חולשת הרצון או מחלה?

עישון, השמנה, אלכוהוליזם – מחלות חברתיות בעלות רכיב גנטי
סיגריה ועשן
צילום: Paolo Neo

אפתח באנקדוטה מתולדות משפחתי: בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת נסע אבי ז"ל, שהיה בן למשפחה ירושלמית ותיקה, לווינה כדי ללמוד פסיכולוגיה בבית מדרשו של ד"ר זיגמונד פרויד. לאחר כשנת לימודים אחת התגנב למוחו הרעיון שביטויים התנהגותיים קשורים לשינויים כימיים במוח. בעקבות כך עקרו הוא ואמי ז"ל ללונדון ושם החל בלימודי כימיה אורגנית וביוכימיה, וברבות הימים הפך לכימאי הראשי של "אסיא" שהתגלגלה ל"טבע" של ימינו. המהפך המחשבתי אפשר את המשך קיום המשפחה וגם תרם להצלת חלק גדול ממשפחת אמי שהתגוררה בווינה לפני עליית הנאציזם. פרויד עצמו, יהודי גליציאני במקורו, הורשה לעזוב את וינה ב-1938, עבר אף הוא ללונדון והתגורר לא רחוק ממגורי משפחתי. אולי פה המקום לציין, וזה מתקשר לאחד ממאמריי הקודמים כאן, שפרויד סיים את חייו כנראה בהמתת חסד. ומדוע הלאיתי את הקוראים בסיפור הזה? מן הטעם הפשוט שהוא משליך על הנושא שבכותרת.

עישון, השמנה, אלכוהוליזם והתמכרות לסמים הם מצבים חברתיים חולניים המוקעים על ידי מרבית הציבור החף מהם, גורמים לתחלואה ניכרת למי שלוקה בהם ולעתים נזק ובוודאי אי-נוחות לסובבים. הלא מעשנים והרזים ומי שאינם מכורים לאלכוהול ולסמים, מגדירים את הלוקים כחלשי אופי שאינם מתאמצים דיים לגבור על יצרם. "שיפסיק לזלול", "שלא יסריח לנו את הסביבה", "שילך לגמילה" ועוד התבטאויות ברוח דומה. יחס דומה לזה היה קיים בעבר כלפי אנשים הלוקים בהפרעות נפשיות לסוגיהן. קשה לאדם בריא בנפשו להבין את התנהגותו של חולה בדיכאון. "למה הוא לא לוקח את עצמו בידיים?" נשמעת לא אחת הטענה השטותית כאילו החולה בחר להיות מדוכא. רק בעשרות השנים האחרונות חדרה לתודעה ההבנה שמחלות נפש קשורות למעשה לשינויים כימיים במוח, ובעקבות כך התפתחה תעשיית התרופות שכל כך מיטיבה עם חולים הסובלים מהפרעות נפשיות, והתקבלה ההנחה שמדובר במחלות של ממש שביטוין בשינויי התנהגות.

יחס הבוז כלפי השמנים, כלפי המעשנים וכלפי המכורים לא פס מן העולם. רבים סבורים שמדובר בצורת התנהגות שהיא ברובה סביבתית. האומנם כך? השינוי בתפיסת מצבים אלה החל במחקרים אפידמיולוגים שמצאו קשר משפחתי. ידועה היטב העובדה שתאומים, אפילו אם הם חיים בנפרד, נוטים לפתח אותן התמכרויות. אפשר לראות בנקל שהשמנה קיימת במשפחות מסוימות ואינה תלויה רק בהרגלי אכילה. השמנה בילדים היא בעלת נטייה גנטית ברורה. נמצא שה-BMR (רמת המטבוליזם הבסיסי) ירודה אצל הנוטים להשמין. במלים אחרות, אם יכניסו הללו לגופם את אותה כמות הקלוריות שיכניסו לגופם רזים, משקלם יהיה גבוה יותר שכן הפעילות הבסיסית של גופם דורשת פחות קלוריות. אצל חלק מבעלי המשקל העודף יש תיאבון מוגבר וירידה בהרגשת השובע. מסתבר שתופעות אלה מוכתבות גם הן על ידי שינויים גנטיים.

הנושא הגנטי נבדק יותר ביסודיות אצל מעשנים. נמצא שיש גנים המשנים את התנהגות הקולטנים במוח לניקוטין ולחומרים הדומים לו. כלומר יש אנשים הנולדים עם נטייה לעישון. גנים אחרים משפיעים על פירוק תוצרי העישון ואחרים המעורבים בתהליך הגמילה. שינויים גנטיים דומים לאלה וגם שונים, נמצאו אצל מכורים לאלכוהול ולסמים. ידועה למשל העובדה שאצל נשים ואצל גזעים מסוימים רמת האנזים המפרק את האלכוהול נמוכה מהרגיל, ולכן הם עלולים להשתכר מכמות קטנה יותר של משקאות משכרים. מחקרים רבים מצאו שבכל אחד מהמצבים החברתיים האלה פועלים גנים מרובים, וזאת בנוסף כמובן להשפעות הסביבתיות.

הטיפול לעומת זאת אחיד. המעשנים מנסים חלופות מוכרות, כמו מדבקות ניקוטין, שימוש בתרופות נוגדות דיכאון, סיגריות אלקטרוניות וכדומה. התמכרות לאלכוהול ולסמים דורשת גמילה גופנית ונפשית קשה וממושכת, וכדברי הנגמלים "פעם מכור, תמיד מכור". בעלי המשקל העודף מתמודדים בעזרת דיאטות למיניהן, פעילות גופנית מוגברת, תרופות נוגדות תיאבון וניתוחים שונים שעיקרם הקטנת שטח הספיגה של המזון. כל אלה לא מטפלים בסיבה הבסיסית – הנטייה המולדת ללקות במצבים אלה.

עם פענוח ההפרעות הגנטיות והשינויים הביוכימיים הנגרמים על ידיהן, יש תקווה שיימצאו תרופות וטיפולים ביולוגיים שיהיו מותאמים אישית למתמכר האינדיבידואלי. ניצנים של טיפול כזה קיימים בסוגים אחדים של מחלות סרטניות, ואין סיבה שלא יתרחבו וימצאו את מקומם גם במחלות החברתיות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. אינני מומחה לרפואה אבל מחלה חברתית ומחלה תורשתית נראה לי דברים הפוכים ולא קשורים

  2. לא חברתיות ולא גנטיות. השתלטות על דחפים, לא קשור לגנטיקה כמו למאפייני הנפש ומצב הרוח.

  3. המדור הזה משלב כתבות ומאמרים על רפואה ועל הפוליטיקה של רפואה והכל בשפה לא של רופאים. תמשיכו.

  4. למרות המקור הגנטי, עובדה שחינוך ושל הסברה הקטינו את התופעה השלילית הזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גבי

מעשה שהיה

איש מכירות טוב צריך ניסיון ויכולת לזהות סכנות