החולים בחולים קשים הוא המניע העיקרי לניסיון "לשטח את העקומה" ולמתן את "תזרים החולים הקשים" למספרים קטנים יותר, כדי שהצוותים יוכלו לטפל בכמות החולים שתגיע במספרים קטנים יחסית ובזרימה איטית יחסית, עד יעבור הזעם. עם זאת, ברור שיש מחסור בציוד ובצוותים, שנובע מחנק מערכת הבריאות במשך שנים. ישראל נמצאת במקומות נמוכים בטבלאות ה-OECD במספר מיטות אשפוז, מיטות טיפול נמרץ, רופאים ואחיות ביחס למספר הנפשות.

מה לכל זה ול"אפקט הפרפר" שפתחתי בו, ולמה טורנדו? כלומר למה הגענו להתנהלות כה שגויה בניהול משבר הקורונה? לפרפר שלנו יש מספר כנפיים: האחת היא האינטרנט ומהירות הפצת המידע ברשתות החברתיות, וכך חשיפת מיליארדים להשפעה של מידע חדש ומבהיל; כנף שנייה היא מבנה פוליטי מסוים של זן ברור מאוד של מנהיגים שתלוי לבחירתו באותן רשתות חברתיות ובחוקי המשחק שלהן; עוד כנף היא הגלובליזציה, שהתפתחה בעשרים השנים האחרונות במידה רבה ויצרה תעבורה אדירת ממדים שלא הייתה מעולם של אנשים וסחורות על פני כל כדור הארץ; נוסף לכך שנאת הזר, שמאז ומעולם מואשם בהפצת מגיפות ומחלות, ואף ירידת קרנם של המומחים – במקרה זה רופאים – בעידן שבו לאנשים או לפוליטיקאים יש גישה למידע הנדמה להם מספק, וצריך רק להתבונן בשולחן המחליטים – ביבי, ליצמן, בר סימן טוב – איש מהם אינו רופא. וכנף פרפר אחרונה – בישראל, מצב פוליטי מורכב מאוד.

כדי להתגבר על המשבר יש לחזק את מערך האשפוז ובעיקר את הטיפול הנמרץ בציוד ובצוותים, בדגש על מיגון הצוותים ובדיקות סרולוגיות מסיביות של כל הצוותים כולם. יש למגן את החיילים בקו הראשון, הלוא הם צוותי הרפואה. חשוב להגיע למודיעין טוב הרבה יותר על התפשטות הווירוס בקהילה – משמע לא לחפש את אוכלוסיית החולים אלא את הבריאים, האסימפטומטים שכבר נדבקו בנגיף ופיתחו חיסון עצמי. יש לבדוק אוכלוסיות גדולות. רק אלפי או עשרות אלפי בדיקות ייצרו מידע.

הייתי מתחיל בקבוצה גדולה של חרדים (חב"ד למשל) או חסידי גור, כי שם מן הסתם נקבל מספרים גבוהים של מודבקים ללא תסמינים. במקביל הייתי בוחר עוד קבוצות, כמו אוכלוסיות דיור מוגן ושכונות בפרוורים אמידים שבהן אנשים המרבים לנסוע לחו"ל. קבוצה שלישית – אוכלוסייה של אוניברסיטה או עיר הכוללת קבוצות מוגדרות. הייתי בודק אלפי איש מכל קבוצה. כך נקבל מידע קריטי על התפשטות המגפה באוכלוסייה הכללית ואת קצב ההדבקה, לקראת יצירת חיסון העדר. תוצאה זו תכתיב את המדיניות הנדרשת להמשך. ואם אכן יסתבר ששיעור ההדבקה גבוה, אפשר יהיה להתחיל להחזיר את החיים למסלולם בהקדם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

20 תגובות

  1. מאמר מצוין ומחכים. וכמו שסטטיסטיקאים אינם מבינים ברפואה אולי רופאים אינם מבינים בסטטיסטיקה. אז כדי שמחקר לא יהיה מוטה, אתה לא יכול לבחור אוכלוסיות למדגם. אתה צריך לעשות מדגם נרחב על אוכלוסיה אקראית. אז תקבל תוצאה מיצגת.

