התערבות מוחית יכולה לשפר הבנת הנקרא

לקות הלמידה, או כפי שהיא מכונה היום – הפרעת למידה ספציפית (לפי ספר האבחנות האחרון של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, American Psychiatric Association) – היא גורם המגביל את תפקודה של 10% מהאוכלוסייה. הפרעת הלמידה הספציפית (Specific learning disorder) יכולה לבוא לידי ביטוי באחד או יותר משלושת התחומים האלה: קושי בקריאה, קושי בכתיבה או קושי במתמטיקה. הבנת הנקרא חיונית ליכולת לרכוש השכלה ומקצוע ולתפקד באופן מועיל בחברה. חשוב לציין שהמקור להפרעה הוא מוחי ולא תלוי בחסכים סביבתיים או הוראתיים. בשל כך הגדרה זו מדגישה את חובת ההתערבות הלימודית כתנאי להגדרת ההפרעה בלמידה. כלומר על פי הגדרה מעודכנת זו לא ניתן להגדיר תלמיד עם לקות למידה ללא מתן התערבות.

הטיפולים המוצעים כיום ללקויי למידה ממוקדים בהוראה מתקנת, אך לראשונה בדקנו אפשרות לשפר את הבנת הנקרא על ידי עירור הפעילות המוחית. המחקר נערך במעבדה לשפה ומוח בבית הספר לחינוך בבר-אילן בעבודת הדוקטורט של יוסי ארנרייך.

כיום הולכים ומתרבים הממצאים המראים שגרייה חשמלית באזורים מוחיים ספציפיים משפרת את התפקוד הקוגניטיבי. בעזרת שימוש במכשיר לגרייה חשמלית של המוח (transcranial Direct Current Stimulation-tDCS) בנינו תכנית התערבות שבה משתתפים עם ובלי לקות למידה קיבלו גרייה חשמלית חלשה באמצעות שתי אלקטרודות שהוצמדו לראשם. הזרם החשמלי ניתן בעוצמה נמוכה ולא מורגשת, והוא כוון לאזור קדמי של המוח (prefrontal cortex). אזור זה של המוח מעורב בתפקודים ניהוליים, זיכרון עבודה וקבלת החלטות והוא מספק תשתית נוירולוגית אינטגרטיבית לתפקודים מוחיים גבוהים.

כדי לבדוק אם מספיקה גרייה חד-פעמית או נחוצה סדרה של פגישות ערכנו שני ניסויים. בניסוי הראשון השתתפו 41 בוגרים עם לקות למידה ו-40 בוגרים הקוראים כהלכה בגילים 18–19. הבנת הנקרא של המשתתפים נבדקה בשתי פגישות: בפגישה אחת בדקנו את הבנת הנקרא שלהם כאשר הם קיבלו גרייה חשמלית (אקטיב) ובפעם השנייה עם גריית פלאסבו (גרייה מדומה ללא חשמל) במשך 20 דקות. המשתתפים לא ידעו מתי הם מקבלים גרייה אמיתית ומתי גרייה מדומה. התוצאות הראו כי בוגרים עם לקות למידה שיפרו את הבנת הנקרא שלהם כאשר קיבלו גרייה אמיתית לעומת אלו שקיבלו גריית פלאסבו. כמו כן, השיפור בהבנת הנקרא של קבוצת הלקות למידה היה גדול יותר לעומת השיפור שנצפה אצל בוגרים הקוראים כהלכה.

בניסוי השני הגיעו 30 משתתפים עם לקות למידה (גילים 18–19) לסדרה של חמש פגישות ומילאו מבחן הבנת נקרא לפני הגרייה ואחריה. מחציתם קיבלו גרייה חשמלית אמיתית ומחציתם גרייה מדומה (פלאסבו). התוצאות הראו גם הפעם שגרייה חשמלית הניתנת לבוגרים עם לקות למידה משפרת את הבנת הנקרא. לא נמצא הבדל ברמת הבנת הנקרא בין שני הניסויים, כלומר הן גרייה חד-פעמית והן סדרה של מפגשים הניבו תוצאות דומות בביצוע של המשתתפים במבחן הבנת הנקרא.

המחקר הראה לראשונה כי גרייה חשמלית חד-פעמית ומתמשכת באזור מוחי קדמי משפרת את הבנת הנקרא של בוגרים עם לקות למידה ובוגרים הקוראים כהלכה. המחקר פותח את האפשרות להציע פרוטוקול טיפולי לבוגרים עם הפרעת למידה עם לקות בהבנת הנקרא. יש צורך במחקר המשך כדי לבחון את טווח הזמן שבו התערבות זו ממשיכה להשפיע ולשפר את ההישגים בהבנת הנקרא.