    1. אכן אינני סטטיסטיקאי. ההצעה בסוף המאמר לקבוצות מסוימות נובעת כי היתה להן התנהגות מסוימת מבחינת הסגר ( בעיקר בני ברק והחרדים) שאולי תיתן לנו אינפורמציה לגבי התקדמות התפשטות הנגיף והחיסון העדרי. אכן צריל סטטיסטיקאי שיעזור בבנית המדגמים הנכונים

  2. צודק לגמרי, חבל שהמנהיגים במשרד הבריאות ובכלל לא מקשיבים לו!!!!!

  3. מאוד אינפורמטיבי ותורם.
    מנוסח מצוין
    האם המיפוי המוצע אם יאמצו אותו לא מאוחר מידי?

  4. ברור שחסר מידע אמיתי על שיעור המחוסנים טבעית שלא פיתחו סימפטומים.. בתוספת מידע כזה יירד שיעור המתים מאד.
    ההשגה שיש לי היא לגבי הקבוצות שציינת ללקיחת סרום. הבדיקות צריכות לייצג את אוכלוסיית המדינה כמו במדגם בחירות, אחרת נקבל שיעורים גבוהים בסוג אוכלוסיה אחד ונמוכים בבני מושבים צעירים או כאלו שחיים בדיור מרווח.

    1. אחד המאמרים המאלפים והרציונליים ביותר שיצא לי לקרוא לאחרונה בנושא (ומטבע הדברים אני קורא עכשיו המון!)

    1. אינני יודע אני מעריך שחלקם יודעים . כנראה שיש הרבה פוליטיקה בענין

  5. מאוד לא בטוח שמדובר בקונספציה ולא בשיקולים מעשיים (גם כסת"ח זה שיקול מעשי). בעוד שבחו"ל אומרים בדיקות, בדיקות, בדיקות, בארץ אומרים בידוד, בידוד, בידוד. אולי כי בידוד הוא באחריות האזרחים ואילו בדיקות באחריות מערכת הבריאות, שבכיריה יודעים שאין באפשרותם לבצע מספיק בדיקות. (עדיין תקועים ברף 6000 בדיקות ליום כאשר ראש הממשלה הבטיח 10000). יתכן וזאת גם הסיבה, במה שנראה כמסע הפחדה מתוכנן, לתחזית של מליון חולים ועשרת אלפים מתים, כדי לשכנע אנשים בהסגר מרצון.

    כנ"ל גם "הקונספציה" שאין צורך במסכות פנים לציבור הרחב, שהחזיקה עד היום, ואילו היום כבר מתכוונים לחייב כל אחד בחבישת מסכה במרחב הציבורי. נכון ש"נלחמים תוך כדי תנועה" ולומדים עוד על המגיפה כל יום, אבל זה כבר מוגזם. כבר מההתחלה היה ברור שמסכת פנים מפחיתה הפצת נגיפי קורונה על ידי החולים, גם אם אינה מגנה על החובש אותה. איני יודע מדוע לא יצאה הנחיה כזאת כבר לפני זמן, אולי כי ידעו שקיים מחסור במסכות אפילו לצוותים הרפואיים, ואילו עכשיו הציבור מספיק מפוחד ואפשר להנחות אותו להכין בבית מסכות מאולתרות מתחתונים ישנים.

    1. כשאין מסיכות בשטח אין אפשרות להמליץ עליהן. מדוע המדינה מתירה ספסרות במסיכות, ולא מחלקת בחינם לכל אזרח?

  6. אני רק מקווה שזה יגיע לאזני מקבלי ההחלטות ושיקחו בחשבון. נשמע הסבר מקצועי של מישהו שמבין.

  7. זה אולי מאמר מעניין אבל זה קשור להחלטת הממשלה ולא להתנהגות של האזרחים. אבל אנחנו הגולשים צריכים מידע להחלטות האישיות שלנו ולא להחלטות הממשלה. אני לא בקבינט.

    1. ההחלטה כיצד לנהוג קשורה גן למצבך האישי. גיל מחלות רקע וכו. בכל מקרה למרות הביקורת הקשה שיש לי על החלטות הממשלה כאזרח שומר חוק אני מציע לשמור על תקנות הסגר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים